בננות - בלוגים / / עֻבָּר וָשָׁב (מיצב)
הבלוג של מירי
  • מירי פליישר

    אמנית חומר ופורצלן  וכותבת. 5 תערוכות יחיד והרבה אחרות קבוצתיות. אמא לשלושה צעירים גדולים, אשה לבעל, מורה לתלמידים, סבתא לנכדים :) מאמרים  ב"מארב"  וב"ערב רב" מגזינים מקוונים על אמנות וחברה. מאמרים על אמנות ואמנות הקרמיקה. דימויים שהתפרסמו בכמה מגזינים לשירה "נתיבים" לאחרונה בלוג עבודות  מעודכן     http://mirifleisher.blogspot.com /  טלפון להתקשרות:  03-5494799 כתובת אי מייל:   בית: רחוב יהושוע טהון 8, רמת השרון 47268

עֻבָּר וָשָׁב (מיצב)

 

עוד לא הזמנה רק חומר לעתונות- הופעת בכורה כאן.

עֻבָּר וָשָׁב  
מירי פליישר
 
מירי פליישר מציגה בתערוכה – מיצב הבנוי מאובייקטים עשויים מחומר הפורצלן, האציל בחומרי הקרמיקה.
היצירות המוצגות נוצרו ברובן בשנה האחרונה. קבוצת העבודות הנוכחית היא המשך ישיר לעבודתה ותערוכותיה של פליישר בשנים האחרונות, בהן ממשיך להתקיים העיסוק בנושאים ובשאלות פילוסופיות מטרידות, באופן אישי וקולקטיבי – על מהות החיים.
 
בתערוכה; עֻבּרים – יציקות פורצלן מעובדות, חומר קרמי עטוף בנייר ממוחזר, גופים  קרמיים עטופים בבד(עשוי מפורצלן), ורישומי עֻבּרים על גבי משטחי קרמיקה.
כריות, אובייקטים עטופים ביריעות מתפוררות דמויות בד. ספק תכריכים ספק שמיכות שעטפו תינוקות בני יומם.
בתערוכה גם; אובייקטים המהוים קליפה/ נשל/ תכריך/ שליה – משהו שהכיל ותחם.
שליה, מוטבעת בחומר, שהזינה את העֻבּר ובתהליך הלידה נפלטת החוצה ככלי אין חפץ בו.
קיני ציפורים, יציקת חומר על קינים נטושים, שהכילו את המולת הטיפול בגוזלים וטרחת הגידול וננטשו.
תבניות של חרקים שהוטבעו בחומר.
כל דימוי בפני עצמו "צולם" ו"הוקפא" בתהליך היצירה, כל סימני הדרך שהושארו, משמשים מזכרת ועדות למה ששכן בתוכם, חרג מהם ונעלם אל העתיד הצפון לו.
 
נושא התערוכה הוא מעין "קינה" או הרהור פילוסופי אישי על התרוקנות מתהליכים 'יוצרי חיים', התבוננות בשכבות ובעטיפות השונות. תעוד עצמי של "מצב מעבר" שבו מצויה האמנית.
תהליך דינמי של יצירה ארוכת טווח שחוקרת את משמעות ה"קליפה" ומקבעת ומשמרת את ה"מומיות" וה"שרידים החנוטים" (וזאת גם בתערוכותיה הקודמות) המעידים על התקיימות התהליך עצמו. כל זאת מתוך התבוננות כמעט סטואית בהתפוררות של מה שנשאר מאחור.
 
לחומר הקרמי תפקיד בתערוכה – העובדה שיש קשר בין הרעיון המושגי של התערוכה "זכרון תהליכי" לבין תכונות החומר "הזוכר". לאחר השריפה של עבודת הפורצלן, ניכרים בה עקבות המגע שאינם יכולים להמחק.
 
העֻבּרים שמסמלים מצב ביניים של התחלה והתגבשות, "שלב מעבר", הופכים באמצעות הפורצלן למצב קבוע ונוצרים בהם סימני דרך רבים. פיצוצים, סדקים, שכבות מתקלפות, שברים, ועקבות חומרים.
בקינים הנטושים נשארים עקבות מהחומרים האורגניים שהתאדו בתנור, ונשאר החומר הפורצלני היצוק עליהם. בתבניות של החרקים הקטנים שסיימו את גלגול חייהם בסטודיו, ניכרים היטב תווי גופם, לאחר העלמותם בשריפה. בדים שליפפו ועטפו "גופים צעירים" ועכשיו הם ריקים, מקבלים חיים ונוכחים מעבר לפונקציה של הכיסוי, וכריות שהתאבנו ונסדקו עם כל החלומות שהיו ועודם.
 
