הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

שניים

 

 

 

שוב ללא שם בעצם.
הזמן לימד אותי שאותן עבודות יכולות לקבל פרשנויות  שונות , יותר משיר שהמילים מגדירות אותו . גם שיר יכול להיקרא בצורות שונות כך שאמנות שאיננה מתבטאת במילים על אחת כמה וכמה. עם זאת גבולות הפרשנות בכל זאת מוגבלים.
החומר -פורצלן
כל פסל  כ25 ס"מ גובה

"הם" לא משתתפים בתערוכה מטעמי אי התאמה לכלל העבודות (אפשר להבין הם כל כך אינדיוידואליסטים האלה).
התערוכה – פתיחה ב5 ביוני  ב 20.00 בערב בבית האמנים באלחריזי 9 תל אביב . תבוא הזמנה!

דימוי האשה הופיע בפוסט שעסק במדוזה אבל …למה מדוזה?

 

 

 

46 תגובות

  1. דפנה שחורי

    מירי

    יש בזה משהו עצוב
    קשה להסביר ואולי לא

  2. זחיחות דעת של לקוחות כשהקוסמטיקאית נחה.

  3. מירי, מקסימה מנוחתם עלי עדן של השניים הללו. הפורצלן לא מתח להם את הזמן. עוד מעט והם שכחו מי הם בעצמם.

  4. מחכה להזמנה!

  5. מקסים מירי!
    זה נראה כמו אישה עצובה וגבר חסר פנים. אבל זה הפרשנות שלי…:)

  6. איריס קובליו

    מירי, את השמאלי פיסלתי אני, היחידי שפיסלתי בחיי, לפני 36 שנים, פני נער שהייתי מאוהבת בו, בתלמה ילין, במגמת אמנות, בחצר האחורית. ניתצתי את הפסל כעבור כמה ימים (אחרי הנשיקה הראשונה הנוראה) והנה פתאום, דרכך, קם לתחייה, דרך אצבעותיך המוכשרות, אמירותיך היפות. מחכה כבר לתערוכה.
    איריס

    • תודה איריס. איזה כבוד נתת לי להקים פסל משבריו. מקווה שהנשיקה השנייה היתה יותר מוצלחת .הבחירה בציור נראית בכל אופן ראוייה 🙂

  7. יעל ישראל

    אוהבת, כרגיל.

  8. מירי
    לחלוטין לא מדוזות, אבל אם תורידי ד" אז אפשר כאן אולי לדבר על מוזות סדוקות. יפות בכליונן
    דווקא הטשטוש והיעלמות בהירות תוי הפנים נותנים הבעות חזקות, במיוחד יפה הבלורית והתואר מימין.

    • תודה מוישלה על המחמאה . יש משהו מאוירה יוונית נדמה לי על הפסל השמאלי לפחות ובלוריתו של הימני עשוייה במקור מקן ציפורים שננטש…הקן נטבל בחומר קרמי והונח על ראשו כשער וגם…כעטרת קצת של נצחון וקצת של …קוצים

      • כן זה נראה כמו מהאיזור יווני אולי גם הלניסטי. נפלא השימוש בחומרי טבע שאת עושה, של איזה ציפור הקן הגדול – או שעשית מכמה קינים? ויפה העטרת שהיא גם קוצים וזה לוקח אותנו לסביבה ישועית.

        • מוישלה , הקן לא גדול עף ברוח ממקומו ואבישי הגנן שלנו ובן זוגי הביא לי אותו . יש אומרים שהפסל דומה לו. הפסל הרי אינו גדול ובזמן הטבילה בחומר הקרמי הקן כמעט התפרק מה שאיפשר להתאימו לראש . במילא לגברים אין הרבה שיער..:) ישועי אמרת? אולי.

