בננות - בלוגים / / בוא לב, סבול!!
שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח
  • שלמה אביו

    יליד איזמיר, תורכיה (6.2.39), עליתי כילד עם הורי (1949) גרתי בנס ציונה ולמדתי תיכון בראשון לציון. באוניברסיטה העברית בירושלים עשיתי (כשהייתי צעיר ובלתי אחראי למעשי...) ב.א. בערבית ובהיסטוריה של ארצות האסלאם, ולאחר מכן עבדתי שנים אחדות כמורה תיכון (שאני מעדיף להתכחש ולשכוח אותן!). למילוי טפסים מגדיר את עצמי כמשורר עברי-ישראלי וכמתרגם שירה מספָרדית, קָטָלָנית ותורכית (פרוזה כתבתי ותרגמתי מעט). אבל, עם יד ללב, מעדיף את ההגדרה: "אני האיש שמָרִיבֶּל אֶסְפִּינוֹזָה אָגִילָר אהבה לרגע קט", ומן הכַּן הזה איש לא יוריד אותי... לפני צאתי לגמלאות עבדתי שנים אחדות באוניברסיטאות תל אביב ובר אילן: בראשונה כעורך לשוני ב"מכון לחקר הציונות" ובשנייה ב"מרכז שלמה מוסאייף לחקר הקבלה", אליו חזרתי אשתקד (2009) לצורך פענוח ותרגום כתבי יד נדירים של בני כַּת הדוֹנְמֶה (= השבתאים שהתאסלמו), הכתובים לדינו ותורכית-עות'מאנית. פרסים בתקופה האחרונה: פרס ראש הממשלה ל 2008, ופרס מדור הספרות בקרן חבצלת (של השומר הצעיר) ל 2009. מ 1979 – חבר קיבוץ געש. גרוש, השבח לאל, אבא לליאור וסבא לשלושת ילדיה. שתי התנסויות הטביעו חותמן עלי כאדם וכמשורר: נוף המטע בעשרים שנות עבודתי בגידולי האבוקדו והאפרסמון, ונוף המדבר בעשרים השנים האחרונות של שירות המילואים כ"תצפיתן ארוך טווח" לאורך הירדן ובדרום. ולסיכום: השירה, הספרות, והאמנות (ציור ומוזיקה בעיקר) אינן חייבות לי דבר וחצי דבר, אני חייב להן את טעם חיי ותכליתם. ספרים שלי שפרסמתי: 2010 – מֵעֵין הבטחה, שירים, קשב לשירה 2009 – Cambio de piel en Estambul, הוצאת Diputacíón de Granada, גרנדה, ספרד 2007 – Vigia de largas distancias, הוצאת Juan de Mairena y de libros לוּסֶנָה-קורדובה, ספרד 2007 – ניווט בגבעות גורל, שירים, קשב לשירה 2006 – רוקי מרציאנו, גיבור נעורי, שירים, קשב לשירה 2000 – Monte de beatitudes, הוצאת Aleph, קָרָקָס, ונצואלה 2000 – El fin de los naranjales, הוצאת El pez soluble, קָרָקָס, ונצואלה 1994 – Caballos en Jerusalén, פלפוט, הרצליה 1994- זְקִיפֵי אַהֲבָה וּנְטִיפִים, סיפורים, ספרית פועלים 1987 – תעוקת השכבות, שירים, ספרית פועלים 1984 – צל מוּכָל, שירים, הקיבוץ המאוחד 1980 – אנקת מדרגות, רומן, הקיבוץ המאוחד 1979 – שורשי הים, שירים, הקיבוץ המאוחד 1976 – במראות הצובאות, שירים, הקיבוץ המאוחד 1973 – עשב על הסף, שירים, מ. ניומן # ספרי אחרים שתרגמתי: 2010 - לוּאִיס סֶרְנוּדָה, (מספרדית), תשוקה ומצוקה, שירים, קשב לשירה 2008 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקָטָלָנית), מבט במראָה הפנימית, שירים, קשב לשירה 2006 – לוּאִיס גַּרְסִיָּה מוֹנְטֶרוֹ (מספרדית), שיעורים באינטימיות, שירים, קשב לשירה 2004 – ז'וֹאָן מַרְגָּרִיט (מקטלנית), מעולם לא ראיתי עצמי יווני, שירים, קשב לשירה 2001 – "Ausiás March - 10 poemes 10 llengues" Ediciones 3i4, Valencia, España אָאוּזִיאַס מָארְצ' (בתרגומי מקטָלנית לעברית), ספר מחווה לקלסיקון הרנסנסי. 1997 – אוֹרְחָן פָּאמוּק (מתורכית), הספר השחור, רומן, כתר 1997 – לָארִי קִינְג (מאנגלית), לדבר צריך לדעת, ספר-יַעַץ, אחיאסף 1996 – לוּאִיס סֶפּוּלְבֶדָה (מספרדית), הזקֵן שקרא סיפורי אהבה, רומן, כתר לקראת פרסום: 2011 - מעבורת בְּיַם השַׁיִשׁ (בתרגומי מתורכית), אנתולוגיה מהשירה התורכית החדשה, קשב לשירה 2011 – ז'ואן מרגריט (מקָטלנית), "זה לא היה רחוק, זה לא היה קשה" שירים, קשב לשירה #

בוא לב, סבול!!

