הקדמה: קדיש ללא קבר
הִתְגַּדַּל וְהִתְנַשֵּׂא עַל מִרְיָם
וּבָלַע אֶת אִמְּכֶם לְבִיאָהּ
וְאֶת בִּתְּךָ וְאֶת פֶלָה אִמָּהּ
לֹא הִפְלָה לְמַעֲנִי, לֹא פָּקַד,
וְחָנַק אֶת חַנָּה, אִמְּךָ סָבָתִי,
וְזָרָה אֶת לֵיְזֶר בֶּן עֶשֶׂר כְּאֵפֶר
וְלִשְׁלֹיְמֶה לֹא תְּהֵא שְׁלָמָא
וְאֶת חַיִּימְ'קֶה במָוֶתְ'קֶה
בִּקְרוֹנוֹ לְחֶלְמְנוֹ הִתְהַדַּר,
וְעַל גֶנְשָה שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה
וְעַל זְגְיֵרְסְקָה 43/45 לֹא פָּסַח
וְהֶחְרִישׁ אֶת תְּפִלַּת שִׁמְעוֹן
לְמַעַן פֻּרְקָנוֹ בִּזְמַן קָרִיב,
וְאֹמַר אָמֵן?
מצווה
אַתְּ תִּהְיִי כִּישׁוּעָה, יְהוּדִיָּה שֶׁלָּנוּ,
וְכֹהֲנֵךְ הָעֶלְיוֹן יַתִּירֵךְ מִכָּל נְדָרַיִךְ.
הוּא יִחְדָלֵךְ מִנְּשִׁיקוֹת יָדַיִם וְכַפּוֹת רַגְלַיִם,
וְעַל הַר גֻּלְגָּלְתֵּךְ
כְּצַדִּיק יַפְרִיחַ מִצְחֵךְ בְּקוֹצֵי עֲטַרְתּוֹ
וְיִזְרַע בָּךְ כְּתָמָר
וְעַל צָמְתֵי רַגְלַיִךְ יִפְסֹק פְּסוּקוֹ.
וְאַתְּ – פִּתְחִי לוֹ
בִּלְבוּשׁ רוֹמִי,
וְיִתְקַע יְתֵדוֹ בְּגַנֵּךְ, בְּבֵיתֵךְ, בְּבִתֵּךְ.
אַל תְּכַסִּי חַלּוֹנֵךְ עֶרְוָתֵךְ,
וְהַפְנִי לֶחְיֵךְ תּוֹדָתֵךְ,
וְדֹמִּי.
ביאה
אֲנִי אֶהְיֶה יֵשוּ הַיְּהוּדִיָּה שֶׁלָּכֶם,
עוֹר לַגּוֹיִים.
חַחֵי צְלָבִים נֶאֱחָזִים
כְּעֻבְּרֵישֶׁרֶץ בְּרַחְמִי
רַחֲמוּ, גּוֹיִים, רַחֵמוּ,
וַעֲטֶרֶת רֹאשִׁי הַנּוֹשֶׁרֶת
קוֹשֶׁרֶת אֶת רַגְלַי לְמַרְגְּלוֹת מִטּוֹתֵיכֶם.
אֲנִי אֶהְיֶה מִנְחַת הַצּוֹבְאִים
לְחַסְדֵי שִׁבְטֵיכֶם הַמִּתְפַּקְּדִים לְמַטּוֹתֵיכֶם,
כִּי הִנֵּה יָבוֹא מְבַקְּרִי, נֶשֶׁר אֵירוֹפָּה,
מְנַקְּרִי בַּשְּׁחָלוֹת,
כְּשַׁחַל בְּלִי חִיל יַשְׁחִיל בְּפִי אֲחוֹרַי
וְזִרְמָתוֹ תִּגְאֶה כִּנְהַר הָרַיְן.
עוֹד מְעַט עָלַי גּוּפוֹ יָנוּחַ, כִּי עֵת לָצֵאת
אֶל שְׂדֵה הַקְּרָב שֶׁל אֵין שַׁדַּי.
