הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת

  געגועים עזים יש לי לכתיבה ולא הרשיתי לעצמי עד שלא השלמתי פרק באהבה השנייה הרבה, אבל שונה, הקרמיקה. לאחרונה חשתי רע רע רע פיזית ותהערבבו להם כל החוליות החלשות של גופי להודיעני: כלו ימייך. ברגע כזה של תחושת התאיינות שכל ההסברים לה נגמרו, הבנתי פתאום הבנה פסיכולוגית עמוקה יש לומר, לגבי יכולת התובנה שלי, שאני מבקשת את נפשי למות ...

  פרקים מסֵפר שנכתבים פה בבלוגיית בננות דווקא, מתוך הערכה למפעלה של שירלי צ'לצ'ינסקי שייסדה אותו, בעזרתה של יעל ישראל, עבור אנשי ספרות ואמנות. בית לאנשים יוצרים שנפגשים בו וירטואלית וגם לא, ופורשים ממנה כנפיים לא בלי שהם זוכרים את הקן החמים.   אני גם רוצה לשמר את מה שכתבתי שמא יתקלקל המחשב והכול יאבד ברוח חרדתי רבת השנים והשורשים. ...

    על שייכות וזהויות   הצורך שלי בשייכות הוא עז. אבל את המחיר אני לא מוכנה לשלם. אם המחיר הוא קבלה מוחלטת של הגוף אליו אשתייך. אני זקוקה להגמוניה נדיבה שמוכנה לצרף אליה את כל הכבשים השחורות שמצהירות על אהבתם אליה ללא התחייבות לקבלת חוקים וסייגים  שאינם מקובלים  על אנינותן ורגישותן כי רבה. אני מדברת(כותבת , אבל מדברת) על ...

     עונג שבת הוא לי, לכתוב עוד פרק גלוי לב לה ספר . אני רוצה לכתוב בו מעומק ההכרה האפשרית ולהשלימו עם יצירה או שתיים שיגידו את זה/או לא בלי המלים. בעצם ייחלתי לא פעם שהדימוי המצולם של היצירה עצמה, יחליף את היצירה, בגלל היופי של הנראה על המסך, ההתייחדות עם אובייקט אחד ומידות שמתאימות לצופה הבודד שמול הדימוי-על-המסך. ידידיי ...

    בסוף תקופת המחזור הנשי שלי , הרגשתי צורך לנטוש את נתיב הדם-גלזורה לכיוון פורצלני טהור ונקי. טוב לא צריך להגזים פורצלן אף פעם לא זכה אצלי לביצוע נקי, במתכוון כמובן, הפורצלן שלי אומר הווה, חי, פעיל, רגיש ואנושי.  הפורצלן בכלל הוא חומר בעל זכרון אובססיבי ואם נגעת נגיעה לא מכוונת ורצית להסתיר אותה, את תגלי את עקבותיה אחר השריפה ...

לא מכרתי את ילדיי מחומר השבוע. משום מה כל מכירת עבודות עוברת אצלי קשה ואני עושה הכול על מנת למנוע זאת. אולי מפני שכל עבודה היא יחידה, אין עוד אחת כזו וכולן יחד הן הסיפור שלי, סיפור שנמשך ונובע כמעיין מזה 12 שנה. עבודת הקרמיקה ידועה כעבודה שנועדה לשמח ולרצות את קוניה, הן בשימוש נוח והן בנוכחות נעימה בבית. משום מה ...

שולה החתולה השולית, כך היא חושבת נדמה לי,  מיללת ללא הרף  שנדע  אולי שהיא פה כאן. הוינטלאטור מכוון היטב גם אליי וגם אליה ואני אחרי מקלחת. היא כנראה מריחה את היוגורט הקר ששפכתי על העדשים והקישואים ורוצה גם. אצלה הכול בר יללה, משתפת את כולם בהרהוריה, תוכניותיה ולבטיה. פטפטנית שכזו. אלטר אגו שלי. הנה למשל, הכתיבה הזו בשנים האחרונות בבלוג משמשת ...

    המלים מתדפקות על החלום. השדים צצו הלילה לאחר סרט על מדען סכיזופרני שזכה בנובל. לא נטל תרופות וחי באומץ עם השדים. "נפלאות התבונה" עם ראסל קרואו.  השדים שלי בחלום,היו ילדים מופרעים מאוד שמפריעים לי ולאימי לבצע קיר קראמי. בתחילה היא מגלה כשרון רב, כושר תכנון וביצוע ואף דיוק. אחר כך כשאני מנסה להצטרף לא עולה הדבר בידיי בעיקר ...

  מנוחת הגנן וחתולתו החדשה,זו שעברה מסכת גרוש אינסופית אומצה לבסוף. שומרת על המטיב, שנאות לקבלה לעדת חתולותיו. כל אחד צריך מישהו שיראה את עוניו.