כמו שהבטחתי בפוסט הקודם יצאה מהתנור גם עבודה שהמקריות בה פחות משתוללת . אמנם כשהעבודה נכנסה לתנור הכל היה די "בסדר", אם כי הראה סימני קיפול לא מדוייקים, וזה בטח בגלל שאני לא מקפלת "יפה" כביסה..:) ועוד לפני כן הפורצלן הנוזלי נזל גם הוא כרצונו ונותר מטפטף פה ושם (העבודה בסופו של דבר מוצגת הפוך מהדרך שנעשתה והטיפות-פורצלן-בד עומדות באויר)
הפעם העבודה רק נטתה מעט הצידה, נפתחת כמו פרח אל השמש. השמש במקרה הזה הוא התנור שגם "מבשל" את העבודה, גם "מבשיל" אותה למצב קשה ולא נמס, כמו זכוכית , וסתם מחמם אותה באהבה.
כמו באהבה אסור חום רב מידי והפעם המידה היתה מדוייקת. התנור כבר דיברתי עליו בפוסט הקודם, הוא כמו בן זוגי למחול, קשוח, וולקאני אבל משתף פעולה, עד למקום שאני מכוונת אותו, מחול משותף הריון ולידה. התנור כמו בן זוגי לחיים-אבישי, גם הוא כבר לא צעיר אבל עובד יפה ובהתאמה אלי…:)
התינוק החדש
מ-גניב, נפלא איך שאת מגיעה עם החומר לכזו תנועה לתחושה כל כך חיה ונושמת.
מרחיב לב, גם הליווי המילולי והסייפא שובבית ומשובבת.
it is absolutely beautiful
מיד מבקש שיחזיקו בו, בעדינות כמו תינוק.
מירי והתנור…יפה כתבת.
זה פשוט חי ונושם !
נדמה שנושבת שם רוח, שבוערת אש, החומר זז, מתרחש גם כשהוא דומם. זה לחלוטין מרהיב ומרגש.