בעברה
הִיא תִּהְיֶה לָנוּ כִּיהוּדִיָּה לָכֶם.
הִיא תִּשָּׂא עַל לְחָיֶיהָ הַשְּׁקוּפוֹת
אֶת רַחֲמֵינוּ וּנְשָרֵינוּ, הַטְּהוֹרִים בְּבָנֵינוּ.
נְשַׁחְרְרֵם מֵעֻלָּם לְשַׁחֵר לְעָלְמָא
נְלַמְּדַּם לִנְסֹק מִזְּרוֹעֵנוּ הַנְּטוּיָה,
לְבַקְּרָהּ, לְנַקְּרָהּ, לְטַהֲרָהּ עַד עֶצֶם,
נַשְׁלִיךְ אֶת חֲלּוּקֶיהָ מֵעַל מַעֲקֵי הַגְּשָׁרִים
שֶׁעַל כָּל הַוִּיסְלוֹת,
וְאֶת רֹאשָׁהּ נִנְעַץ עַל חוֹמוֹתֵינוּ
וְנִשְׁטֹף אֶת דָּמָהּ בָּאֲסָלוֹת.
בִּשְׂעָרָהּ – חֲבָלִים, וּבַחֲבִילוֹת בִּטְנָהּ
נִקְשֹׁר חֲצוֹצְרוֹת,
הֵן לֹא יָרִיעוּ לָהּ עוֹד.
קדיש ערבית
תִּתְגַּדַּל וְתִתְרוֹמַם כַּמִּגְדָּלִית,
וּמֵעַל לְכָל צְרִיחַ תְּפִלָּה תְּסַלְסֵל,
עֵת קַסְדָּה לְךָ כֶּתֶר מַלְכוּתֵהּ וּפֻרְקָנֵהּ.
וְתִתְחַזֵּק וְתִזְדַּקֵּף כְּשׁוֹפַר מְשִׁיחֵהּ
וְתִתְקַע עֲטֶרֶת שְׂרָפֶיךָ בְּעֶרְוָתִי
בְּעַרְבַת מֵעַי, בְּעֵרוּב דָּמַי,
בַּעֲרֹב יָמַי, בְּעֵירֹם שָׁמַי,
בִּשְמַיָּא רַבָּא,
בִּשְמַיָּא רַבָּא,
וְתִפְלֹט אַחֲרַי:
אָמֵן.
—————————————–
גנשה 77 – כתובת בית אמי בורשה, בה נספו אביה וארבעת אחיה. כיום רחוב מרדכי אנילביץ'.
זגירסקה 43/45 – כתובת הבית בגטו לודז', שבו "התגוררו" ונספו מרבית בני משפחת אבי. הבית אותר על-ידי בשנת 2004, וב-2007 ביקרנו בו.
גנשה 77 – כתובת בית אמי בורשה, בה נספו אביה וארבעת אחיה. כיום רחוב מרדכי אנילביץ'.
זגירסקה 43/45 – כתובת הבית בגטו לודז', שבו "התגוררו" ונספו מרבית בני משפחת אבי. הבית אותר על-ידי בשנת 2004, וב-2007 ביקרנו בו.
מחזור השירים פורסם בכתב העת "מטעם" גיליון 14 (יוני 2008)
ועלה לאתר מטעם שירה באפריל 2011
ועלה לאתר מטעם שירה באפריל 2011
שמעון ברוך הבא לבננות. שמחתי למצוא אותך כאן. אני נורא רוצה לקרוא שוב את השיר שלך על הסוסים והים. (אני לא זוכרת מה שמו אלא את התחושה הרגשית החזקה מהשיר)
תודה תמי
השיר "שיר פסטורלי לילד" מופיע כאן:
http://cafe.themarker.com/post/1146014/
נכון, תודה. זה השיר ששוב ריגש אותי. אני לא יודעת להסביר למה.