פִּיר שוּלְטָן עַבְּדָל
Pır Sultan Abdal
כמצופה מסוגת הגָזֶל (שמוצאה מאזור אפגניסטן ופרס) – הבית האחרון הוא פנייה אישית של המשורר לקהל שומעיו, ופה ושם – פרט על שמו או על חייו. לא פעם סיומים אלה הם הדבר היחיד שאנו יודעים על המחבר.
השיר נלקח מתוך כתב יד הרווארד, אחד מחמשת כתבי היד ששרדו משירת השבתאים המוסלמים.הימצאותו של שיר של המשורר העות'מאני הנודע בכתב היד השבתאי מעידה, בין יתר ההוכחות הרבות, עד כמה השתלבו בני כת זו במסדרי הצופים המוסלמים.
אגב, באהבתם העזה למוסיקה העו'תמאנית הקלאסית היו שותפים להם גם היהודים הרַבָּנִיִּים, שלא התאסלמו.
בוא לב, סבול
Ğel ğönlüm
בּוֹא, לֵב, סְבוֹל, אַף גְּבוֹר עַל מַכְאוֹב,
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
רַבִּים חָנוּ וְהָלְאָה נָסְעוּ מִזֶּה הַחַנְיוֹן:
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
בְּאָמְרְךָ: הָלְכוּ חֲבֲרַי לַדֶּרֶךְ[1] – אַל תֵּבְךְּ!
לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אֶת קְרָבֶיךָ אַל תַּגִּישׁ!
בְּאָמְרְךָ: נִגְזַל, אָבַד – מַר אַל תְּקוֹנֵן!
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
דְּרָכִים תִּדְרֹךְ בָּן – לְרַגְלֶיךָ תִּפָּקַחְנָה.
הַצַּעַר עַצְמוֹ יִהְיֶה אֵם וּמְקוֹר נֶחָמָה.
חֲכָמִים צַדִּיקִים כְּבָר הִבְהִירוּ הַבְהֵר:
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
סָרוּ מִמֶּנִּי אַהֲבָה וָאֹמֶן טֶרֶם אֶרְאֶם
בִּהְיוֹתְךָ אוֹהֵב[2] שֵׂאת עוֹל וָסֵבֶל יֵקַל,
אַף כַּאֲשֶׁר עֹנֶג וָרֹגַע הִנָּם מְנַת הַכֶּלֶב,
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
פִּיר שֻׂלְטָן עַבְּדָל: הִנֵּה פֹּה מָזוֹר צָפוּן
פְּנִימָה בְּהִתְבּוֹנֵנְךָ – שְׁבִיל בַּחוּץ יִכֹּן!
וְלַאֲשֶׁר בְּכִי לְךָ הֵסֵב – אֵם הַמִּתְחַנֶּנֶת:
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
[1] יוֹלְדָשׁ, חבר למסע. כך כינו גם היניצ'רים את חבריהם. יחסי היניצ'רים עם מסדרי הצופים היו הדוקים ביותר. יוֹל , בתורכית, כמו טָרִיקָה בערבית משמען דרך, הן במובן הגשמי והן ברוחני.
2. "עָאשִׁיק" בערבית כמו "דּוֹסְט" בתורכית, משמען אוהב, ידיד, ובשירה הצופית – מיסטיקן.
מתורכית-עות'מאנית: שלמה אביו
תודה שאתה מביא נחוחות צופיים.
"איהדינא סיראט אל – מוסתקים סיראט אלד'ינא אנעמתה עליהם."
אם לא נכיר את הסבל כאן, איך נדע אחרי המוות מה הוא גן עדן?…:)
שלום תמי,
.
תודה על תגובתך. אני רואה שהערבית שגורה על פיך. זאת שפה שהשפיעה רבות על אוצר המלים בתורכית ובעיקר גדול משקלה – לצד הפרסית – בתוך התורכית העתיקה, העות'מאנית. שני השירים שפרסמתי כאן, שניהם של פיר סולטן עבדל, מופיעים בתוך האנתולוגיה על השירה התורכית הלדשה שהכינותי – יש שם מוסף על השירה העתיקה – לשם השוואה.
בידידות – שלמה אביו