          • מירי, למי דומה הפסל לגנן או לבן זוגך, ראש שמאלי או ראש ימני?
            כן, אצלנו השיער לפעמים כמו קן ציפורים נטוש :):):
            אולי פעם ישמש אצלך לפיסול

          • ראש ימני- דומה לגנן , למטפל באמנות , לאבי ילדי ולבן זוגי -אותו אחד.
            על גינתו כתבתי לא פעם בפוסטים ישנים ובארכיון הקדשתי לגינה קטגוריה
            "מסיפורי הגן"
            "קן נטוש קודקודכם , עטרת קוצים לשעבר תלתי פאר שחורים שדהו …" בוא לא נתחיל מה הכל דהה אצלי….
            או שמא כבר התחלתי :)…

  9. הזמן חרש בהם תלמים וסובב מבטם, כל אחד לכיוון אחר.
    יפה. כרגיל.

  10. נוגעים ללב השניים האלה, תהא מנוחתם עדן..

  11. עדנה גור אריה

    בהצבה של הראשים כפי שאת הצבת הם נוגעים לא נוגעים זה בזו או זו בזה, אך אם היית מציבה אותם הפוך, כך שהראש הגברי יהיה משמאל וראש האישה מימין הם היו מדברים.
    כרגיל הפסלים נפלאים ומלאי הבעה וכל אחד מאיתנו ימצא את פרושו.

    • תודה עדנה אבל לא הבנתי שמאל או ימין , מה שעושה אותם לא מדברים רק קרובים בקודקוד המשולש היא הזוית המתרחקת , לו הם היו בזוית פגישה היו נפגשים אבל…הם עוורים במילא.

  12. שכשמציגים שניים
    בעיקר תאומים שכאלה
    מיד העין והמוח רצים לעשות השוואה.
    השוואה לא עושים באחד, וגם לא בשלושה
    אבל בשניים – דבר ראשון משווים

    מוצאים את ההבדלים

    לא ברור לי למה

  13. מירי,
    מזמן לא ביקרתי אצלך כאן,אך בפייסבוק
    רואה אותך כדרכך,בנאמנות,בשקט,באהבה,בכשרון.
    והקשר עם האמנים מטורקיה.. איך הכרת?
    גם אני רוצה הזמנה לתערוכה,מחכה בכליון עיניים.הנה אימייל:yobi535@gmail.com
    רוצה לרגע לחזור להתנצלותך ליוסף ואמיר,זה מעשה אצילי מאין-כמותו,ממש
    התרגשתי מהמחווה.והמלים שלך לגבי ביקורת,לפתע נפתח אצלי משהו,דברים התבהרו.
    במלים כה ספורות את מבטאת תמצית של חוכמה.שלא לדבר על אי-הדיבור,
    דרך עבודותייך המיוחדות.
    יש בהן משהו טהור,ראשוני,זך,עדינות,פליאה,
    וגם עתיק,קדום,ילדי,קסום,ומאד אישי.
    וקדוש.רוחני מאד.
    ועוד דבר שאני אוהב אצלך:
    המקצועיות,ההשקעה והידע אינם מוטלים בספק,ויחד עם זה האי-מושלמות,
    אין צורך להפגין משהו מושלם,
    כי בעצם אין חיה כזאת.
    הסדקים הקיימים,מעידים על טבעיות,אמיתיות,נצחיות.זה קורה
    כמובן גם בזכות החומר,שממנו את
    לשה את עולמך.
    אה!אאורקה! ודאי !
    שני הראשים-דמויות הם… אדם וחווה…
    הרי אדם הראשון נוצר מעפר וחווה מצלעו.
    כן,ולכן הם שלווים ומסתוריים,
    כצופני סוד.
    שמתי לב שהם נייטרלים,מצוים בקשר
    קרוב ועם זה פונים לכיוונים שונים
    ככדי לא להפריע אחד לשנייה..

    • תודה יואב על המחמאות הרבות.
      ניכר שאתה מבין את היצירות.
      האמת שפייסבוק די מיובש לדעתי.
      אני לא נוטה לשלוח מתנות וכל מיני תרגימא וירטואליים שם. באמת רציתי תקשורת בינלאומית ובינתיים פשוט בעיקר הקרמיקאים התורכים המופלאים יש לומר נכנסים לפייסבוק. תקשורת מוגבלת ביותר.
      בכלל אינטרנט לא יכול להחליף את החיים לדעתי עם כל חדוות האשלייה שבו.
      ובטח לא יצירה.הוא כן יכול להעצים עשייה אמיתית , הווה אומר ליידע אחרים רבים וזו מעלה .
      מאחלת לך שתמצא את האפיק היצירתי שלך
      נראה שכתיבה? או מוזיקה?
      רשמתי אותך ברשימת המוזמנים

      מירי

  14. סבינה מסג

    יפה, מירי, ממש שיר! (זו המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לתת).

