בננות - בלוגים / / אחת מתוך שלוש יריות שקטות (מוקדש לדוד אבידן
שירים מזוית העין
  • שמעון רוזנברג

    יליד  1952 פולין, דור שני לשואה. שנת עליה 1957, נשוי+2 . מתגורר בתל אביב. השכלה - תואר שני  - מדע מדינה. תואר ראשון - תולדות המזה"ת החדש והיסטוריה של א"י. גמלאי . פרסם שירה מ-2007, בכתבי העת: "מטעם", "מטען", "עיתון 77"' "משיב הרוח" "מאזניים", בכתבי עת מקוונים ובאתרי אינטרנט. ספר שירה ראשון - "שירים מזווית העין" בהוצאת "גוונים", 2011 ספר שירה שני - "כל הדרכים מובילות אל עצמן" בהוצאת "פרדס", 2016 עורך כתב עת מקוון -"נתיבים" (בצוותא עם המשוררת נעמה ארז).

אחת מתוך שלוש יריות שקטות (מוקדש לדוד אבידן

תרגילי שקט

 

הַשֶּׁקֶט חָצָה אוֹתִי בְּרִיצָה

בֶּגֶד אַחֲרוֹן נָשַׁר

וְנִשְׁאַר מֵאֲחוֹרֵי מְחִצָּה.

 

תַּאֲמִינִי אוֹ לֹא לְמָה שֶׁאַתְּ רוֹצָה 

– בַּחֹשֶׁךְ צָעַק בְּתוֹכִי הַדּוֹבֵר.

בְּסוֹף הַדְּבָרִים הַקּוֹל הַנָּכוֹן  

יִשָּׁמַע אַ-חֲרוֹן, שְׂרוּט-גָּרוֹן

וְיִסָּגֵר בְּפַטִּישׁ בְּלִי מַסְמֵר

לִפְנֵי דְּלָתוֹת הָאָרוֹן.

 

כְּדֻגְמָנִית עֵירֹם אַּפְלִיא בְּחִיּוּךְ

בְּרַגְלַיִם דַּקּוֹת עַל מְחוֹגֵי הֲלִיכוֹן

וּמָחָר בְּגִחוּךְ חָתוּךְ צַוָּאר וְדָרוּךְ

אִוָּלֶד מֵחָדָשׁ מִתּוֹךְ הַיַּרְחוֹן.

 

שׁוֹט הַשֶּׁקֶט אֶת הָרַעַשׁ יִקְרַע

בִּדְהָרָה אֲחוֹרִית עַל גַּב הַמַּסְלוּל

רָאִיתְ אֵיזֶה תַּעֲלוּל?

זֶה עוֹד עָלוּל

לַעֲלוֹת לַמּוֹעֵד בְּיֻקְרָה.

 

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:8.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:107%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri",sans-serif;
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

תגובה אחת

  1. מֵעוֹף צִפּוֹרִים

    וְשׁוּב שָׁמַיִם שִׁמְשִׁיִּים
    בְּלִבּוֹ שֶׁל חֹרֶף.
    שַׁיֶּרֶת צִפּוֹרִים נָעָה גָּבוֹהַּ בְּטוּר עָרְפִּי
    מֵעַל לֶעָבִים.
    גָּבוֹהַּ מְאֹד נָעָה הַשַּׁיָּרָה,
    עֵינַי מִתְחַקּוֹת אַחֲרֶיהָ בִּפְלִיאָה :
    מֵאֵין כֹּחַ הַהַתְמָדָה לָעוּף גְּבוֹהַּ
    צִפּוֹר אַחַר צִפּוֹר
    נוֹגְעוֹת לֹא נוֹגְעוֹת זוֹ בִּכְנַף זוֹ.
    לֹא חָדַלְתִּי לְהַבִּיט בַּכְּתָמִים הַשְּׁחֹרִים
    הָרוֹקְעִים אֶת הַשָּׁמַיִם הַבְּהִירִים.
    בִּתְנוּפָה.

    וַאֲנִי יְגֵעָה עוֹמֶדֶת לְלֹא זִיעַ וְתוֹהָה:
    כַּמָּה מֶרְחָבִים תּוּכַלְנָה לִגְמֹעַ
    שָׁם גָּבוֹהַּ ,כִּמְעַט מֵאַיִן רוֹאֶה,
    מִתּוֹךְ שְׁקִיקָה לְמָקוֹם אַחֵר.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשמעון רוזנברג