יֵשׁ לִי מִלִּים לוֹמַר בְּעַד הַשִּׁכְחָה
אֵינִי מִתְכַּוֵּן לְשִׁכְחַת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים
לֹא רַק לְגָדְלָם יֵשׁ כֹּחַ נְשִׁיכָה.
קַח לְדֻגְמָא דַּוְקָא אֶת הַשְּׁכָחוֹת הַקְּטַנּוֹת
שֶׁהֵן בְּגֹדֶל שֶׁל חֲנוּת מַכֹּלֶת שְׁכוּנָתִית
וּפְזוּרוֹת כְּמוֹ רוּחַ בַּשּׁוּק
אֵלֶּה הָעוֹזְרוֹת לְהַעֲבִיר אֶת הַיּוֹם
בְּסִיבוּב עַל צִיר הַמָּקוֹם.
הַשִּׁכְחָה הִיא כִּסֵּא נוֹחַ
עִם כָּרִית לָרֹאשׁ
הַמַּתְאִימָה אֶת עָצְמָה
לְצוּרַת יַשְׁבָן.
וּכְשֶׁאֲנִי נוֹהֵג בָּהּ בְּעַצְלוּת
הַשִּׁכְחָה מוֹחֶקֶת בְּשַׁרְווּלִי מִלִּים
וחוֹמֶקֶת אֶל מִתַּחַת לָאָרוֹן
בַּחֲשֵׁכָה הִיא מַפְגִינָה כִּשְׁרוֹן מְשִׁיכָה
לְכִשְׁלוֹן הַזִּכָּרוֹן הָרַבְרְבָן.
וּמִכָּאן לְעִנְיָן הַמְּגֵרָה:
שָׂם יֵשׁ לִי גַּם דַּף לָבָן בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל שִׁכְחָה.
שִׁיר שֶׁנִּשְׁכַּח לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִכְתַּב
הוּא הַבְטָחָה.
שמעון, אחרי כל מה שנכתב כאן על הזכרון, טוב שייצגת בגלוי בזכות השכחה…
יפה איך אתה רוקח מחומרי הבנאליה -כרית כיסא ארון ,שיר מקסים
לא רק הבטחה
שמעון שלום,
יפה מאוד, והגם שהשכחה מככבת, הזעכרון מבצבץ מפה ומשם. נהניתי.
תודה — צדוק
אהבתי מאד את השורות:
השכחה היא כסא נוח עם כרית לראש…השכחה מוחקת בשרוולי מילים.כל כך יפה ומקורי
עפרה