שלמה אֲבַיּוּ: שיר ושיח משורר ומתרגם
מֶרְקָדָה מִקוּסְקוּנְז'וּק, רֹבַע הָעֹנִי שֶׁל אִיסְטַנְבּוּל רַבָּתִי, הִיא, בַּעֲלָהּ לִיעֶזֶר וּשְׁנֵי יְלָדֶיהָ הָרַכִּים הָיוּ שְׁכֵנֵינוּ בַּבְּלוֹקוֹנִים, דֶּלֶת מוּל דֶּלֶת. הוֹרַי, מָאדָאם קְלָרָה וּמוּסְיוּ אַבְרָם, שֶׁהָיוּ מְבוּגָרִים וּמְנֻסִּים מֵהֶם כָּלְשֶׁהוּ – פָּרְשׂוּ עֲלֵיהֶם אֶת חֲסוּתָם.
כְּתַלְמִיד כִּיתָה הֵ"ה אוֹ וָא"ו וַחֲנִיךְ נִלְהָב בְּ"הַנֹּעַר הָעוֹבֵד וְהַלּוֹמֵד" בְּבֵית הַסֵּפֶר הָאֻמְלָל לְיַלְדֵי הָעוֹלִים בְּסָרָפֵנְד-אַל חָרַאבּ – הִצְטַיְּנוּתָהּ שֶׁל מֶרְקָדָה בִּקְרִיאַת גּוֹרָלוֹת בְּמִשְׁקְעֵי הַקָּפֵה – הָיְתָה לִצְנִינִים בְּעֵינַי, וּמַה עוֹד שֶׁלַּקוֹחוֹתֶיהָ, נָשִׁים מִכָּל הַגִּילִים שִׁלְשְׁלוּ בְּרָצוֹן חָמֵשׁ לִירוֹת לְכִיס סִינָרָהּ. עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי וְהֶחְלַטְתִּי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ לְתִקּוּן הַמִּדּוֹת וּלְקֵרוּב הַפְּרוֹגְרֶס:
"מֶרְקָדָה! אַתְּ מוֹצִיאָה עָלֵינוּ שֵׁם רַע שֶׁל פְּרִימִיטִיבִים שְׁטוּפִים בֶּאֱמוּנוֹת טְפֵלוֹת. מְסַפְּרִים עָלֵינוּ דְּבָרִים נוֹרָאִים… אַתְּ מַאֲמִינָה שֶׁהַקָּפֶה שֶׁלַּךְ מְגַלֶּה עֲתִידוֹת?! וְעוֹד לוֹקַחַת כֶּסֶף בִּשְׁבִיל זֶה?!"
"סָלָמוֹנִיקוֹ!" פָּנְתָה אֵלַי בִּלְשׁוֹן חִבּוּבִים וּבְסַבְלָנוּת שֶׁל מוֹרָה חֲנוּנָה. "אַתָּה בֶּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי בּוֹדָה שְׁקָרִים עַל הֶעָתִיד וְעַל הַבְּעָיוֹת שֶׁלָּהֶן? הַקָּפֶה זֶה כְּמוֹ הֲצָגָה, שֶׁיַּרְגִּישׁוּ טוֹב… אֲנִי רַק מַקְשִׁיבָה, פֹּה וְשָׁם חֲצִי-מִלָּה… הַצָּרוֹת כְּתוּבוֹת לְכָל הָאֲנָשִׁים עַל הַפָּנִים, רוֹאִים אֶת זֶה מֵרָחוֹק. בְּלִי לְהַרְגִּישׁ וּבְאֵין מַעֲצוֹר, הֶן מְדַּבְּרוֹת עַל הַיָּבֵשׁ וְעַל הַיָּרוֹק… כִּי אֵין לָהֶן בַּבַּיִת עִם מִי לְדַבֵּר! הֶן יוֹצְאוֹת מִמֶּנִּי בְּלֵב קַל…וּמְפִיצוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁיָּדַעְתִּי עֲתִידוֹת וְגִּלִּיתִי תַּעֲלוּמוֹת…"
מֶרְקָדָה, שֶׁעָבְדָה כְּעוֹזֶרֶת בְּבָתֵּי הַוָּתִיקִים הַגְּאֵיוֹנִים בַּמּוֹשָׁבָה, הִמְתִּינָה מְעַט, כִּמְסַפֶּרֶת מְנֻסָּה, שֶׁהַלֶּקַח יִשְׁקַע בְּתוֹךְ רָאשִׁי כְּמִשְׁקְעֵי הַקָּפֶה בְּקַרְקָעִית הַסִּפְלוֹן וְאָז – הוֹסִיפָה בְּקוֹל מַמְזֵרִי כָּלְשֶׁהוּ:
"וְהַבָּלַבָּתִּים שֶׁל נֵס-צִיּוֹנָה, שֶׁהַנָּשִׁים הַבַּטְלָנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם הוֹלְכוֹת לְפֵסִי-פִּסְכוֹלוֹגִים, אוֹ אֵיךְ שֶׁאַתָּה קוֹרֵא לָהֶם… אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה הֶן מְשַׁלְּמוֹת?! וְאַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה עוֹזֵר לָהֶן?! וְהַחָמֵשׁ לִירוֹת שֶׁאֲנִי לוֹקַחַת – זֶה הַרְבֵּה בְּעֵינֵיךָ?!"