 

 

פִּיר שוּלְטָן עַבְּדָל
Pır Sultan Abdal
 
כמצופה מסוגת הגָזֶל (שמוצאה מאזור אפגניסטן ופרס) – הבית האחרון הוא פנייה אישית של המשורר לקהל שומעיו, ופה ושם – פרט על שמו או על חייו. לא פעם סיומים אלה הם הדבר היחיד שאנו יודעים על המחבר.
השיר נלקח מתוך כתב יד הרווארד, אחד מחמשת כתבי היד ששרדו משירת השבתאים המוסלמים.הימצאותו של שיר של המשורר העות'מאני הנודע בכתב היד השבתאי מעידה, בין יתר ההוכחות הרבות, עד כמה השתלבו בני כת זו במסדרי הצופים המוסלמים.
אגב, באהבתם העזה למוסיקה העו'תמאנית הקלאסית היו שותפים להם גם היהודים הרַבָּנִיִּים, שלא התאסלמו.

 
בוא לב, סבול
Ğel ğönlüm
 
בּוֹא, לֵב, סְבוֹל, אַף גְּבוֹר עַל מַכְאוֹב,
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
רַבִּים חָנוּ וְהָלְאָה נָסְעוּ מִזֶּה הַחַנְיוֹן:
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
 
בְּאָמְרְךָ: הָלְכוּ חֲבֲרַי לַדֶּרֶךְ[1] – אַל תֵּבְךְּ!
לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ אֶת קְרָבֶיךָ אַל תַּגִּישׁ!
בְּאָמְרְךָ: נִגְזַל, אָבַד – מַר אַל תְּקוֹנֵן!
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
 
דְּרָכִים תִּדְרֹךְ בָּן – לְרַגְלֶיךָ תִּפָּקַחְנָה.
הַצַּעַר עַצְמוֹ יִהְיֶה אֵם וּמְקוֹר נֶחָמָה.
חֲכָמִים צַדִּיקִים כְּבָר הִבְהִירוּ הַבְהֵר:
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
 
סָרוּ מִמֶּנִּי אַהֲבָה וָאֹמֶן טֶרֶם אֶרְאֶם
בִּהְיוֹתְךָ אוֹהֵב[2] שֵׂאת עוֹל וָסֵבֶל יֵקַל,
אַף כַּאֲשֶׁר עֹנֶג וָרֹגַע הִנָּם מְנַת הַכֶּלֶב,
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
פִּיר שֻׂלְטָן עַבְּדָל: הִנֵּה פֹּה מָזוֹר צָפוּן
פְּנִימָה בְּהִתְבּוֹנֵנְךָ – שְׁבִיל בַּחוּץ יִכֹּן!
וְלַאֲשֶׁר בְּכִי לְךָ הֵסֵב – אֵם הַמִּתְחַנֶּנֶת:
מַה שֶּׁמַּבְכֶּה – יַצְחִיקְךָ בְּבוֹא יוֹם.
 


[1] יוֹלְדָשׁ, חבר למסע. כך כינו גם היניצ'רים את חבריהם. יחסי היניצ'רים עם מסדרי הצופים היו הדוקים ביותר. יוֹל , בתורכית, כמו טָרִיקָה בערבית משמען דרך, הן במובן הגשמי והן ברוחני.
 
2. "עָאשִׁיק" בערבית כמו "דּוֹסְט" בתורכית, משמען אוהב, ידיד, ובשירה הצופית – מיסטיקן.
 
 מתורכית-עות'מאנית: שלמה אביו

 

 

2 תגובות

  1. תודה שאתה מביא נחוחות צופיים.
    "איהדינא סיראט אל – מוסתקים סיראט אלד'ינא אנעמתה עליהם."
    אם לא נכיר את הסבל כאן, איך נדע אחרי המוות מה הוא גן עדן?…:)

    • שלום תמי,
      .
      תודה על תגובתך. אני רואה שהערבית שגורה על פיך. זאת שפה שהשפיעה רבות על אוצר המלים בתורכית ובעיקר גדול משקלה – לצד הפרסית – בתוך התורכית העתיקה, העות'מאנית. שני השירים שפרסמתי כאן, שניהם של פיר סולטן עבדל, מופיעים בתוך האנתולוגיה על השירה התורכית הלדשה שהכינותי – יש שם מוסף על השירה העתיקה – לשם השוואה.

      בידידות – שלמה אביו

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לשלמה אביו