ליד השדה משורר
ידידים
כפר של ידידים
בעיר הגדולה.
המרחק בינינו עשוי
מִזָרים בלתי עֲבירים.
העלילות חבויות
בערימת להטוטים.
במה מתייחד ידיד מזר?
ההבדל הולך ומטשטש.
בעולם הצפורים והחתולים
הלב מוצא מנוחה.
ליד השדה
ידידים
כפר של ידידים
בעיר הגדולה.
המרחק בינינו עשוי
מִזָרים בלתי עֲבירים.
העלילות חבויות
בערימת להטוטים.
במה מתייחד ידיד מזר?
ההבדל הולך ומטשטש.
בעולם הצפורים והחתולים
הלב מוצא מנוחה.
הי דן, סוף השיר מספר על הפגיעה שבגינה הלב צריך מנוחה ואף מוצא אותה, אם לא בין ידידים אז בעולם נפלא של צפורים וחתולים שעל אף המרחק ביניהם ועל אף האויבות שביניהם, זה פחות מתיש ממאחזי העיניים אצל בני האדם.
ובנוסף, רוצה לומר לך שהיד שלך מדייקת את האמת על ההבדל ההולך ומטשטש בין ידיד לזר. במיוחד בעידן הפייסבוק:)
דן שלום,
המילה בדידים מתאימה כאן לשיר הזה. זרים בלתי עבירים הם בעיניי אנשים שלא ניתן להגיע אליהם, להכיר אותם ולהתדד עמם. עלילות חבויות בערמת להטוטים- בעיניי- תרבות הפוזה של ישיבה בבתי קפה.
ישנם חברים שהם כזרים. אמירה נכונה. לפעמים אפשר לשמוע או להשמיע וידוי מפי/ אל זר מוחלט בהמתנה לרכבת למשל.
שני המשפטים האחרונים הם האהובים עליי ביותר
גלית