הבלוג של מירי אמנית חומר וכותבת
אני גאה בבית הוירטואלי הזה שאותו מנהיגות שירלי ויעל.
ליברלי,הומני,מגונן על יושביו וטולראנטי לכאביו.
ולמי מאיתנו אין כאב שלוחץ מידי פעם בלב.
אני מודה לכן גם שהקמתם אותו וגם שאתן שומרות על יושבותיו ויושביו בנאמנות.
ולחברותי וחברי פה בבלוגייה, המשיכו בדרככם הייחודית. כולכם אנשים מעניינים ומוכשרים ואני שמחה לקרוא כשאני מספיקה ,מעולמכם הרוחני.
אני לא מקדישה פוסט זה לאף אחד אישית . מקווה שכל אחד מכם מקבל פה חיבוק ועידוד.
בכל זאת אני מקדישה אותו לכרובים השומרים על הכס או שמא אומר כרוביות , אבל מיד יעלה ריח תבשיל ביתי – שירלי ויעל יעל ושירלי.
ועוד משהו. הידעתם שאתר רשימות מתארגן לבית חדש בגלל המצב? אז עוד הכרת תודה אחת לשירלי
שמארחת אותנו.
וככה בשביל להזכר בריח של חוץ לארץ ,שזה מה שנותר למי שצריך את חסכונותיו לימים קשים,אחרי שחלק מהם נשדד על ידי השלטונות והממסד-כולם,
זנב של סנאי בגן השלום בלונדון.
מירי, אין מילים יפות מאלה.
חיבוק ממני.
יש לנו בית לשמור עליו.
תביאי גם את ראשו של הסנאי (בצילום, בצילום).
(אבל לא הבנתי: מה קרה ל"רשימות"?)
שחר מריו יקר
בשבילך
הסנאי שצילמתי בגן השלום בלונדון ברח. כמו השלום. הותיר אחריו זנב מפואר וגעגוע
🙂
מירי אשה גדולה
מריו, זה מה שקרה לרשימות- והכל יהיה בסדר
http://www.thecollective.co.il/?p=279/
שולמית . גדולה גדולה 🙂
שלום לך כרובית יקרה,
אנחנו נשמור. הדבר המסכן באמת הוא חסור פרגון הדדי שמגיע לפעמים לשפיכות דמים מילולית ממש. המשאית עם תרנגולים נוסעת לשחיטה והתרנגולים יריבו? האם יש דבר מטופש יותר מזה? המחר לא ידוע. ואם נחיה את היום הזה כאילו אחרון הוא בחיינו, אולי ישתנו פני הדברים.
החסכונות. אנחנו ולא רק אנחנו – מדינה של שודדים. החלק החומרי של חיינו שייך להם, אנחנו מקבלים פירורים כדי שנשתוק. לא משנה מה יגידו בכנסת. 10-20 משפחות עשירות מחזיקות 70% מממון הכללי. או משהו כזה. אך הפשע לא משתלם לבסוף. יש חוקי טבע שמעל כל זה. בינתיים, נכשכש בזנב כמו הסנאי שלך בגן השלום בלונדון. ואת יודעת, לסבל יש גם הצד היפה. ננסה לגלותו. הוא בלתי נמנע בסופו של דבר ולמי שמאמין – יש לו גם מטרה, גבוהה.
תודה גרא
שבת גשומה נעשתה לנו ודבריך נשמעים יותר צלולים. אך סבל נכון לנו יום יום ורגע רגע אז בוא נהנה מקרן האור שהיתה עד לפני רגע או מטיפות הגשם שהגיע וכל כך רצינו בו.
מלים כדורבנות וכזנב הסנאי החמוד.