בתערוכה מצליחה מירי פליישר ליצור "עולם בתהליך מעבר-זמני" ומאד נצחי .
 
תרצה ילון קולטון אוצרת

 
"כל אביב מזה שנתיים אני מנציחה את החרקים שמסיימים את גלגולם בסטודיו שלי.
חשבתי פעם שזו נקמת החרקים לבוא למות  דוקא אצלי
אחר כך חשבתי שהם הפסיקו כי לא רצו  כ ז ה פרסום   ו כ ז ו  הנצחה
אחר כך חזר האביב וחזרו המתים הקטנים וחזר הצורך לשמר את זכרם."  מירי פליישר

המיצב יוצג בבית האמנים ע"ש זריצקי ברחוב אלחריזי 9 . פתיחה ביום ה, ב 20.00                                      מה 5.6.2008-2.7.2008   

  
 שעות פתיחה בבית האמנים:
 ימים ב' – ה'  10:00 – 13:00  
  17.00-19.               
יום ו'  10:00 – 13:00        
שבת    11.00- 14.00
                                                                          
 

 

50 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    מאד מיוחד ומעניין אותי.
    בהצלחה והנאה.

  2. מאוד מרגש.
    מיוחד לראות איך משהו דומם כפורצלן הופך, בידיים הנכונות, לדבר כה אנושי. מרגיש אמיתי מאוד.

    • מירי, ממש יפה, מיוחד בעיניי. החיבור המיוחד של הורצלן הינייר הממוחזר מוליד אצלך משהו שנושא מטען של חיים. וזוהי יצירה על עוברים. מעין כמיהה של כולנו לעובר שהיינו לעובר שרצינו, את משקפת באמנות שלך משהו מאוד (חבל הטבור) מחובר ומתחברים ליצירה.
      אהבתי מאוד.
      בהצלחה,
      שושנה

    • תודה שירי הדומם שהופך לחי הגדרה מצויינת לפיסול שכביכול מקפיא את הרגע אבל כדברייך מחייה את הקפוא. יופי.

  3. גלגול עוברי – גם מיוחד וגם חודר.

  4. עדנה גור אריה

    כרגיל מרגש מלא הבעה. מחכה בקוצר רוח לתערוכה.
    עדנה

  5. אוהבת את התמונה המוזהבת הראשונה. אולי בגלל התקווה שמתחת המעטה המוזהב מפכה באמת לב קטן , מתוק ואמיתי.

    אני כאילו מרגישה את היותו ואי היותו.
    אבל משתדלת לבחור בצד החיובי.

  6. איזה יופי, מירי
    אני באה.

    מקווה שלא ארגיש שם כמו פיל בחנות חרסינה

    (הייתי חייבת)

  7. זהו עכשיו גמרת עלי סופית….
    כול תחושת ההעדרות/עקרות שלי צועקת.

    • דוט בבקשה ממך אנא נסי לראות מעבר.העובר אינו עובר הג"וק איננו ג"וק ואנחנו רק שיקוף חיצוני של עולם שלם ןפנימי שקשה לתמלל אותו.

  8. נראה מרשים ו"חזק"
    בהצלחה מירי
    אני אראה את זה במקום כבר…

  9. יעל ישראל

    ווי ויי, איזה חוזק. מעביר בי תחושות מזעזעות, העובר. כל הכבוד מירי על העוצמה.

  10. מירי, אני סקרנית לראות את העובר במציאות שכן כאן הוא נראה כבד (כמשקל פורצלן כבד) מחותל תכריחים, תחושה של אבדן נוראית. ואולי במציאות ארגיש שונה..

    • יוסף עוזר

      קשה לומר על עבודות כאלה "חזקות".
      כאן הניואנס הוא אחר לגמרי לדעתי.
      בטריטוריה של הקפאת החיים [עוברים, חרקים…] יש רחש תשתית מעורר אימה. שאלה רטורית לגבי טעם הקיום. כמו, אנני חושש לאסוציאציה הזוועתית: כמו שכל חניטה של חיים מעוררת משאלה לגבי פירושם של החיים. מהשלדים הנאהבים שנמצאו באיטליה, עבור לנערה הקפואה מלפני 500 שנה, והחנוטים במצרים, והיהודים [מתי לא], וכיום, "צרכים מדעיים".
      נסיון לומר לחיים: אני שולט בכם…

      שיר מקפיא את הרגע.
      אומן חזותי מקפיא את החומר…

      קונוטאטיבית:
      אני מזהה כאן עבודה
      מקאברית

    • תמי מקווה כך. בחרתי בנושא שרגילים לראותו בצורה אחת וניסיתי להקיפו כדי להגיד משהו על עצמי. משהו במעבר . מקווה לצלוח את הסטריאוטיפ.

