הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
רושמת ביומן הבלוג שלי הערה לפיתוח כשאשוב מעיסוקיי:
העובדה שפירסמתי חלק מהתערוכה לפני הפתיחה נתנה לי פרספקטיבה מחזקת ודי מציאותית מה באמת עשיתי בשנתיים האחרונות. מודיעה בזה שזה מועיל וחשוב. דוקא בגלל מגוון התשובות .
ממליצה לעצמי לעשות זאת בעתיד. ייתכן שחלק מהתגובות מעודנות יותר מהרגיל בגלל התחשבות הדדית אבל כשמישהו/י חושב משהו בכיוון קצת ביקורתי הוא/היא ידאג שהדברים יזלגו . לא הכל אמת אבל לא הכל שקר.
הדברים נכתבו בחופזה כאמור לצורך תזכורת ופיתוח כשאתפנה אבל העיקר : תודה ענקית למי שהגיב ומגיב!
הבלוג של מירי
ואנחנו כמובן מחכים להזמנה בסקרנות גדולה…
היי מירי אני חושבת שדיונים ומבט של אנשים שונים יכולות לעזור לנו להבין את היצירה שלנו. גם לי עוזר מאוד דיונים אישיים או פומביים עם אמנים או אנשים שרגישים ומתבוננים. הבנתי על עצמי והיצירה שלי בצורה כזו דברים שלא כל כך ידעתי מאיפה באו ולמה, ולא ייחסתי גם חשיבות לפענוח לפני כן. היום אני חושבת שזה כן חשוב.
ואגב לפעמים גם מילה מספיקה ונותנת כיוון מחשבה.
אילנה בדיוק . אני זוכרת שאפילו פרשתי את עבודותייך לעומק והרגשתי קצת פולשנות מצידי אבל זו דרכי ותמיד אפשר לנפנף את הפולשת או להתעלם
היי מירי
זאת גדולתו של הבלוג, המגע האישי, והחיים הפנימים שלו שמשקפים את המציאות, מאז שאני חברה פה, משהו בליבי נפתח ההרגשה שאני שייכת לקבוצה שמכירה בי ואותי.
להתראות בפתיחה…
שלך טובה
טובה בדיוק חשבתי עלייך. כשפירסמתי את סדרת הנשים שלי את כתבת לי תגובה שזה מזכיר לך התכנסות וזה השם שנתתי לסידרה עקב כך! "התכנסות"
טובה"לה הבלוגייה זו של כולנו, הבלוג זה של כל אחד ואחת בנפרד, פוסט זה בודדת שנשלחה על ידי כותב הבלוג הנפרד.
חוצמזה את צודקת בכל השאר לגמרי
טובה,
גם אני מזדהה איתך מאד בקשר לקסם שבבלוג.
גם לי זה נותן לפתע אפשרויות ביטוי שלא היו קודם,ואם לדייק יותר,לא הרגשתי שיש לגיטימציה לבטא דברים פנימיים אישיים ובגלל שכולנו מפרשים ביקורת כסתימת פיות או הגבלה ואפילו נידוי,אז לחלק מאיתנו זה גורם להתכנס בתוך עצמינו,כן כן ,ממש כמו ילדה פגועה שמרגישה שזה היא עצמה נגד העולם שלא מבין אותה.(הכתיבה בלשון נקבה היא מתוך נסיון לתקן משהו בשפה העברית,זה משהו טכני-הסטורי,זה לא מתכוון לחלק את האנושות ולהפריד).
זה אולי קצת עצוב ונשמע קיצוני,אבל זה ככה.במיוחד לגבי בעלי נפש של אמן ,שמדמיד ומעולם נפש רגישה יותר,לוקחת קשה ביקורת אולי,אבל גם,וכאן בא החלק הטוב,שיש לנו יכולת גם לצאת מזה,ולקחת עמדה סלחנית ואוהבת כלפי האחרים שמבקרים אותנו כביכול.
זה גם מעלה לי תחושות -זכרון של מה
שחשתי כשקראתי את התגובות והסיפור של איריס קובליו לגבי חוויית הילדות ,באותם שיעורי יצירה,ציור או כתיבה,כשהמורה בלי כוונה רעה ע"י ההערות(גם של הילדים)אולי גרמו לכך שנפחד מביקורת כל החיים.שלא נפרש את הביקורת כתגובה אנושית מיידית וטבעית.
כנראה ככה זה אצל בני אדם.
אנשים רגישים לעתים מוצאים עצמם יותר נפגעים מאחרים.מה לעשות.
צריך להבין שהדברים האלה מורכבים.
זהו.
סליחה שהייתי בוטה הפעם וקצת נסער.
אנ"לא מתנצל,רק מודע לכך שיש כאלה שאולי יקחו את זה קשה מידי,ללא פרופוציות,אם כי גם המושג הזה הוא בולשיט.סליחה על הביטוי.הפר/שור לא
אשם בהפרשותיו.למי שהבין.
לא התכוונתי להאריך.