מירי היקרה,
אני מצטרפת למילים החמות שלך. בהחלט יש לומר תודה ענקית לשירלי וליעל. האתר אינו מובן באליו, ואין לקחת אותו ככזה . לא תמיד אני מגיבה לכל אחת ואחד אך בזמני הפנוי אני משתדלת לטייל כאן. ויש כאן עולם שלם, פשוט להציץ ולהיפגע. ליהנות, והיסחף. וכן להרגיש חלק מהבלוגיה חוויה מאוששת ומעודדת.
יום מקסים לך, ולכולנו!!!
שוש
תודה שוש
איציקוביץ" לא התכוונתי לדורבנות רק לליטוף כמו רוח נעימה. לא לדרבן ולא להטיף ולא לבקר ולא לשלול . היום .
תודה על החיבוק. נכנסתי לרגע, קרה משהו כשלא הייתי פה?
אכן מירי כולנו זקוקים לחיבוק של הבית הזה, הגם שלפעמים פולשים לתחומינו כאלה שמפחדים להזדהות, ומביעים אלימות כלפי מי שדעותיו שונות. ובכל זאת הבית, יעל ושירלי, מאפשרות להביע את דעותינו ומחשבותינו.
היטבת לתאר. רובינו ממהרים לברוח כמו הסנאי ומותירים את זנבינו.
חופש הביטוי . אכן עדנה.
לבנה תודה על הביקור
מירי, את משהו משהו.
ואת מה ? שירתי כולך שירה
חיבוק ועידוד לך מירי על המילים הטובות
תודה נעמי
מצרפת את חיבוקך ועידודך לכל הנפשות שבכאן
חיבוק חזרה 🙂
אומייייייייי
מירי, תודה לך על הפוסט החשוב הזה וגם הצילום מדליק
הי איריס
שמחה שירדת לכוונותי. ותודה
הבית הוירטואלי הזה נהדר, כמו הבית הלא וירטואלי. יש בו טובים וטובים פחות…
לוסי
לדעתי אנשים מתכוונים אחרת ממה שיוצא להם. מי אנו שנשפוט .
איזה זנב, איזה זנב, מירינקה!!!! תודה, מירינקה, בכל המובנים.
וגם אני מקווה שנחדול כאן ממילים רעות שחולפות כאן לפעמים, ונתרכז במה שאנחנו הכי אוהבים: יצירה.
(אגב, לא פרסמתי רשמית את שובי לניהול לפני חודשיים וחצי, ואכן אומנם חזרתי, אבל אם כבר מדברים על כך, אז עליי לציין שצימצמתי מאוד את התתערבותי, ואני ממונה אך ורק על קבלת סופרים. מאז אותו "משבר" שבעקבותיו התפטרתי, החלטתי לא להתעסק יותר בעסקי משוררים וקבלתם, כך שבזה רק שירלי מתעסקת!! ואני עדיין כאן כדי לקבל סופרים ולנסות להביא סופרים, ואני עדיין מאמינה שיעלו ויבואו רבים וטובים מהם.)
ולגבי רשימות, כמה כואב, אני מקווה שהם יצליחו למצוא מימון, וחבל שהם לא מממנים את האתר עם קצת פרסומות, כמו אצלנו, זו הדרך הכי יעילה, וזה לא מזנה אתרים לדעתי. קצת כסף כיס כדי לממן את עלות האתר זו לא ירידה לזנות.
הי יעלה יאללה את ושירלי מנהלות וזהו .
רגישות רגישות הרגשנו התרגשנו…
מירי יקרה, טפו, טפו, טפו- זנב של סנאי אצל האינדיאנים מביא "מזל טוב".
שכך יהיה לכולם ובטח גם לך!
תמי תודה
יהיה נחמד אם תשתפי אותנו ביידע שלך פרט לשירה , זה יכול להוות בסיס מעניין לבלוג…:)
מירי יקרה, תודה על הפירגון…:)
תחשבי על זה. לא רק שירה…
תודה לך, מירי
ותודה לכן, שירלי ויעל
שמחה בבית שהקמתן.
הי סמדר
מה עם התערוכה?
