שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
תכנונים וקביעות לא נועדו להיות מוסרות ואזיקים, כי אם שוליים בכביש המהיר של חיינו. זה מה שלימדו אותי חיי. כל קביעה טובה לשעתה, ואם השעה השתנתה יש לזרום עם ממצאיה/תוצריה – קודם כול הנפשיים.
לפני כמה חודשים הרגשתי כנכון לי לעזוב את המטע ו"לנסוע להודו" עד שאסיים את עמלי על ספרי "יומנה של אשה מודרנית", שאמור היה לצאת לאור בחודש ספטמבר הקרוב. זה מכבר הוחלט שהרומן יגיח לאוויר העולם רק בחודש נובמבר (כל עכבה לטובה, כמובן), וקצרה רוחי לשוב ממרחקי גלותי העצמית מהבננים ומהבננות – הבית שלי, הווירטואלי, אבל גם בהחלט כבר לא רק (עם אחדים, נכון יותר אחדות, נפגשתי בממש ואפילו קילפנו זו לזו כמה קליפות למען העשרת הטעם).
במהלך החודשים שנקפו שכרתי חברה שמקימה אתרי אינטרנט. ההנעה העיקרית הייתה – יצירת בית אישי להפצת הרומן החדש שבדרך. אך אט אט דאגו האנשים הנפלאים ב IL-Bizליצור למעני "תעודת זהות" כזו שגרמה לי שמחה גדולה.
ו… דאגתי שבתעודת הזהות הזאת לא ייפקד מקומו של המטע הזה שאליו הייתי ועדיין אני כה מחוברת במיטב ולמיטב.
אז הנה, למען הדו-כיווניות אני מצרפת לינק לאתר האישי שלי. ממליצה לכולכם, עמיתי היקרים. חוויית ההקמה לא פחותה משמחת ההשקה.
למי שיעיין באתר יותר משנייה יוכל לקרוא פרק מהרומן "יומנה של אשה מודרנית" וגם את מילותיה המברכות של עמיתתנו האהובה הלנה מגר-טלמור. כולי תקווה שתשוב גם היא במהרה לשורות ולתלמים של מטע הבננות שהפגיש ביני לבינה.
"אזהרה": הפרק המובא באתר יופיע גם כפוסט עצמוני. הרומן כאמור עם רגל אחת בחוץ, ונפשי כמהה להתרשמותכם ולו מהפרק האחד כמתאבן.
ועכשיו הנה האתר שלי, אתם מוזמנים להיכנס, להתרשם, ולהתפתות…
ולכל המתפתים לדברים הטובים שעל דרכנו, הנה כתובת אתר הבונים החופשיים לשמחנו:
מהמם ביותר ביותר, ענתי. קישררתי ועוד אקשרר. בהצלחה ענקית ונשיקות הרבה.
איריס, התגעגעתי לחום הלב הנושב ממילותייך. ואני בהחלט נגד געגועים.
ברוכה השבה האתר מקסים
אקרא מאוחר יותר את הפרק בהצלחה, ענת
את רואה, חנה. נאה מבטיחה ונאה מקיימת. בית נעים לא עוזבים ומציאת הנועם בבית – עלינו קודם כול. פרסום ביתי האישי חציו בא מגאוותי בו וחציו השני לעודד מאהבה את גאוות היחידה על פרטיה. בפשטות, כדאי לך. הקמת האתר בבית ישראל-כפיר-אילן היתה בהחלט חוויה אנושית מרנינה ביותר.
היי ענת, קראתי מאוחר בלילה הפרק מהרומן מהנה ומעורר סקרנות להמשך
תודה חנה על האנרגיות הטובות והבלתי מוגבלות (כך נדמה לי לפעמים) בצהרי יום ובאישון ליל. אגב, הפרק הוא נדמה לי התשיעי במניין 16 פרקי הרומן, כך שההמשך הוא אחורה-קדימה. אבל יצירת סקרנות היא בהחלט כלי חשוב במשחק הספרותי.
ארז – אם אתה "שומע" אותי… אקדים את שהתכוונתי לעשות מאוחר יותר. אעשה זאת כאן כקדימון. מלבד או נוסף לתודתי העצומה להלנה ובאותה נשימה מחיה עלי להודות לעמיתנו שעדיין גולה – ארז פודולי. מי כמוני כעורכת יודעת להעריך ולהיות אסירת תודה על כל תרומת עמיתים בעלי יכולת עריכה לגבי כתבי. אז ככה, גם הפרק הזה שפורסם באתר התעשר מאוד הודות לחוכמת הגבר החכם איש הספר הספרות והמקרא – ארז היקר.
טובה השיבה מהודו (למרות שעכשיו אני מוכן לגלוֹת למקום בו יש שווארמה וקפה ומאפה…). לעומת זאת, אני דווקא מתחיל לחבב את הגלות שלי, ואולי יבוא יום והגלות שלי תחבב גם אותי. ובכל זאת אני מציע לך (ולעצמי) את הנוסחה: "אדם בתוך עצמו הוא גר".
