בננות - בלוגים / / מאמר בירחון לארש על הספר "ניגון"
חיה אסתר
  • חיה אסתר

     נולדתי בירושלים ואני מתגוררת בירושלים, אוהבת את החיים, חיה את החיים, רוקדת את ההוויה, בשמחה, באהבה, בנסיקה לגבהים וצלילה לתהומות. משוררת, סופרת, ציירת ואמנית מיצב. ספרי השבעה עשר, "מראה חלום" יצא לאור השנה. שלושה מספרי תורגמו לצרפתית, סיפורי תורגמו למספר שפות. שירי פורסמו באנתולוגיות שונות. הצגתי בתערוכות יחיד רבות. השתתפתי במספר רב של תערוכות קבוצתיות. שהיתי בסיטה דז ארט בפריז חמש פעמים, שָׁם יָצַרְתִּי אהבתי רקדתי בלי גבולות בלי מעצורים. שהיתי בירינטון מנור- אוקספורד, במשך חצי שנה של שיכרון, יצירה, ואהבה.

מאמר בירחון לארש על הספר "ניגון"

שירה, קבלה וארוטיות
 
חיה אסתר
 
לאחר שב-2002, הוציאה הוצאת "קראקטר" "בְּסוֹד הָרֵיחַ", קובץ של שירים נבחרים וגילתה לקהל הצרפתי את חיה אסתר,המקורית שבמשוררות הישראליות, מוציאה היא עכשיו קובץ חדש שלה בשם "ניגון" בהוצאה דו לשונית, בתרגום של אסתר אורנר ועם מבוא של הפסיכולוגית היונגיאנית המשוררת והמבקרת רות נצר שמכנה את חיה אסתר על פי ציטוט מספר השירים שלה, "נביאת הנביעות". השם מוצדק משום ששירתה של חיה אסתר, כמו הנבואה, מגיחה לכאורה מעולם עילי, ובוחנת אף היא את סוד מאבק האור בתוהו שהיה בתחילה הבריאה, ונמשך עד השחרור הסופי.  
 
באותה דרמה קוסמית, יש לאישה תפקיד ראשון במעלה, לא רק משום שהיא יוצרת חיים, אלא גם משום שהאקסטזה שגורמים התשוקות ותענוגה המיני היא דרך להעלאה רוחנית הקשורה לאיחוד עם האלוהי ועם כוכבי הלכת. האיחוד המתקיים בדרך ארוטית מעורר אצל המשוררת השראה לדימויים נועזים: "אֶלוֹהַ מְדַבֵּר בְּשָׂרִי" או "עוֹלָם הַמְּאוֹרוֹת בְּתוֹכִי הַמְּעֻבֶּרֶת בַּיָּרֵחַ". אין לראות את ההעזה כסטייה מסיגת גבול ביחס למסורת המיסטיקה היהודית כי בכמה משיריה, ביקשה חיה אסתר בעיקר לבטא בצורה פואטית ובשפה מסחררת תאוריה קבלית לפיה מקדימים יחסי המין בין גבר לאישה את הגאולה האוניברסלית בפיוס בין העולם הפיזי לעולם הרוחני. דרך פואטית מיסטית זו הייתה יכולה להביא את כותבת "ניגון" לכתיבה סתומה, אך חיה אסתר השכילה להימנע מכך הודות לסגנון בהיר ומואר בדימויים יפים: "רַעֲלַת חֵשֶׁק מַרְטִיטָה זְהַב רַגְלַי" או "מוֹלַד הַשִּׂמְחָה וְחַיִּים לְהִתְעַבֵּר בִּי".
 
מכאן שעניינו של הקובץ המרתק הרבה מעבר למסגרת ספרותית גרידא כי חיה אסתר הצליחה להראות, כנגד כל המצדדים החומרניים של פורמליזם אופנתי, כי חזרה למסורת רוחנית דוגמת הקבלה בהכרח מעניקה ליצירה יתר עומק והדר.
 
ז'אק אלאדאן
תרגמה מצרפתית פביאן ברגמן
 
 
 
הדברים התפרסמו החודש בירחון, "לארש" ירחון לספרות אמנות וחברה היוצא לאור בשפה הצרפתית ומופץ בצרפת ובבלגיה.
ספר שירי "ניגון" הושק בפריז בינואר השנה בגלריה, "קרקטר" ברובע הלטיני בפריז ונלוותה לו תערוכה של עבודותי: צירופי אותיות על נייר שעשיתי מקליפת עץ התות היפני ומיצב מעלי עץ הזית שהצבתי
חיה אסתר

3 תגובות

  1. איזה יופי של מאמר,חיה אסתר,ולמה דווקא צרפת יש לך קשר לשם?
    מרגשים הדברים אכן אני חשה ברוח המיוחדת בשיריך על כמה מהם שהצגת
    ונכון הזיווג הפיזי בין גבר ואשה כשהם מחוברים זה לזה באהבה יש בו מן הקדושה של השכינה
    שהרי אם זכו -שכינה ביניהם לא זכו -אש אוכלתם
    והאש שני פנים לה והיא די דומיננטית בעבודות שהצגת כאן

    • צ"ל בכמה מהם – תיקון טעות מלמעלה

      • חנה יקרה. תודה לך. הקשר שלי עם צרפת התחיל בחלום תעופה מופלא ונחיתה בחלום בחבל הרואן בצרפת, עד אז מעולם לא הייתי בצרפת. ומאז כבר כ13 שנים הגעתי לפריז כמה פעמים, שהיתי שם בסטודיו מעורר השראה, וכל מה שקורה לי שם מופלא בעיני וראוי לסיפור בפני עצמו. על השיר- טוליפה דיאבולו, לבקשת העורכת של הספר בצרפתית, כתבתי הערה שהודפסה בספר "ניגון", אולי אעלה אותה פעם לבלוג שלי. (אם יהיה ביקוש), אני חשה שההכרות אתך מעניקה לי הכרות עם אישיות מיוחדת במינה, וזה כף וזה מעשיר. חיה אסתר

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לחיה אסתר