7.4.2008
שלמה
הסיפור היה צבעוני, מרהיב ולקוח מעולמות רחוקים. אני אוהבת סיפורים כלו מאוד.
אהבתי מאוד את שיבושי המילים "בלבתים" הייתי שמחה לשמוע יותר על עלילות מרקדה
תודה!
גלית
שלום גלית,
.
אגב, מרקדה זאת, כמעט שריד אחרון מדור המהגרים של 49 – חייה וקיימת באותה נס ציונה שהיתה לעיר.
אם תרצי אשלח לך, חינם, עותק מספרי "זקיפי אהבה ונטיפים", אוסף סיפורים קצרים, שחלקם מתרחשים באותה סביבה.
יש לי רושם שאזכה בקוראת אוהדת.
בידידות – שלמה אביו
אהבתי שלמה. תמשיך ותביא עוד.
חודש- טוב.
שלום אביטל
.
תודה לך על תגובת העידוד. אני שמח שמרקדה מוצאת חברות שוחרות טוב.
בידידות ובברכת שבת שלום לך – שלמה אביו
אותנטי , מהחיים
כמה חכמה המרקדה הזאת
למדה באוניברסיטה מיוחדת
-אוניברסיטת החיים
אני מכירה אותה כמה מהאנשים הכי קרובים אלי למדו יחד אתה
שלום חנה
.
אני איני אוהב כאשר גורמי חוץ מטילים תפקידים ומשימות עך המשורר ושירתו, אלא אם כן המשורר ושיריו חשים בצורך כלשהו מעצמם, ואני מודה שחשתי צורך "לעשות מעט צדק" בכתיבתי, ככל שהשירה הרשתה/תרשה לי – ובעיקר עם דמויות נשיות. יש לא מעט שירים שלי המתרפקים באהבה והערכה דווקא על הנשים, ומעט מאוד על הגברים, שהרצון להיות מאצ'ואים הכשיל אותם, לא פעם – מהיות בני אדם.
בידידות וכל טוב לך – שלמה אביו
שלום שלמה, אהבתי את הסיפור שלך, והדרך שהוא כתוב, לראשונה ניפגשתי עם השם מרקדה בבוסתן ספרדי שכתב יצחק נבון, יש משהו בשם הזה שעושה קסם בלשון שלי, שמעתי על סרפאנד אל חרב , כי הגעתי לנס ציונה באמצע שנות השבעים, וגם הכרתי כמה מהתורכים האותנטים משכונת הבלוקונים ששיפרו את מגוריהם. יש להם הומור מיוחד, וחיות רכה, ובעיקר חוכמת חיים שמטובלת בפתגמים בלאדינו. וכן אני יודעת שגם בנס ציונה כמו בראשון ורחובות היו בעיקר שתי קבוצות – האיכרים והפועלים והם לא התערבבו, וכל אחד ידע את מקומו , עכשיו אני חושבת שזה נעלם.
שבת שלום.
שלום אורה,.
.
א-פרופו השם מרקדה ךאישה או מרקדו לאיש – זה איננו שם מלידה, ופירושו בלאדינו – קנויה או קנוי, ומקורו בטקס מאגי להצלת הילד או הילדה החולים מן המזיקים שנטפלו אליהם. עשו טקס וכאילו הוריו "מכרו אותו" לשכנים, ושינו את שמו ל"קנוי" – ואז השדים פשוט לא ימצאו אותו כי החליף זהות.
במקרים כאלה נשכח השם המקורי ואיש לא זכר אותו יותר.
לגבי עולים חדשים מול ותיקים בנס ציונה – עוד ייאמרו כמה מלים בנושא הזה.
בידידות – שלמה
הקריאה מאחורי הקלעים של הקוראות בקפה שעשעה ואכזבה נורא. הכול כתוב על פנינו, מה? גם או קודם כול הקריאה הנואשת להכוונה מידי שמים שביד שליחי שקר או שמא מצווה.
ענת יקירתי
.
סיפור המהפכן הקטן בשכונה שרצה לקדם את הפרוגרס משעשע כלשהו, אולם, מאחורי המרקדות האלה עמד עולם עתיק יומין, שהתפורר דווקא בדור שלי.
אין צורך לערב פה שום אלוהים ומלאכים – הכול כתוב לנו על המצח ובפנים ובכל תנועה וקמט שלנו – ומי שחכם יודע לקרוא את זה.
בעבודתי הארוכה במטע ידעתי לקרוא את החול והעפר כל בוקר מה קרה שם בלילה. רוב האנשים לא מסתכלים אפילו על האדמה, הם חיים על אספלט…ועיוורים כמוהו.
בידידות – שלמה