אהבת החוטב המסור

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כְּמוֹ גַּרְזֶן

 אֶת הַגֶּזַע,

 וְאֶת פְּאֵר עֲנָפַיִךְ

 אָסִיר בְּמַסּוֹר

 וַאֲכַרְסֵם בָּךְ שְׁבָבִים עַד עֵירֹם,

 עֵת אַתִּיז בְּפַטִּישׁ וְאִזְמֵל

 כָּל שָׂרִיד, זִיז וּמִכְשׁוֹל,

 עַד כְּלוּחַ חָלָק תַּעַמְדִי וְאִלֶּמֶת

 בִּיבֹשֶׁת הַמִּלִּים הַכְּבוּשׁוֹת.           

 

 כָּךְ אֲבָרֵא בְּאִבְחָה כָּל שֶׁמֶץ שִׂמְחָה,

 אֲנַסֵּר בָּךְ זֵכֶר תְּשׁוּקָה

 עַל מִדְרוֹן אַשְׁכִּיבֵךְ,

 וַאֲגַלְגֵּל כְּבוּל עֵץ אֶל בֵּיתִי.

 אָז אֲיַשְּׁרֵךְ בְּסַרְגֵּל

 אַקְצִיעַ וַאֲמַסְמֵר לִי מִמֵּךְ אַרְגַּז שִׁכְחָה

 וְאֶת מַצָּעַי הָרַכִּים בָּךְ אֶטְמֹן

 גָּם אֶנְעַל אֶת גּוּפִי

 וְאֶשְׁחֶה בְּחֶשְׁכַת אִילָנֵךְ      

 עַד נִיבַשׁ וְנְקְמֹל כַּעֲצֵי הָאֶתְמוֹל.

 

—————————————–
מתוך ספר שירי – שירים מזווית העין