הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
אחרי שביטאתי את תחושת המדבר בהצבה שבתערוכה "חיי מדבר" ברחוב הרצל 16 הנמשכת עדיין עד ה15 בפרואר ועוד נכונו בה ארועים כמו ערב שירה (תתכוננו) , ושיח גלריה,
המשכתי לחפש מים במדבר וזה מה שמצאתי.
אני מעלה את העבודות עם ספקות מסויימים . אין לי מספיק פרספקטיבה . במיוחד מאלמנט הגוף שכבר פרסמתי פה בפוסט על התערוכה הזה
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=36&itemID=8195#post8195
ועכשיו מיימי משהו . לא עושה זאת בדרך כלל אבל …נו מילא.
אשמח אם תגיבו רק "באמת" מה שייתן לי אינדיקציה מסויימת .
תודה
פורצלן,זכוכית,גלזורה
אני כל כך אוהבת את הכחול הזה…! עבודות נהדרות, אין מילים.
תודה אילנתי
לגבי ביקור בתערוכה אולי מוטב לדחות עד לפרסום זמני שיח הגלריה שלנו ככה תתפסי שתי ציפורים במכה אחת .
גם עוד לא הבאתי את החדשות לשם.
האסוציאציה המיידית שלי היא דם כחול
עדיין לא יודעת מה חשה, אשוב להתבונן מאוחר יותר. בינתיים מדבר אלי הטבור כמקווה.
סמדר פטורה בלי קצת אימה אי אפשר , זה בילד אין בעבודותי. ששש אל תגלי
מירי, התגעגעתי לפורצלנים שלך, את מכשפת את החומר הזה, וגם מאד אוהב את הסדקים בלבן ואת הכחול באגני הגוף השונים.
אגני הגוף השונים
וואללה מוישלה חידשת לי- הכלים כמו הגוף אגנים אגנים מכילי מים,דם WHATEVER
שלום, בקר טוב
אני עוקבת די בקביעות אחרי עבודותייך, מירי.
חייבת להודות שאני נפעמת בכל פעם מן היצירתיות מן החשיבה האחרת. ישנם מוטיבים חוזרים בעבודותייך המובאים בסגנונות ואופנים שונים ומרתקים. גם מאד אקדמיים [אם מותר..]. אני מנסה לחשוב על הדמות היוצרת שבך – מאיפה כל הסוד הזה מגיע. אי לכך, העבודה הזו גם מצטרפת לגלריה מרתקת של עבודות המצריכות מחשבה.
אני אוהבת.
"דם כחול" – יפה.
תודה
הי שלומית
צודקת כל זה מגיע מעולם די מובנה של רעיונות ומחשבות . כל עבודותי נראות לי כגוף עבודה אחד גדול ואוטוביוגרפי.
סקרנית לאללה איזו שלומית את?
בקר טוב, שוב .
ויהי ערב ויהי בקר…
אין שום דבר מסקרן בשלומית שאני.
גם אני, כמו הרוב בפוסטים האלה [אני משערת], "עובדת אדמה", יוצרת בחומר..
כל חומר אם ניתן. משתדלת לחשוב עם היציאה לדרך, אבל החומר משתלט עלי וממציא את עצמו לי.
גם אני "הולכת במדבר.." גם אני "צמאה למים"
גם אני "סדוקה" גם אני נבנית בכל פעם מחדש.
על כן היצירתיות שלך – מדברת אלי. אינני מכירה את הפורצלן, הוא נראה לי נקי מידי לאופיו ה"גס" של החומר, אי לכך הניגודיות של השימוש במשהו עדין ונקי למשהו עם נושא כבד [שוב, בעיני המסתכל] – נראה לי טוב ומיטיב.
שבת טובה לכולם
שלומית
הי שלומית
תודה על המשך התגובה. כמובן שלא למדתי מזה מי את אבל זו זכותך. אגב רוב המגיבים כאן הם סופרים ומשוררים
ולא אנשי אדמה.
מאד ארוטי ומאד מדבר אליי
ענתקלה תודה .
מירינקה
אני בקושי פה, אבל קפצתי לרגע ומאד אוהבת את הכחול כחול הזה.
יו קיפ סורפרייזיג מי.
תודה שירתי .
מירי, אולי תחשבי שזו "התחנפות" אבל העבודות שלך מאוד נוגעות לי, בעיקר האמצעית והכחול מפתיע ועמוק
חני תודה
אני לא חוששת מהתחנפנות . אני חוששת מתגובות של נימוס או יציאה ידי חובה
אבל מנסיוני כרגע אני מגיבה רק איפה שאני באמת שלמה , ומקווה שכך תנהגו עימדי או לחילופין תכתבו מה אתם לא אוהבים ונראה.