הי מירי, אני עדיין מעכלת את החמימות של הבית הזה. לומדת איך להגיב. הייתי משותקת בימים הראשונים מהחמימות הזו שהוצפתי בה. נכנסתי לקישורים ששלחת לי ושמחתי מאד על תגובתך בבלוג שלי.תודה
הי מרב שמרי נפשך. קצת דבש לא הרבה מידי , זה מטעה ,אינטורנט היום פה מחר איננו , מושך וקצת מרמה.
שמחה שאת כאן כמו שכתבה לך שולמית אפפל , העלית את מפלס רמת האמנות בכלל , אין פה אמנים רבים וגם…הנושאים שלך …תענוג
לאחרונה אין לי הרבה זמן להיות פה, אבל אני כל כך שמחה שיש "פה" להיות בו. זה נפלא ובלי החוֹם שלך, מירי, זה לא היה אותו דבר.
לי חמודה שמחה על הביקור שלך. זה היה אז שהיינו מעט , עכשיו אנחנו הרבה וקשה לעקוב ואת כותבת כאן מעט. לא באה בתביעות . בכלל לא מוכרחים , רק לשמור קצת על נועם התקשורת , היה מועיל פה . נועם קוראים לה?
נועם קוראים למי?
ואני עדיין מרגישה את החום שלך, למרות שאנחנו כבר הרבה ואני לא פה הרבה.
לבת שלך או שזה שיר שכתבת או משהו שמתקשר לי אלייך . אסוציאציה שכזו.
מירי יקרה, חששתי להגיב כאן אולי בגלל שאין לי בלוג, ואז בעצם לא הבאתי כלום לבלוגיה בשביל לקרוא לה בית, אולם מכיוון שמבחינתי המקום לי באמת כבית, רציתי להגיד גם אני תודה למקום המיוחד הזה, ולאנשים הנפלאים, לאלו שכן מצליחים לקבל אותי בתור אוויר שמגיב.
ככה אני יכולה כרגע, כי אני אישה הנתונה לכל כך הרבה עליות וירידות בחיי הפרטיים, עד כי זה האופן היחיד שבו אני מצליחה לשמור על קו ישר, הקו הפנימי שלי שמצליח להתנתק מהטרדות ומהצרות, ולהתחזק ולהנות קצת מעולם היצירה, שנבצר ממני לחוותכם במציאות של החיים.
כאן אני מציצה קצת לתערוכות, פוגשת שירים וסיפורים, מחייכת ונעצבת ומוחאת כפיים בשקט.
וכל כך מלאה בהודיה.
תודה הכי גדולה בעולם לאמיר אור על סבלנותו הבלתי נדלית להתנחלותי בבלוגו, ועל היחס המפרגן של האנשים בבלוגיה הזאת לתגובותיי.
זהו, עכשיו גם אני הרגשתי קצת בלונדון על ארגז הנואמים, ובעת רדתי ממנו לא שוכחת להודות לך על הפוסט החשוב המחבר והמחבק הזה.
סיגל.
הי סיגל
שמחה שנכנסת והגבת בכנות כזו.
עכשיו מבחינתי את דיירת גם ברוח שירה של סבינה. גם בית וירטואלי הוא בית וגם אם הוא חלקי כמו לכולנו.
מאחלת לך שהחיים ייזמנו לך אושר אמיתי ובינתיים תנוחי פה. כאן אנחנו משתדלים שהחיים ייראו קצת יותר יפים , קצת יותר רוחניים, קצת יותר נעימים. זוהי אשלייה מתוקה אבל כולנו שותפים לה ובברכת שותפים מרצון לאשליות אברך אותך בלילה טוב . מירי קולינג.
הי מירי, תודה על תגובתך ולמרות שהוירטואל קוסם, כמו שאמרת זוהי אשליה קטנה וחביבה ולמדתי להפיק ממנה הנאה מרובה.