גן מופרט

בחזית ביתי, במקום שהייתה פעם הכניסה, לפני שהורחב ושופץ הבית, צמח עץ לפני 8 שנים, שנה לאחר שאישי א' הלך לעולמו. העץ גדל וצמרתו גבהה והתרחבה.

שמו של העץ; קלאראטוריה / פנסִית דו-נוצתית.

בחורף הפנסית משירה את עליה ובאביב מצמחת עלים חדשים ועולה כפורחת. עם שאר צמחי גינתי המטפסים ומשתרכים, מאיר העץ הצעיר את עיניי בחלוני כל בוקר.

שכני י' בבית הדו משפחתי, גם הוא אלמן, עוסק בצביעת עציצים וקירות ויש לו גינה מפוארת של קערות, כדים ועציצים צבועים ומצוירים בכל צבעי הקשת.

לפני כמה שנים שתל י' בגינתו שפע של פרחי נוי בעציצים שצבע. אך מאז התעייף מעבודת האדמה וגם מחיר המים עלה ולכן סילק את הטפטפות, מילא את אדמת גינתו חצץ והניח את שפע הכלים הצבועים בשטחה וגם גדר מעץ צבוע בלבן העמיד כדי לסמן את גבולות גינתו ולהגן על העציצים מפני כלבים, חתולים וילדים משוטטים.

עץ הפנסית שלי מנץ עלים חדשים מדי יום ביומו, ואחרים שגמרו לצמוח נושרים על השביל שעובר ליד ביתנו, על גינתו של י' ועל עציציה הצבועים ומשטח החצץ שלה וכמובן גם על גינתי המבולגנת מצידו השני הדולב. 

אתמול, שכני י' לא יכול היה לשאת את נפילת העלים היבשים לחצרו ושאל אותי איך אפשר להפסיק את הנשירה הזאת. צחקתי ועניתי: הכל חוזר לאדמה, גם אני וגם אתה נגיע לשם. 

הבוקר בשעה 7:00, עוד טרם התיישבתי ליד השולחן לקפה הראשון, שמעתי מבחוץ טרטור עז. יצאתי החוצה וראיתי את הגנן הצעיר ג' מפעיל משור חשמלי על צמרתה המפוארת של הפנסית שלי ולידו י' שכני מסמן לו את הענפים שהעזו לפרוץ מעל שטחה של גינתו.

תוך דקה וחצי נכרת ענף גדול מלא עלים ירוקים מצמרת העץ והובא אחר כבוד אל פסולת הגינות שבצד הכביש הסמוך.

חבצלת החוף העדינה, שזה עתה פרחה בגינתי (ליום אחד בלבד), נעה כתמהה על מה ולמה כל המהומה.

ליטפתי בעיניי את הפנסִית במקום שנכרתה זרועה. ראיתי על גזעה טיפות שׂרף זהובות, קורים דקים ואשכולות זעירים, שקופים כמו דמעות רכות שהתקשו והתנחמתי בליבי, מה שלא הורג מחשל – אנו נתגבר.