פִּתחו

נִשְׁאֲרָה לָךְ הָאַהֲבָה לְסִפְרוּת. אַתְּ מְדַקְלֶמֶת

שִׁירֵי יְלָדִים שֶׁל לֵאָה גּוֹלְדְּבֶּרְג, קַדְּיָה מוֹלוֹדוֹבְסְקִי

הַשַּׁעַר הָרָחָב וְהַטַּוָּס יְפֵה הַזָּנָב

מִלּוֹתַיִךְ מְמֻלְמָלוֹת בְּקֹשִׁי

אַתְּ לֹא מַצְלִיחָה לְהִזָּכֵר בְּשׁוּרוֹת שֶׁל נָתָן זַךְ

אוֹמֶרֶת שֶׁהַשָּׂפָה שֶׁלָּךְ מְשֻׁבֶּשֶׁת

מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאֶקְרָא לָךְ סִפּוּר.

יָדַיִךְ וְרַגְלַיִךְ קָרוֹת וּנְפוּחוֹת, עוֹרָן מָתוּחַ וְסָגֹל

וּמָה הַכֵּהוּת הַזּוֹ

סְבִיב הַצִּנּוֹר בְּצַוָּארֵךְ?

אֲנִי שָׁרָה לָךְ מָה עוֹשׂוֹת הָאַיָּלוֹת

וּמִזְמוֹר לַיָּקִינְטוֹן

הוֹפְכִים וּמְגַלְגְּלִים אוֹתָךְ

מוֹדְדִים פְּעִימוֹת וּמְשַׁדְּלִים לֶאֱכֹל

אַתְּ לֹא רוֹצָה, אַתְּ עֲיֵפָה, כּוֹאֵב לָךְ פֹּה וְכוֹאֵב לָךְ שָׁם, נִרְדֶּמֶת,

מִתְעוֹרֶרֶת, לֹא מְבִינָה אֵיפֹה אַתְּ, מָה הַמַּרְתֵּף הַזֶּה.

אֲנִי מְנַסָּה לְסַפֵּר לָךְ שֶׁהַחֹרֶף מַתְחִיל

אַתְּ הַיְּחִידָה בָּחֶדֶר שֶׁמְּדַבֶּרֶת בִּכְלָל

אוֹמֶרֶת שֶׁאַתְּ מוּכָנָה לָמוּת

בְּכָל יוֹם, בְּכָל רֶגַע.

הַשָּׂפָה שֶׁלָּךְ שְׁלֵמָה

רַק גּוּפֵךְ לְלֹא מְתֹּם

רַק הַפֶּה רָפוּי, עָקֹם

מִתְקַשֶּׁה לִחְיוֹת אוֹתָהּ.

הַסִּימָנִים קְלוּשִׁים, עַל מָה אַתְּ שׁוֹמֶרֶת

עַל מָה שׁוֹמְרִים בִּשְׁבִילֵךְ

כָּל מָה שֶׁיֵּשׁ הוּא מָה שֶׁהָיָה

אַתְּ הוֹפֶכֶת לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר

הַזְּמַן נָע בְּכִוּוּן אֶחָד

אָדִישׁ לַדְּרָמוֹת שֶׁלָּנוּ.

אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת אִם הִסְפַּקְתְּ?

בְּעֵינַיִךְ יֵשׁ לַחוּת תְּמִידִית

בּוֹהֶקֶת כְּמוֹ שַׁרְשֶׁרֶת הַזָּהָב

שֶׁעֲבֹר תַּעֲבֹר פֹּה.