ואם כבר בבית עסקינן – ברכות לבית הווירטואלי החדש, עשוי כהלכתו. בהחלט.
טוב למצוא את טביעות אצבעותיי (עם או בלי קרדיט) בפרק שפרסמת (חזרתי אל הטיוטה שלי כדי לבדוק: "הנה באמת, ענת קיבלה את דעתי"…).
בכל מקרה הסמקתי עד תנוכי אוזניי משלל המחמאות שכתבת עבורי. גזור ושמור בדיבור אחד: אני מצרף את הדברים שרשמת לקורות חיי, אחר-כך אקרא ואאמין.
סן פרנסיסקו קרירה מתמיד בקיץ – מסרי את געגועי לתל אביב המיוזעת.
שלך,
ארז
נ.ב. אם 'תכנונים וקביעות נועדו להיות שוליים בכביש המהיר של חיינו', אזי אני איש שוליים. ואני אחוז קנאה באנשים של דרכים צדדיות: מה להם ולכל אלה.
ארז איזו הפתעה. חבל שלא הודיתי למשיח, אולי גם הוא היה מפציע מעל המטע. קיבלתי את תגובתך כמכתב אישי… והשבתי לך באישי, אבל כיוון שאנו בחיק המשפחה שבה והודות לה נזדמנו דרכינו הצדדיות, אביא את מכתבי האישי אליך זה שנשלח זה עתה.
טוב שהחזרתי אותך "מן הכפור"
ואכן תרמת רבות וגדולות ליומנה
ועוד ידובר בכך
ולנצח תיזכר בי בכל פעם שאקרא אני את ספרי
אולי אקרא ואולי דווקא לא…
אבל כל תביעת אצבע שלך
זכורה עמי
אגב, דנה בתי עובדת כמלצרית בקפה שבו ישבנו
באמצע אוגוסט היא ממריאה לחודשיים לאיטליה
ועוד אגב, יש סרט נפלא בשם "דרכים צדדיות"
ולסיום, אשמח אם תקפוץ לבקר
ענת הי,
טוב לשמוע בקריאת דברייך את קולך.
ביקרתי קצת באתר — יפה מאוד הן צורנית והן תוכנית.
בהצלחה ובברכות למילוי משאלות לב — צדוק
"חתימת קולך" כהרגלך בתגובתך. אני מאלה שמאמינים שהקול הוא הכול (או מבטא הרבה ממנו). ומכיוון שאתה ואני אפילו לא החלפנו קולות בממש, אזי פלא ומחמאה גדולה הענקת לי ב"טוב לשמוע בקריאת דברייך את קולך/חתימת ידי הכותבת. וברכותיך תמיד היו ויהיו משענת-לב… לפני שעצמתי עיניים אמש קראתי את סיפור היקה שלך. נזכרתי בסבא שלי עליו השלום ונרדמתי עם חיוך. פירוט בהמשך בבלוגך.
הי ענתוש.
מזל טוב על אתרך החדש – נכנסתי,
הוא נראה נעים ואינטיליגנטי, אף חמים.
ברוכה השבה –
מהמגיחה אחת לחודש בערך…
אז ככה, כל שמות התואר שנקטת בהם מסורים נאמנה לבוני האתר. אני פרימטיבית לגמרי בענייני אתרים. פניתי לבוני האתר וגמגמתי: אני רוצה שהאתר יהיה צבעוני (לא קיטש), תוסס אך נעים ועדין וגם דינמי. ונדהמתי איך כבר בסקיצה הראשונה "עלו עלי" ויישמו את חזיון לבי בדייקנות חריגה. אחר כך בכל הקשור בתיקון פסיק פה פסיק שם כבר שיגעתי את המוח. או כך לתחושתי לגבי עצמי כנודניקית מחרידה בעניינים שכאלה (גם). אלא ששוב להפתעתי – על ראש הנודניקית בערה בושת הנדנוד. מעבר לקו הטלפון או לתכתובת המיילית נשבה אלי תמיד רוח של קורת רוח וסטואיות אמיתית. ואני שמחה רוניתי שהגחתך החד-חודשית באה במועד להצטלבות חוזרת של דרכנו.
ברוכה הבאה ענת
קראתי ונהניתי. שיהיה בהצלחה. אני מחזיק אצבעות!
גם האתר מלבב במראהו ובתכניו.
