צֵל

אַתְּ צְרִיכָה אֶת הָאֲוִיר דְּחוּס הָעֵינַיִם
 
וַאֲנִי
 
שׂוֹנֵא עֲשַׁן סִיגַרְיוֹת סָמִיךְ
 
וּמְבָרֵךְ עָלָיו.

 
 
תֵּכֶף נֵשֵׁב נָמוּךְ

 
 
הַבִּיטִי
 
הָאוֹר בַּשֻּׁלְחָנוֹת רַךְ וְעָמוּם
 
אַךְ בַּפֶּתַח
 
זַרְקוֹרֵי מַבָּטִים סְתוּמִים גּוֹלְשִׁים אֵלַיִךְ
 
וְהַלֹּא אַתְּ-רַק-צִיַּרְתְּ
 
בְּגוּפֵךְ כְּנִיסָה מִתְהַדֶּרֶת.

 
 
לָמָּה אַתְּ מִתְעַכֶּבֶת

 
 
פּוֹשֶׁטֶת מְעִילְךָ בִּצְעָדִים אִטִּיִּים
 
סַנְטֵרֵךְ מֵעַל הֶעָשָׁן הָעוֹלֶה
 
מִתְמַקֵּד בַּמַּעְגָּל הַנִּסְגָּר
 
כְּשֶׁאֲנִי מִתְפַּזֵּר בַּפִּנּוֹת.

 
 
הַשֻּׁלְחָנוֹת אוֹרְבִים לָנוּ עַד שֶׁנַּגִּיעַ
 
אַךְ תְּשׂוּמַת הַלֵּב מֻגְבֶּלֶת לִזְמַן שָׁאוּל
 
הָרָעָב בָּעֵינַיִם מִתְחַזֶּה, וַאֲנִי הָרֵי יוֹדֵעַ:
 
הַמְּצִיאוּת חַדָּה-קֵהָה כְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן.

 
 
אֲנִי מְמַהֵר אֶל שְׂמִיכַת הַצְּלָלִים
 
בְּמִפְגַּשׁ הַקִּירוֹת הַנָּמוּךְ.

 
רְאִי, כַּמָּה נוֹחִים הַשְּׁרַפְרַפִים הַקְּטַנִּים
 
בְּשׁוּלָיו, בְּדִמְדּוּמֵי הַחַשְׁמַל.