בבוקר של השבת השנייה של הסטודיו הפתוח פרקתי תנור. זה אני הכי אוהבת , להמשיך לעבוד כאילו לא עומדים להגיע / או לא אורחים / מתעניינים / קונים/לא קונים וכל מערכת הצפיות המוגברת באשר היא.
בגלל החיפזון של הביצוע בשבוע האחרון, מעודף ציפיות כמובן, הלכו התוכניות לצורות שלמות וחזקות לעזאזל. ובמקומן מצאתי מדף שלם של קורסים/קורסות בתנוחות שונות ומשונות. בעצם שלושה כלים, או משהו כזה. מהר מאוד התאהבתי בהם. הם כמובן לא עודדו את המתבוננים לראות בכלים העדינים שלי מפורצלן משהו לסמוך עליו בהגשת דודבנים, אבל ההתפעמות שלי לפחות היתה שלמה.
התנור שוב פועל על החומרים שלי כמו וולקאנו די אלים או לפחות אוטונומי. דווקא מתאימות לי ההפתעות.
יצאה עוד עבודה משגעת ולא שבורה אבל אותה אעלה מחר….
היה נחמד, הסטודיו הפתוח של שנינו, אנשים נהנו בכלל מהארוע השלם ומהשיחות עם האמנים, קצת קנו ועשו לי חשק להמשיך בכך בעתיד. מכרתי גם עבודות שלא רציתי למכור בעבר וזה נתן הרגשה של שחרור. כמו אמא שמשחררת את ילדיה לחיים וגם היא מתפנה למכון כושר. מחר (!)
אאאאאאווווווהההההההבבבבבבבתתתתתתתת!
רוקמת התחרה. עדין, מרפרף, לעין, למגע.
מירי, נהדר.
אכן תקלה מופלאה
וזאת עדות מכלי ראשון 🙂
ואני לתומי חשבתי שמה שמכניסים לתנור זה גם מה שמוציאים 🙂
אוי כמה שאני טועה 🙂
היה כיף מירי , תודה !!!
היי מירי
הצבע הלבן כל כך מדייק את העבודה עושה אותה חייזרית או אלמוג מהים.
להתראות טובה
ושוב אני מוצא את עצמי מצטער שאיני מצליח לקיים הבטחה לעצמי לבוא ולראות את העבודות שלך שמדברות אלי יופי וענין
ההיית יכולה לעשות זאת ? כנראה.
אבל לתקריות ספונטניות יש תוצאות מופלאות.
מירי, דבר אומנות ממש, בעיקר המעין ציפור.
רוקמת התחרה את, מירי
יש משהו שלם דווקא במשהו שבור
-הוא כאילו ממציא את עצמו מחדש
התקלות הן אם היצירות החד פעמיות!
מירי,
זה מהממם.
שילוב של פורצלן עם מפיות תחרה ?
מה שרואים כאן הוא בדיוק הטעם שלי.