הי מירי, אולי בגלל מיקום הקערות בפוסט עברה בי מחשבה על רְחמים ומי שפיר צלולים, שבתוכם נוצרים חיים. מעין פטה מורגנה מנחמת למדבריות גוף בקוע.
פטה מורגנה מנחמת למדבריות גוף בקוע
תודה סיגל
זו היתה הכוונה .
מוזר. אני כמעט התנצלתי שאני בכלל מעיזה לחשוב בנושא שבו אינני מבינה בכלל והנה את אומרת שזו הייתה הכוונה. עכשיו אני צריכה להתמודד עם הפליאה העצמית ש"חטפתי".
:0)
סיגל בסוף עוד נדע מי את באמת חוץ מסיגל . ואני לא מוסיפה מחמאות כדי לא לבלבל אותך
יקרה, פעם איבחנו בי יצירתיות מוסווית. אז אני מאמינה לזה. אך קשה לי לראות. וקשה לי קצת עם מחמאות. כי, קודם לכן אני צריכה לראות בעצמי את מה שאחרים חושבים עלי מהצד.
אני עוד לא שם, אך אני בדרך.(תארי לך שחיפשתי במילת התודה שלך נזיפה או כעס או ציניות או משהו שלילי כי אמרתי לעצמי : מה פתאום לכך מירי התכוונה, בטח פיספסתי משהו בטון התגובה).
ו… אניח לאנשים להגיב לעניין ולא לענייני, ואלך להשכיב את ילדיי שמאז שהכתירו אותם בכותרת בני נוער הם איבדו את השעון.
מאד יפה וסוגסטיבי. שתי השדיים ההפוכות המלאות מים, וכל הגבים האלה במדבר!
הי סבינה הפתעת אותי הקערות נראות לך כשדיים הפוכות /הפוכים? עכשיו כבר ההצבה הזו צריכה להתקבע . הרגשתי ככה להציב ולא הבנתי למה.
תודה יקירתי
מירי
רואים עמוק רואים כחול
אוהבת את הכחול ואת העומק
לי מזכיר עיניים וביחיד עין –
עין מדבר
כמו מעיין במדבר
ושדיים זה בזכר (אלא מה ?!)
תודה ריקי.
היתה לי הרגשה שסבינה לקחה חופש שמגיע לנו השדיים נקבה ולשלטון!
זה נהדר. הגוף הסדוק ובריכת המים שלצדו. הלוואי וזה היה עכשיו על המדף שלי. הייתי כל כך גאה בזה.
תודה חגית הגדרת מצויין . הייתי שמחה. לפחות יש לך את התמונה אם בא לך להדפיס לעצמך.
הכחולים מדהימים. לא בהכרח לוקחים אותי למים. כאחת האפשרויות כן. אבל קודם עלו בי מחשבות אחרות: הגוף הכחול, קר, מת.הקעריות עם השלולית הכחולה כעין כחולה נגד עין רעה, כמו אצל התורקים.אח"כ באה הפרשנות, כחול-מים. אבל אז: אם מים במדבר, אז איזה כחול בדיוק? אולי בחרת הכחול הזה כי הוא השתקפות של שמיים? הייתי רוצה לראות כחול חום יותר, בוצי.
בהעמדה של שתי הקעריות לפני הטורסו יש משהו פולחני.
תודה לוסי אכן יש אפשרות לראות את זה גם כך . ציפיתי לזה. ואני מודה לך על התייחסותך הכנה והמועילה
יפה וחזק. ברגע הראשון חשבתי שדיים מסיליקון שהיא עומדת להרכיב לעצמה חחחח. והאחרון, השד ההפוך, כשהוא לבדו, נראה באמת כמו מקווה מים הבטן בתקריב מלאת עוצמה.
הי יעל תודה ענקית על התגובה המפורטת . מדהים שמה שחשבתי כקערה הופך בהתבוננותך לשד הפוך . וכן סיליקון . מים בלוף. האמת שהזכוכית – גלזורה הקפואה היא גם רמז לקיפאון ולא למים חיים . מים בלוף .ציצי בלוף. נעורים בלוף
שלום מירי
מכיוון שאני לא צרכן מובהק של פיסול אני לא יודע איך נראים הפסלים "באמת", אני יכול למסור לך רק את התרשמותי ממה שאני רואה.
אני חייב להודות שהפסלים האלה (ואחרים הדומים להם בסגנון) הם-לא יפים ,במשמעות שהייתי רוצה למצא שלווה בנוכחותם. להפך-הבקיעים והחריצים מזכירים לי את התבלות הגוף לאחר המוות.
הם לא יוצאים לי מהראש,
אבל אף אחד לא טוען שאומנות צריכה להיות מנחמת. אולי להפך.
גיורא
תודה גיורא
מים צלולים של גילוי לב.
