הַשִּׁיר הַזֶּה מְתָאֵר אֵרוּעַ שֶׁלֹּא קָרָה
בָּרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית שֶׁל פָּרִיס הָעִיר
אוֹ סְתָם מִקְרֶה שֶׁלֹּא אֵרַע
בּוֹאֲךָ מוֹנְמַרְטְר, אוֹ בְּמָקוֹם דּוֹמֶה לְזֶה
אָז אַל תַּבִּיט כָּךְ בַּשִּׁיר שֶׁלִּי
הַקְשֵׁב לִצְלִיל הַבְּלִימָה הַחַד שֶׁל הַמֶּטְרוֹ
הוּא וַדָּאִי מִכָּל שִׁיר
וַאֲמִתִּית מִמֶּנּוּ הַנַּעֲרָה בַּקָּרוֹן הָרְבִיעִי
אוֹ הַחֲמִישִׁי,
אֲבָל מִי סוֹפֵר קְרוֹנוֹת
אִם הַשִּׁיר הַזֶּה עוֹד לֹא נוֹלַד
וּכְבָר הוּא מָשׁוּל לְמֵת?
גַּם כָּעֵת חַיִּים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ הָאַרְבָּעָה,
אוּלַי הַחֲמִשָּׁה,
שֶׁצֶּבַע עוֹרָם לְעוֹלָם יִתְבַּיֵּשׁ בִּשְׁמָם.
כֵּן, הַשִּׁיר הַזֶּה אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עֻבָּר
חִוֵּר כִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נִגְּשׁוּ
גַּם כְּעֵת הוּא חוֹשֵׁשׁ יוֹתֵר מֵהֵם לְהִתְקָרֵב
הוּא שַׁיָּךְ עַכְשָׁו לַשִּׁירִים הַשּׁוֹמְרִים עַל מֶרְחָק בָּטוּחַ
שֶׁל שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, אוּלַי יוֹתֵר אוּלַי פָּחוֹת,
זֶה לֹא מַמָּשׁ חָשׁוּב.
וַאֲנִי מְשֻׁכְנָע שֶׁהַשִּׁיר כְּבָר שָׁכַח מָה אֵרַע
אֲבָל כְּשֶׁהוּא עָלָה בְּרֶגַע זֶה לַמֶּטְרוֹ
שֶׁל תַּחְתִּיּוֹת פָּרִיס
הוּא פָּקַח עֵינַיִם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
בְּחַיַּי.
הוּא הוֹשִׁיט אֶצְבַּע פִּצְפֹּנֶת לְעֵבֶר הַמִּתְקַבְּצִים
הַדּוֹמְמִים בַּקָּרוֹן הָרְבִיעִי אוֹ הַחֲמִישִׁי
אַף שֶׁהַמַּעֲשֶׂה כְּלָל לֹא הִתְרַחֵשׁ
כְּשֶׁתַּחְתּוֹנֶיהָ שֶׁל נַעֲרָה לֹא נִתְלְשׁוּ בְּכֹחַ
פִּסַּת עוֹרָהּ וְנִשְׁמַתָהּ שֶׁמֵּתָה לֹא נִקְרְעוּ
בְּצִפֹּרְנָיִם שֶׁל בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנִי וְכָמוֹךָ,
כְּשֶׁדָּם לֹא נָזַל עַל יְרֵכֶיהָ
וְעַל בְּגָדֶיהָ הַקְּרוּעִים בְּקָרוֹן נוֹסֵעַ.
וָאֳנִי מַרְגִּיעַ בְּלִבִּי אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה
כִּי לָבֶטַח גַּם לָנוּ זֶה לֹא יִקְרֶה
וּמִמֵּילָא אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים לַהֲגוֹת
אֶת מָה שֶׁלֹּא הָיָה
בָּרַכֶּבֶת שֶׁלֹּא נֶאֶנְסָה לִבְלֹם
לִפְנֵי הַתַּחֲנָה.