חיה אסתר משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב
טוּלִיפָּה דִּיאַבּוּלוֹ
שִׁיר לַטּוּלִיפּ הַשָּׁחֹר
צִבְעוֹנִי הַשָּׂטָן
שׁוֹכֵן בַּחֵךְ מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן
וְעוֹשֶׂה שֶׁאֶעֱמֹד בָּאֲוִיר דַּקָּה וְשִׁשִּׁים וְתֵשַׁע שְׁנִיּוֹת
וְאָעוּף שְׁנוֹת אוֹר
מִתְפּוֹצֶצֶת מֵאֶנֶרְגְיָה
בּוֹעֶרֶת סְפִירוֹת מְכֻדְרָרוֹת
זֶה לֹא רַק הַיֹּפִי הַשָּׁחֹר הַשֵּׁם
הַשֵּׁם מַטְרִיף אוֹתִי מְשַׁגֵּעַ צְבִירִים סוּפֶּרְנוֹבוֹת
מוֹשֵׁךְ שְׂעָרִי מוֹלִיד מוֹלִיד מְשַׁכְפֵּל עַמּוּדֵי גּוּפִי
פִּתְאוֹם עֲרוּגָה שְׁחֹרָה נִפְתַּחַת לִי מוּל הָעֵינַיִם
אֲנִי נִסְחֶפֶת מִסְתַּחְרֶרֶת
לְכוֹכָב צֶדֶק שֶׁהִתְפּוֹצֵץ לְאַלְפֵי כּוֹכְבֵי גַּז וְאֶנֶרְגְיָה לְזִקּוּקִין
צִבְעוֹנִיִּים יַהֲלוֹמִיִּים, לְשָׂטָן גָּלַקְטִי לִשְׁבִיל הֶחָלָב
הַמֶּטֶאוֹר הַשָּׁחֹר מַמְרִיא מוֹשֵׁךְ יְרֵחִים שְׁמָשׁוֹת גָּלַקְסְיוֹת צְבִירִים
וְעַרְפִלִּית הַמֹּחַ מְתַקְשֶׁרֶת
מַה לָּךְ פֹּה אֲחוֹתִי עַרְפִלִּית סְעוּרָה פְּעוּרַת פֶּה
גְּמִישָׁה כִּנְמֵרָה בִּתְשׁוּקָה בְּחֶמְדַּת קְטִיפָה בִּגְרוּרוֹת תַּאֲווֹת
בִּפְטָמוֹת פּוֹעוֹת בְּנַהֲמָה בְּפִרְאוּת הַצְּעָקָה
בְּשׁוֹקַיִם עֵירֻמּוֹת בְּטִיסָה בְּהַמְרָאַת הָאוֹקְיָנוֹס הַפּוֹרֶה
אֲנִי מִשְׁתַּגַּעַת
הַרְחֵק מִשַּׁעֲטַת הַשְּׁוָרִים בְּאוֹקְס פוֹרְד
הַרְחֵק מֵהַתֶּמְז
מֵהַוִּירְטוּאָלִי מֵהַסֵלוּלָרִי מִזִּהוּם הָאֲוִיר
מֵהַקּוֹלֶגִ'ים מֵהַקָּתֶדְרָלוֹת מֵהַסְּפָרִים מֵהַמִּסְפָּרִים מֵהַפְּרוֹפֶסוֹרִים
הַרְחֵק מִכִּתְבֵי הַיָּד בַּבּוֹדְלֵיְן
הַרְחֵק מִשַּׁעֲטַת סוּסָיו שֶׁל קְרוֹמְוֶול בַּלֵּילוֹת
מִמִּלְמוּל הָאַרְנָב הַלָּבָן אֲנִי מְאַחֵר אֲנִי מְאַחֵר
הַרְחֵק מֵעֲלִיסָה בַּקְּרַיְסְט צֶ'רְץ
פֶּרַח שָׁחֹר בְּגֹדֶל אֶגְרוֹף אַבְקָנָיו צְהֻבִּים וּבְעָמְקוֹ סָגֹל
כֵּהֶה שֶׁנִּפְתַּח לַעֲלֵי כּוֹתֶרֶת מְעֻקָּלִים וְיָפִים
יָפִים גַּלְגַלֵּי עֵינַי שֶׁעָפִים וְעָפִים
בַּשָּׁמַיִם וּמִחוּצָה לָהֶם בַּחִיצוֹנִים
מְנַגְּנִים בִּי שָׂטָן שְׁחֹרָה צִבְעוֹנִיָּה
לְעוֹרֵר הַסִּיטְרָא אַחְרָא בִּקְדֻשָּׁה
וַתִּבְלַעֵנִי מְצוּלָה וַתְּסַנְפִּירֵנִי לִוְיָתָן וַתְּעַסֵּנִי חֲלָלִית
וַתִּגְהַר עָלַי גָּלַקְסְיָה וַתְּשַׁגֵּעַ הֵיכְלוֹתַי וַתַּדְהִיר מַרְכְּבוֹתַי
וַתְּעַרְבֵּל שְׁמֵי רָבָּא בִּתְהוֹם נְשִׁיָּה וַתְּגַלְגֵּל עֵינַי וַתִּלְעֲסֵנִי וַתִּתְעַלְּסֵני
וְאַמְרִיא חוּשַׁי
וַיִּתְגַּלֶּה אֵלַי הַמַּלְאָךְ גַּבְרִיאֵל
וָאֶנָּשֵׂא מַלְאֲכֵי יָה וְאֶעֱלֶה הַשָּׁמַיְמָה מֵעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אֶזְרַח תּוֹדַעְתִּי
הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לִי אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאֶת קְדֻשַּׁת הַמְקֻבָּלִים
אֶת הַבֶּעשׁ"ט וְאֶת הַ"שְּׂפַת אֱמֶת" וְאֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְאֶת הָאָרִ"י
וּבְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא הַשָּׁמַיִם נִקְרָעִים
דְּבַשׁ חָדָשׁ יְבוֹאֵנִי
וְדוֹרֵךְ בִּי הַנּוֹתֵן בַּיָּם דֶּרֶךְ
וְאֹרַח צַדִּיקַי כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר
בְּגִין דָּרַךְ בִּי הַסִּטְרָא אַחְרָא
דֶּרֶךְ פָּתוּחַ לַכֹּל לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא
וַיִּפָּתַח שַׁעַר הַגְּמוּל וַיְפַלֵּס בְּגוּפִי מֵרִידְיָאנִים חֲדָשִׁים
בְּל"ו צַדִּיקַי מְאַהֲבַי הַקְּדוֹשִׁים
וּבְאוֹתִיּוֹת עוֹלָלַי הַטְּהוֹרִים
וְרוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה וַתִּשָּׂאֵנִי מְשִׁיחַי מוֹשְׁחֵי שֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן
בִּנְקֻדַּת הַחָכְמָה בְּמֶרְכַּז הַגֻּלְגֹּלֶת
וּבַלֵּב וּבַמַּטְרוֹנִיתָא
וַתַּרְתִּיחֵנִי וַתַּכְתִּירֵנִי לְשׁוֹשַׁנַּת הַסִּיטְרָא אַחְרָא
וּבְעוֹדִי צוֹלַחַת מֵעֵבֶר לַמַּבּוּל מְדַלֶּגֶת מֵעַל עֲרוּגוֹת לֶהָבָה כְּתֻמּוֹת אֲדֻמּוֹת
בְּעוֹדִי טוֹבֶלֶת בִּנְהַר הַדְּבַשׁ וְהַתַּפּוּחִים
מַעֲמִיקוֹת בִּי גֻּמְחוֹת
וְגוּפִי עוֹרֵג עֲרוּגוֹת עֲרוּגוֹת
וְצִפּוֹר עֲנָק צִפּוֹר עֵינַיִם מַבִּיטָה בִּי תְּהוֹם
שָׁדֶיהָ אֲדֻמִּים כְּנָפֶיהָ שְׁחֹרוֹת
מַבִּיטָה בִּי מַבַּט תָּהוּם מַבַּט הִפְּנוּט
וַהֲמוֹן צִפֳּרִים קוֹרְצוֹת מְמַצְמְצוֹת פּוֹעֲרוֹת מַקּוֹר צוֹחֲקוֹת צוֹחֲקוֹת
כִּבְנֵי אֱנוֹשׁ
חַם בַּחֲמָמוֹת הַקַּקְטוּסִים טוֹרְפִים
הַחֲמָמוֹת הַטְּרוֹפִּיּוֹת רוֹתְחוֹת
חיה אסתר
מתוך הספר, "שְׂרָפָה"
לחיה אסתר השלום והברכה,
.
קראתי בעניין רב את שיר ההלל לחושניות-המיניות המתפרצת כרעידת אדמה שאחריה יכול לבוא הצונמי מטביע-כול.
מעל לכול ראויה לקינאה להערצה השפה העברית שלך העולה על גדותיה מרוב עושר.
.
השליטה בעברית של רבות מאוד מהמשוררות בדורנו, ומיעוט הכרתן את מכמני הטקסטים העבריים – צריכות למות מקינאה, כחגבות יהיו לידך.
בידידות – שלמה אביו
שלמה ידיד יקר לי. אני שולחת לך חיבוק ענק בקילומטרג' מירושלים לקיבוץ געש. תודה על שיר ההלל על השיר טוליפה דיאבולו. כל כך עינגת אותי. השיר נכתב כששהיתי בירינטון באחד הבקרים כשישבתי בגן הבוטני באוקספורד. זוכר שהינו שם יחד. כאשר שלחתי את השיר הבוקר חשבתי שאולי הייתי צריכה לכתוב הערה מאירה את המשפט, "להאי סיטרא ולהאי סיטרא" והנה אתה עם מילותיך הנפלאות על הבוקר. שבת שלום. נשיקות. חיה אסתר
איזה קצב איזה כשף מסחרר בשירך ,קדושה מתערבבת בטהרה מלאכי ם ושטנים
אשה דיווה טורפת ,נוסקת ,משתגעת, מלאת תשוקה -שושנה של הסיטרא אחרא
שיר מענין ,מקורי, חושני ,דוהר
חנה יקרה.איזה יופי שאת משתתפת אתי בתעופה, בחוויה, באש, בתשוקה, בהנאה, בשמחה. אני מנסה כל השבוע להעלות לפוסט שלך במדור התגובות ברכה מעומק הלב על זכייתך בפרס חולון ואיני מצליחה משום מה, אז עכשיו באה לידי ההזדמנות , קראתי את הסיפור בבלוג של רן הסתקרנתי ואקרא את כל הספר, בהצלחה חיה אסתר.