      • יניב ברנר

        חזק

      • מירי, אני לא יכולה להתאפק מלשאול אותך האם פסל כמו ה"עובר" עשוי חלול או כולו מלא בחומר?

        • תמי שאלה מצויינת כי זה קשור בהחלטה אמנותית -טכנית שאצלי זה הולך יחד.
          כן יש צורה עוברית סגורה מתחת לקליפה-כיסוי . כמעט כל העבודות בחלק הזה של המיצב הן דיאלוג בין גילוי וכיסוי.
          הצילום הצליח לחשוף את השכבות שמתחת.
          בעבודות האלה הקפדתי שתהליך העבודה יבטא רעיון או רעיונות. אני חושבת שאעשה כמה מפגשים בזמן התערוכה לשאלות ברורים וסברים. -שיח גלריה .

          • מירי , תודה על התשובה, את בטח יודעת שזה מאוד שונה לצופה הרגיש (שלא לדבר על הרגשן) כשזה חלול או מלא/סגור. זה רעיון נהדר לערוך מפגש עם האמנית…

  11. סבינה מסג

    מירי, נפלא! אני אוהבת את העבודות, אני אוהבת את "הראש"! ויש מארג שלם של קורים המקשר עם נושאים המעסיקים גם אותי. תודה.

  12. "בקר אחד הקיץ גרגור סמסא משנתו וראה שהוא חרק/שרץ.." (פ. קפקא הגלגול)

    מה אוסיף ומה אומר מירי, עבודות חזקות על גלגוליהן,והתערוכה מסקרנת.
    אבוא, מקווה שבגלגול הנוכחי(-:
    אם לא לפתיחה אז אגיע באחד הימים האחרים.

    • תודה מוישלה . כן קפקא כאבן יסוד בתרבות אמר את זה נפלא ולא ידעתי שהשפיע אבל אולי. אני יותר רואה אותנו אותי כחלק מהטבע המתגלגל מתפרק ונבנה מחדש כל ייצור באורך החיים שלו. ואנשים גם בגלגולים רוחניים בחיים האלה כמו שאמר לי איש חכם כשדיברתי איתו על האמונה בגילגולים.

  13. מיכל ברגמן

    חזק ומעניין. חייבים לראות במציאות כי הצילום מפחית מהעוצמה. בהצלחה רבה – אבוא לראות.

    • תודה מיכל. אגב קרמיקה כשהיא מצולמת טוב (ספק 🙂 נותנת עוצמה יען אשר בחלל רגיל מימדיה הצנועים מצניעים אותה. לפעמים הצילום ממש מחזק ולפעמים לא מעביר את המכלול . מעניין מה תגידי אחרי שתראי.

  14. מוטי גלדמן

    היי מירי. העובר העטוף מצמרר על גבול המאוים. שתי העבודות האחרות רבות חן, יפיפיות.

    • מוטי גלדמן

      העובר המתפתח כמין קוף של מכחול יפני
      מצחיק וחינני. מכאן באנו: מטיפה סרוחה, ממקריות גנטית, מקשקוש טיוטתי של הבורא הגדול. החרקים

    • מוטי גלדמן

      העובר המתפתח כמין קוף של מכחול יפני
      מצחיק וחינני. מכאן באנו: מטיפה סרוחה, ממקריות גנטית, מקשקוש טיוטתי של הבורא הגדול. החרקים

      • מוטי גלדמן

        התוכנה מכפילה לפתע באורח מפתיע את תגובותיי ומשגרת לפרסום לפני שסיימתי.החרקים נראים כמאובנים של אספנים סנטימנטליים. גם בזה חן עדין.

      • תודה רבה מוטי .דבריך מחממים את הלב.אין כמוך לראייה הדקה ולביטויה במילים שיש להם הקשר תרבותי רחב. אשמח לראות אותך בפתיחה(אני מקווה)

  15. כמובן שאבוא
    להתראות טובה

    זה ניראה מענין ביותר.
    שם המיצב מעולה

  16. יעל גלוברמן

    מירי, מזל טוב!!

    העבודות נהדרות. אני מצפה בקוצר רוח (חריף!) לפתיחה.

    ב ה צ ל ח ה!

  17. הו מירי, בהצלחה, להתראות

    (נראה נהדר………………………….)

  18. מירי, בהצלחה! אני אבוא.

  19. יודית שחר

    את פשוט קוסמת, העובר העטוף בבד, קשה להאמין שעשית אותו מפורצלן.
    בהצלחה בתערוכה, אני בטוח אבוא לראות את הקסמים שלך מקרוב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות למירי פליישר