זכות הצעקה
שיר ב- poeticdiversity (the litzine of Los Angeles)
http://www.poeticdiversity.org/main/poemArchive.php?recordID=1902
http://www.poeticdiversity.org/main/poets2.php?nameCode=NatalieItzhaki
רָצִיתִי לִלְמֹד אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה לְמָקוֹם כָּלְשֶׁהוּ.
אֲנִי זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ מַסְבִּירָה אֵיךְ בּוֹנִים חָבֵרוּת
בְּשִׂיחַת חוּלִּין. דִּבּוּר שֶׁמַפְרֵה מִלִּים אֲרוּכּוֹת.
סֻלָּם חַיָּב שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ אֶת כָּל הַצְּלִילִים.
אָז הָלַכְתִּי אֶת כָּל הַמִּשְׁעוֹל בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת.
צָעַדְתִּי לְבַד גַּם אֶת הַיָּם.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁשָּׁכַחְתִּי לְסַמֵּן אֶת הַדֶּרֶךְ בַּחֲלוּקִי אֶבֶן.
אַף פַּעַם לֹא הִסְבִּירוּ לִי שֶׁאִם הוֹלְכִים
צָרִיךְ לָדַעַת גַּם לַחֲזֹר מֵהַתְחָלָה אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ.
הָיִית צְרִיכָה לְהַגִּיד לִי קֹדֶם –
הֶכְרֵחִי לִנְצוֹר גַּם אֶת הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת.
אֵיזוֹ טִפְּשָׁה הָיִיתִי
אֵיךְ דִּלַּגְתִּי עַל כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת
בַּדֶרֶךְ לַסְלִיחָה.
יולי, 2013
I wanted to know the safe road to anywhere
I recall her explaining how to build a friendship
In an everyday conversation.
A speech that inseminates long words.
A ladder must have all the sounds exist
So I walked barefoot through the pathway
Go by myself also the sea.
I think I forgot marking my way with pebbles.
They never told me if we go
It must to know
How to come back all the way from the beginning.
You should tell me before
It's important to cherish also the small stones
How fool I was
How I have skipped all the memories
on my way
to forgiveness.