מילים מבקשות להיכתב "צלו של חלום"
אֲנִי נוֹשֵׂאת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל שַׁעַר הַזִּכָּרוֹן.
בִּשְׁנָתִי אֲנִי טוֹמֶנֶת אוֹתָם תַּחַת הַכָּר.
רוּחַ לַיְלָה מְקַמַּחַת עֲרָפֶל סְבִיבִי
אֲנִי תּוֹעָה בֵּין שָׁנִים עָבוֹת גֶּזַע,
יְדֵיהֶן נִכְרָכוֹת
לְפַתֵּל מַחְשְׁבוֹתַי.
אֲנִי נוֹשֵׂאת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל שַׁעַר הַזִּכָּרוֹן.
בִּשְׁנָתִי אֲנִי טוֹמֶנֶת אוֹתָם תַּחַת הַכָּר.
כְּשֶׁאָקוּם, הַסִּימָנִים עַל לֶחְיִי
יָעִידוּ כִּי נַמְתִּי עַל מִשְׁמַרְתִּי.
וְשׁוּב אֵינִי יוֹדַעַת
הֲאִם אֲנִי שֶׁל פַּעַם?
הֲאִם שֶׁל עַכְשָׁיו?
שבת שלום
שיר יפה ומרגש
לפעמים אנו נמצאים במצב לא ברור
האם עשינו ועושים מה שצריך או שאולי לא
אולי נמנו על משמרתינו
יָעִידוּ כִּי נַמְתִּי עַל מִשְׁמַרְתִּי.
וְשׁוּב אֵינִי יוֹדַעַת
הֲאִם אֲנִי שֶׁל פַּעַם?
הֲאִם שֶׁל עַכְשָׁיו?
תודה דוד, על קריאתך ועל התגובה.
נורית
נורית הי,
יפה ועם נגיעות פילוסופיות בשאלת מציאות האני ובסוגיית משמעות הזכרונות בבניית זהותו.
שבוע טוב (חבל שלא יצא לנו להכיר אצל עפרה) — צדוק
תודה, צדוק. אכן, נושא הזכרון מעורר מחשבות רבות.
גם אני הצטערתי שלא נפגשנו אצל עפרה. אולי בפעם הבאה נבוא עם תגים עם שם?.. 🙂
אֲנִי נוֹשֵׂאת הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל שַׁעַר הַזִּכָּרוֹן.
כל כך יפה נורית
מן השורה עולה חובת הכותבת ואחריותה לזכרון ולהנחלתו.
האם נכון ?
תודה, ריקי.
החובה בשמירת הזכרון היא גם להנחלתו וגם, ואולי אף יותר – לשם שמירה על סדר ההוויה האישית, שלא לתעות בסבך הזמנים.
נורית