יאללה ביי,
יואב.
(יואבה)
(יואבים/יות.)למי שהבין. המבין-תבין.
ובבניין ציון ננוחם.(או שלא.)
(-)
(יואב א" מגיב ליואב ב"):
מרוב התרגשות לא הגבתי אלייך מירי.
את ידעת,לעתים במילים ספורות את מבטאת אמת גדולה.
משהו שכולנו חשים.
ואותו דבר עם היצירות שלך.זה משהו אדיר.שאפשר לבטא בחומר מסרים או תחושות,וחוויות,שאי אפשר לבטא במילים.
ואצלך מירי זה אפילו יותר מתומצת,אמיתי,אנושי,מדוייק,ברור.
בגלל זה אנו אוהבים אותך.
היי ברוכה .
תודה.
יואב.
תודה יואב
נראה שהגיע הזמן שלך לפתוח בלוג משלך
בידידות
מירי
אגב בבקשה להפנים בלוג זה האישי של כל בלוגיסט
הבלוגים כולם מרחפים בחלל הבלוגייה.
בלוג של אחד איננו אני חוזרת איננו "הבלוג" של כולם. כולם-בלוגייה
הבלוג יוצר פרומו ומאפשר לתקן טעויות וגם להרגיש לאן נושבת הרוח. יתרון…
רונן נכון . גילוי מרענן בשבילי.
מירי, גם אני מחכה לתערוכה. העבודות מסקרנות אבל ברור לי שעבודה תלת-ממדית מצולמת אינה העבודה, בייחוד עבודות כשלך, שמשחקות ( כך נדמה לי) על ציר העדין/שביר – גס/ראשוני.
מקווה זהר שלא נתאכזב . הצילומים מרמים את זה אתה בטח יודע . הצילום הוא חלקיק שנייה מהקיום אבל מה זה יפה. אם נתאכזב תמיד יהיו לי הצילומים למפלט המרמה.(בהשראת רולן בארת במחשבות שלו על הצילום)
אני רושמת לעצמי – מירי פליישר אישה אמיצה. (אבל את זה רואים כבר בעבודות שלך.)
מחכה לתערוכה.
הי שירה תודה ונתראה אבל…אני לא אמיצה אני …מתאבדת טוב סתתאאם
יופי של פוסט! מזדהה איתו בדרכי. א.
אומי הוא כנראה בהשראה של הפוסטים שלך שהם כמו דפי יומן . תודה על ההשראה :))))))))))))))))
מירי
הנוכחות שלך בקהילה הזו- כייף! וגם שוב תודה ליעל המאפשרת את כל זה.
איריס
איריס SAME SAME לגבייך .
ומגיע גם לשירלי שנמצאת מאחורי הקלעים ומאפשרת ליעל לאפשר. אני יודעת שאת שם שירלי אפילו שלא שומעים אותך.
הי מירי,
את צודקת! מקבלים בכל זאת מושג על העבודה.
העבודה שלך נהדרת, אני מחכה לראות אותה כבר מוצגת.
עדנה
תודה עדנה
אני קצת חוששת כשדברים אינם לגמרי בידי ותצוגה ראוייה איננה מומחיות שלי. סומכת על אוצרתי תרתי משמע -תרצה ולא מקנאה בה. קשה להציג עבודות שלי קשה…:(
מירי יקרה,
לעונג לי להכירך מבעד לבלוג.
חרדות האכזבה שלך טבעיות. ככה זה לפני כל ספר חדש או תערוכה. אין לי ספק שבתלת מימד יצירות הפורצלן השבריריות שלך יזכו להיבט אחר, נוסף על זה שבצילום, אבל לאו דווקא מאכזב. אולי מפתחיע?
אסתי יקרה!
תודה!
מירי, גם אני שואלת את עצמי עד כמה אפשר להעזר בתגובות כססמוגרף לאיכות… ועד כמה יש פה הכלה וחיזוקים. איך שלא יהיה שניהם עוזרים.
לעלומה
שאלה מצויינת . בכל אופן בתקופות מתוחות אנחנו זקוקים לפעמים לאמא שתגיד " יהיה בסדר אל תדאגי את הכי הכי שלי וכל מה שאת עושה מקובל עלי לכי לישון בבוקר הכל ייראה אחרת ואני-כאן"
משהו בסחר החליפין שבינינו לא לגמרי נקי מסתם חיבה לבן/בת- אדם וזה משפיע על תגובותינו אבל אין העולם פנוי מגישה כזו . גם מבקרי אמנות הכי מחודדים מתרככים כשמדובר בחברים שלהם.
בסך הכל אמן בוגר חייב קודם כל לעצמו ושינויים ביצירתו בגלל תגובות הם מוגבלים ביותר. אז יש פה סלון חיזוקים ואמנות טובה תימדד באמצעים שונים ורבים בעיקר בריאליה.
בכל זאת
נהדר שכולנו פה וחבל שאין לי מספיק זמן להכיר את כל החדשים. טוב אחרי הפתיחה מבטיחה!