אני כמובן מתייחסת לתגובתך כסובייקטיבית לחלוטין ולכן יכולה לקבל אותה אפילו בשמחה. זה מאזן וריאלי. לא כולם אוהבים אמנות שלא מנסה להיות נעימה. זכותכם.
מירי
מדברייך שמעתי נימה של התנצלות לגבי גוף האישה.
בעיני זה פשוט נהדר – האישה כאן משדרת עוצמה,
ונוח לה עם הגוף שלה.
והשילוב הזה בין חומר אצילי "פוצלן" לבין הסרבול
שבא כאילו בדרך אגב – של היד המעצבת.
הצירוף הזה רומז על רוחניות וחירות נפש –
של האמן – ואותי זה ממש ריגש.
יתר העבודות גם הן נהדרות .
ברור שמדובר על "פורצלן"
תודה טימה. שם מעניין לך . גם שם המשפחה
שלום מירי
אני רוצה להבהיר:
העבודות שלך מרתקות ,אני צופה בכולן ואני בטוח שאצליח לזהות אותן ואת קולך היחודי.
מה שניסיתי להגיד הם שני דברים:
1. אני חושב שבפיסול יותר מאומנות אחרת יש הבדל משמעותי בין צפיה בתמונה או בראיית היצירה במציאות. החומר ביצירות האלה הוא מאד משמעותי לתחושה האמיתית והוא כמובן אינו מועבר בתמונה.
2. יש משהו מבלבל (לטובה) ביצירות שלך: הן נראות (פיזית) קטנות ,כמו קרמיקה שנהוג לשים בסלון, אבל הן משהו שונה לחלוטין מאותן יצירות "אסטטיות".
הן מטרידות במובן החיובי.
גיורא
גיורא אתה לגמרי צודק . פיסול באמת בעייתי מצילום. ברוב המקרים אנשים מופתעים כשהם פוגשים אותם בלייב. הן באמת לא גדולות אבל משתדלות במימדים האלה לומר את דברן האישי. ואם זה מטריד מישהו בעיה שלו ו/או חווייה שלו. הבהרת היטב.
תודה
מירי יקירה, כחול לבן מדהים.
אלמוג חובק אגם דמע,
קליפות בשר מקומטות
שקט.
קליפות בשר מקומטות
אימצתי תמי.
נראה יפה
תודה תמר
אלי מדבר (ניקוד שונה ממדבר DESERT)
העיסוק בגוף כחומר מתכלה,
כחומר, וההשקה למדבר.
הכחול הזה מהמם והוא מעלה לי מיד אגמים או מעיינות באמצע מדבר לוהט וסדוק.
אני כאוהבת מדבר מושבעת, אוהבת אדמה סדוקה וחומה-לבנה, וקצת ירוק-כחול של מעיין מזדמן.
שילוב מדהים, שקיים המון בים המלח.
הי רונית
עכשיו עוררת בי צורך ללכת למדבר. אני תמיד מבינה כשאני שם איך נוצרו אמונות גדולות . מתה על המדבר.
מירי, עבודות כחולות מרגשות.
תודה השולמית
מיוחד, לי זה הזכיר תכשיטים מעוצבים , והגוף העירום חלקית מעניין בהצללה כחולה.
שבוע -טוב
הצללה כחולה. מדבר אלי אביטל. פחות תכשיטים . אבל ייתכן שהתמונה מטעה
הכחול גונב את ההצגה, יש לו גוון עז וממגנט. הייתי שמחה להגיע לתערוכה, אני במנוחה שלאחר ניתוח. בהצלחה, מירי, עם רב השיח.
הי לבנה אחלמה מהירה
תמונה מעוררת מחשבה והשראה
בעניים שלי , קודם כל החומר, לעיתים קרובות בעבודות שלך , לא חשובה הצורה (הסמל) אלא התחושה שהחומר מעורר- הטקסטורה והסדקים והגוונים והקרעים או החלקות והטפחות והגאיות כמו נוף. זה מרגש , רגשית ופיזית. מה שנקרא ארוטיות.
הגוף הוא נוף.
תכלת זה יופי ורוחניות , מים זה חיים, גם דם זה חיים. דם מתקשר עם גוף האשה והרבה בעבודות שלך. כאן זה תכלת . אשה נותנת חיים יופי ורוחניות. נעים לי להסתכל על זה .
הצורה (הטורסו) קרוע , והדם הכחול אסוף בקערות. בחיים יש גם קריעה- תלישות, הגוף עובר את אלימות החיים, כלי ריק. אספנו (מיצינו, סחטנו) ממנו את מה שצריך.
הנוף (הגוף) הקרוע שלנו
אבני חן (המים) נוצצות שנכרות מהאדמה
היחס שלנו (בני אנוש) לגופות( לחיים) של אחרים
(איך שמחשבות יכולות להתגלגל ….
מצד אחד לצד שני… )
תודה מיכל על התובנות בדברייך שגם אני לומדת מהן.