  15. מירי, את מוכשרת.
    יש משהו חי בפסלים הסדוקים-מתים האלה. מהפנט.

    5 ביוני. תאריך טעון בהיסטוריה שלנו. להתראות ב – 5 ביוני!

  16. גלית וסקר

    מירי,
    זה מאוד יפה ומביע כל כך הרבה דברים שקשה לי לבטא אחרי כמה וכמה צפיות. אני חייבת לחוש אותם במבט מול העיניים. ובכל זאת, עולות בי האסוציאציות הבאות:

    עמימות, פגעי הזמן אצלו, הפנמת רגשות

    שבוע טוב

    גלית

  17. רונית בר-לביא

    פניו של הגבר הולכות ונעלמות …

    וזה החומר הכי אנטי-חומר שראיתי לאחרונה לפחות:
    לכאורה מפוסל בפורצלן, להלן חומר,
    אבל יש כאן רק ראשים,
    ראש ללא גוף, שגם הוא סדוק כולו ואפילו תויו הולכים ונעלמים, גם השיער של האשה עומד להישבר,
    הם בלבן-תכריכי ונוסף על כל הצרות לא לגמרי מתים.

    הראשים שלהם מופנים AWAY אחד מהשני,
    לא נוגעים ולא יגעו,
    ונדמה שיותר מכל הם נעשים דומים פשוט לרקע: לבן-שקוף ושאין בו כלום,
    כלומר: אנטי חומר.

    • וואו רונית איזו קריאה מעניינת .
      יש טכסטים של ג"קומטי שזה בדיוק מה שהוא שאף אליו.
      אכן ניסיתי באמצעות טכניקה מסויימת שלא חשוב מהי למחוק או להעלים תווי פנים וזה מה שהזמן אולי עושה לפנים המתוקות שהיו פעם פנינו. מאידך לא בדיוק. לפעמים האני האמיתי יוצא .
      מעניין איך חומר משדר לך אנטי חומר . פסגת החלומות של היוצר.
      תודה

      • אורה ניזר

        ממש אוהבת את העבודה הזו, ובכלל אוהבת את הראשים הקלאסים, הם מהלכים קסם עלי, נידמה שהוא כבר בחורף העלים מזמן נשרו מהזר, ואולי זה הקיץ שסודק את פניו, היובש, כדימוי לחיים ולזמן ולנפש, והיא עוד השערות עליה בשלבי התבקעות של אדמה יבשה, יש כאן צמא צימאון למה שהיה ולא יהיה עוד.מחכה לתערוכה, אינשאללה אבוא לברכך.

        • תודה אורה . ניתוח היצירות מעניין ומיוחד כדרכך העשירה.
          אשמח לפוגשך
          העבודות שלי בדרך כלל לא קלאסיות ,אלה שונות וזו הסיבה שהודרו מהתצוגה ובצדק אבל…אני אוהבת אותם.

  18. משהו משדר כאילו תקווה , אפילו כשהכל כבר "סדוק וגמור" עדיין האפים שלהם חלקים ,וכאילו מסוגלים לנשום, לרגע נראה היה לי שהולך לקרות כאן תהליך הפוך וחזרה לחיים. מכיוון שהסדקים מזכירים לי סדקי אדמה צמאה נותר לי להרגיש שקצת מים והזוג הזה קורם עור וחיים.

  19. היי מירי
    מה שלומך? ניראה שזמן התערוכה מתקרב, העבודות האלה "שלא ניכנסו" ניראות נושא בפני עצמו לתערוכה אחרת יש בהם המון נוכחות, ישבהם הצנצחה חזקה של משמעות – הזוגיות-
    להתראות בקרוב בפתיחה שלך
    טובה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר