בננות - בלוגים / / בעד השכחה
שירים מזוית העין
  • שמעון רוזנברג

    יליד  1952 פולין, דור שני לשואה. שנת עליה 1957, נשוי+2 . מתגורר בתל אביב. השכלה - תואר שני  - מדע מדינה. תואר ראשון - תולדות המזה"ת החדש והיסטוריה של א"י. גמלאי . פרסם שירה מ-2007, בכתבי העת: "מטעם", "מטען", "עיתון 77"' "משיב הרוח" "מאזניים", בכתבי עת מקוונים ובאתרי אינטרנט. ספר שירה ראשון - "שירים מזווית העין" בהוצאת "גוונים", 2011 ספר שירה שני - "כל הדרכים מובילות אל עצמן" בהוצאת "פרדס", 2016 עורך כתב עת מקוון -"נתיבים" (בצוותא עם המשוררת נעמה ארז).

בעד השכחה

יֵשׁ לִי מִלִּים לוֹמַר בְּעַד הַשִּׁכְחָה

אֵינִי מִתְכַּוֵּן לְשִׁכְחַת הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים

לֹא רַק לְגָדְלָם יֵשׁ כֹּחַ נְשִׁיכָה.

 

קַח לְדֻגְמָא דַּוְקָא אֶת הַשְּׁכָחוֹת הַקְּטַנּוֹת

שֶׁהֵן בְּגֹדֶל שֶׁל חֲנוּת מַכֹּלֶת שְׁכוּנָתִית

וּפְזוּרוֹת כְּמוֹ רוּחַ בַּשּׁוּק

אֵלֶּה הָעוֹזְרוֹת לְהַעֲבִיר אֶת הַיּוֹם

בְּסִיבוּב עַל צִיר הַמָּקוֹם.

 

הַשִּׁכְחָה הִיא כִּסֵּא נוֹחַ

עִם כָּרִית לָרֹאשׁ

הַמַּתְאִימָה אֶת עָצְמָה

לְצוּרַת יַשְׁבָן.  

וּכְשֶׁאֲנִי נוֹהֵג בָּהּ בְּעַצְלוּת

הַשִּׁכְחָה מוֹחֶקֶת בְּשַׁרְווּלִי מִלִּים  

וחוֹמֶקֶת אֶל מִתַּחַת לָאָרוֹן

בַּחֲשֵׁכָה הִיא מַפְגִינָה כִּשְׁרוֹן מְשִׁיכָה

לְכִשְׁלוֹן הַזִּכָּרוֹן הָרַבְרְבָן.

 

וּמִכָּאן לְעִנְיָן הַמְּגֵרָה:

שָׂם יֵשׁ לִי גַּם דַּף לָבָן בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל שִׁכְחָה.

שִׁיר שֶׁנִּשְׁכַּח לְאַחַר שֶׁכְּבָר נִכְתַּב

הוּא הַבְטָחָה.

4 תגובות

  1. שמעון, אחרי כל מה שנכתב כאן על הזכרון, טוב שייצגת בגלוי בזכות השכחה…

  2. יפה איך אתה רוקח מחומרי הבנאליה -כרית כיסא ארון ,שיר מקסים
    לא רק הבטחה

  3. שמעון שלום,
    יפה מאוד, והגם שהשכחה מככבת, הזעכרון מבצבץ מפה ומשם. נהניתי.
    תודה — צדוק

  4. אהבתי מאד את השורות:
    השכחה היא כסא נוח עם כרית לראש…השכחה מוחקת בשרוולי מילים.כל כך יפה ומקורי
    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשמעון רוזנברג