דברים בעניין המובן מאליו

אִם אֵינִי עוֹסֵק בַּמּוּבָן מֵאֵלָיו

הֲרֵי זֶה מִפְּנֵי שֶׁהוּא מוּבָן מֵעַצְמוֹ

וְאֵינוֹ מִתְרַגֵּשׁ מֵהַצֹּרֶךְ לְאוֹמְרוֹ.

וְאִם כְּבָר אֵינִי מַכְבִּיר עָלָיו הֲנָחוֹת

הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁעַל פִּי תְּכוּנָתוֹ הַטִּבְעִית

הוּא מִתְנַהֵל מֵאֵלָיו עַל מֵי מְנוּחוֹת.

אֵינִי אוֹרֵב לַמּוּבָן מֵאֵלָיו

וְהוּא לֹא רוֹאֶה בִּי אֶת טוֹרְפוֹ

אֵינִי מַמְתִּין לוֹ בְּפִנַּת רְחוֹבוֹת

כְּחוּט שָׁקוּף מָתוּחַ לְהַמְעִיד.   

זֶה מוּבָן מֵאֵלָיו: הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי פֹּה

כְּשֶׁהוּא מֻנָּח בּוֹטֵחַ בִּמְקוֹמוֹ 

וְזֶה בְּהֶחְלֵט לֹא מִקְרִי,  

וְהַלֹּא הַזֶּה

מֻחְלָט וּמוּבָן מֵעַצְמוֹ. 

מִטַּעַם זֶה הוּא אֵינוֹ סוֹבֵל אֲרָעִיּוּת

וְאֵינוֹ מוּכָן לְשִׁנּוּי

הוּא לֹא יַסְכִּין לִפְשָׁרוֹת

וְלֹא יַסְכִּים לְצַו פִּנּוּי

וְאַף אֲנַחְנוּ לֹא נִדְרָשִׁים לְטַפֵּל בְּרַוְחָתוֹ

אַף שֶׁיֵּשׁ אַחֲרָיוּת רָבָּה

בְּהַשְׁאָרַת הַמּוּבָן מֵאֵלָיו לְנַפְשׁוֹ

שֶׁמָּא יַהֲפֹךְ הַסִּפּוּק לְסָפֵק

כְּבַעַל לֵב נֶחֱלָשׁ מֵחֲמַת אִי סְפִיקָתוֹ.

בֵּינְתַיִם הוּא מוּכָן לְקַבֵּל אֶת שְׁתִיקָתֵנוּ 

וְשֶׁאֵינֶנּוּ טוֹרְחִים בּוֹ, כָּאָמוּר

כִּי אַהֲבָתֵנוּ מוּבֶנֶת לָנוּ מֵעַצְמָהּ

וְאֵינֶנָּה זְקוּקָה מִמֶּנוּ לְאִשּׁוּר.