אמנות נטו
  • אילנה גרף

    אמנית, מאיירת, עוסקת קבוע גם בהדפס רשת ותחריט. מאיירת לספרי ילדים, כריכות ספרים למבוגרים, כרטיסי ברכה וכדומה. תושבת רחובות. נשואה ואמא לשתי בנות. השכלה אמנותית: 'המדרשה לאמנות' רמת-השרון. חברה באגודת המאיירים הישראלית. מציגה בתערוכות ופרוייקטים מיוחדים, בארץ ובחו"ל. בסוף 2013 כתבתי ואיירתי ספר ילדים דיגיטאלי משלי, "העדר" שנמצא גם בתרגומו לאנגלית ברחבי האינטרנט באמזון, ibook של אפל ועוד... הספר בגירסא העברית שלו נמצא להורדה בחינם למכשירי טאבלט. כאן: http://store.heliconbooks.com/?id=bookdetails&fname=flock_heb.epub אפשר לפנות אלי בקשר לכריכות ספרים וכמובן לצורך איור ספרי ילדים.

דרוסה

 

 בהמשך ליצירות רחם ודם שהועלו פה בבלוגייה:

4 מתוך סדרה של כ-15 עבודות שנוצרו (בעזרת שבלונה) לפני מספר שנים.
.
במקור קראתי לסידרה "דרוסה" מלשון להידרס.

הראשונה שמופיעה פה היא גם הראשונה שנוצרה ("חור בבטן")

אתן לעבודות לדבר בעד עצמן ולעורר בצופה את השאלות : למה שבלונות? למה דרוסה? למה חור בבטן?
 כיוון שאני  לא אוהבת לתת פרשנות לעצמי וגם לא אתן את התשובות כי לא הכל ברור גם לי עדיין.

מי שירצה להתרשם מעוד , ריכזתי את כל העבודות כאן בפליקר

 

 

12 תגובות

  1. אולי כי הרחם שלנו דורס אותנו, כי הוא מכתיב לנו את תנאי החיים מראש?
    (את רואה, היצירה שלך גרמה לי לדבר ולחשוב מבלי שידחפו לי הררי מילים לפה, כלומר היא עושה את העבודה שהיא צריכה לעשות למרות שמרחתי כאן יותר מדי זמן הבוקר וכבר רציתי לברוח).

  2. הרחם בגוף נראית כבוערת, יש לה נוכחות. ובעברית רחם, הוא לשון רחמים. רחם זה זכר למרבה הפלא וכל זה מעיד על המטען המלא שניות שנשים נושאות בגופן. רחם מתמלא ומתרוקן מדמים ומלא ומתרוקן מרחמים

  3. מיכל ברגמן

    הרחם הראשונה נראית לי כמו אש חיים שיוצאת אל העולם. השני כמו דם ווסת, כבד ופחות אדום וקמל. השניים האחרונים – איך העולם אתנו-משפיע-מושפע עלינו.
    השתנית מאוד מאתמול בערב…

  4. הצלחתי עד כה להתחמק מתגובות בנושאי רחם למיניהם. דווקא בזכות שציור ואני רחוקים זה מזה אני יכולה להגיב (כי אז זה רק בקשר לציור ולא מכניס אותי להתעסקות עצמית), לפי הסימן האדום בראש נראה כי זו התמונה הראשונה לאחר שאישה (מסכנה) נדרסת. הרחם עודנו חי. בציור השני הרחם כבר מתחיל להשחיר ,בשלישי הוא והיא כבר הפכו לגופה אחת. בציור הרביעי הצבעים דוהים כנראה שהגיע השלב הבהיר שבו יוצאת הנשמה מהגוף.

    • את פירשת את זה "כפשוטו"… מעין קומיקס.

      • אינני מסוגלת ליותר מכפשוטו. בעיניי הרחם הוא איבר שמשמש כבית גידול לעובר, ולא מזהה בו או מזדהה עימו כמו שנשים עושות.חושבת שיש בי כל מה שיש בנשים (דמעות, עדינות, חמלה, כאב וכו") אך בעוד שנשים מתחברות לרחמן כזיהוי מקורות לאלו ,ומייחסות לו ייחוד נשי, בעיניי אישה איננה רחם כמו שגבר איננו זרע.
        אז כן האישה איננה, לפעמים הלב עוד פועם או הרחם עוד מאפשר חיים לעובר אם נמצא בו, אך ככל שהזמן עובר כל האיברים מצטרפים לאישה אחת שנדרסה.
        מה נמצא מעבר לפשוטו נשגב מבינתי ואשמח להשכיל.

        • אני לא ממש רוצה / יכולה להסביר, מבחינתי שכל אחד ייראה מה שהוא מוצא שם.

          • בכיף. זה משאיר לי אפשרות לחזור לכאן בכל מיני מצבי רחם (מחזור, ביוץ, הריון, הפסקת מחזור בגיל שבעים וכו") ולבדוק מה אני רואה.
            🙂

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאילנה גרף