שבת שלום
גיורא
בוקר אור למשכימי הקום. גיורא, קודם כול אני מתנצלת על כאב האצבעות שאני גורמת לך… בגלל דחיית מועד ההמראה. ועוד דבר, אודה ואתוודה כי תוך כדי בניית האתר והתכנון להביאו כפוסט חשבתי גם עליך כעל – הבא בתור…
שלום ענת איזה אתר יפה וממוקד. התחברתי השירים נהדרים. בקרוב אשלח לך מענה לשיר , אשה לא מחוברת. נזכרתי שנפגשנו לפני המון שנים בקפה תמול שלשום בירושלים.אחזור לבקר באתר, ובבלוג שלך במטע המרהיב
שלום ענת איזה אתר יפה וממוקד. התחברתי השירים נהדרים. בקרוב אשלח לך מענה לשיר , אשה לא מחוברת. נזכרתי שנפגשנו לפני המון שנים בקפה תמול שלשום בירושלים.אחזור לבקר באתר, ובבלוג שלך במטע המרהיב
אכן נפגשנו גם נפגשנו. אני זוכרת זאת היטב, רק שלא זכרתי שזה היה בתמול שלשום. ואשמח אם תזכירי לי מה היו הנסיבות או הסיבה או המגשרים האנושיים. דוד ארליך? עמית שיטאי? או שמא ירון לונדון שלמענו עבדתי בתוכנית "סוף ציטוט"? מחכה מאוד לתשובת לבך ל"אישה לא מחוברת" למען חיבור יתר בינינו. וכל המילים הטובות על האתר הן התגמול שאותו חפצתי להעניק למקימיו, כי יש דברים שלא מתוגמלים בשלמונים.
ענת האתר נראה יפה ומושקע. מאחלת לך בהצלחה גם עם הספר…שבת טובה לך…
שמחה מאוד בתגובתך, תמי, והצלחתי עם הספר תנבע בעיקרה אם נשים כמוך יקראו ויאהבו ויזדהו (אולי רק חלקית, גם זאת דיינו).
ענת, אנחנו עוד ניפגש כפי שתיכננו , פעם, אבל רק בחורף כי בתל אביב אני נמסה בקיץ…:)
אין לי ספק שניפגש ולא עוד זמן רב, רק כתל אביבית מלידה ועד…. העונה הכי טובה היא הסתיו.
ענת יקרה,חושבת שנפגשנו ב"מול שלשום משה בן שאול ז"ל הנחה את הערב, וכבר אז אמרתי לך שאני אוהבת את שירייך. הופעתי מזמן אצל רם עברון בתוכנית זה הזמן, אבל לא פגשתי אותך אז. אינני טובה בקניה דרך המחשב אחפש את שירייך בחנויות. המון הצלחה , מחכה לספר החדש שלך. חיה אסתר
ענת יקרה,חושבת שנפגשנו ב"מול שלשום משה בן שאול ז"ל הנחה את הערב, וכבר אז אמרתי לך שאני אוהבת את שירייך. הופעתי מזמן אצל רם עברון בתוכנית זה הזמן, אבל לא פגשתי אותך אז. אינני טובה בקניה דרך המחשב אחפש את שירייך בחנויות. המון הצלחה , מחכה לספר החדש שלך. חיה אסתר
הגעתי למסקנה שאת זוכרת היטב. אני אכן נזכרתי באותו אירוע עם משה בן שאול. זוכרת אפילו איך טיפסנו עם האוטוביאנקי שלי דאז במעלה הרי ירושלים. שניים וחצי עשורים לאחור. אשמח מאוד אם תרכשי את "עירומה על גב סוס במונגוליה" ספר שירי שיצא זה מכבר. הוצאת הקיבוץ המאוחד. ועכשיו אני עדיין ממתינה ל"אישה הלא מחוברת" שלך להידוק חיבורנו וסגירת-פתיחת מעגל היכרותנו. שבת שלום
איריס היקרה
אני אוהבת את הריכוז שלך, ישר למטרה, את נותנת לי השראה עם ההבנות שלך, גם חיים פנימיים, וגם יחסים עם החוץ.
חשבתי עליך בעינין ההופעה, תודה שכתבת לי, תהיה הופעה בספטמבר מתחת לחלונך בקפה ביאליק
שבת שלום טובה
טובה האהובה, שוב התבלבלת ביני לבין אחותי… לא נורא, הכול נשאר במשפחה. ואכן אתמול הלוואי שתאמיני התפללתי שתחזרי לקל"ב. בי נשבעת שאני כבר הולכת לתפוס לעצמי מקום בקפה ביאליק. תודה לשם שנענה מהר לתפילתי האישית ולו בעניין זה. שבת שלום (ובקרוב הפוסט על שיטת אילן לב. נס הטניס שבזכות כוכבת הפוסט על השיטה הנפלאה הזו עדיין מתקיים)
ענת, ברוכה השבה. יופי של אתר, משרה אווירה נינוחה ומסודרת ונקיה. קל להתמצאות בו.
בהצלחה רבה!
ככה בדיוק הבית האמיתי שלי בשעותי הטובות. אז מה, באמת נס קטן קרה כאן, שבוני האתר קלטו אותי במיטבי עם מעט מילים ובלי שניפגש פנים אל פנים. תודה לוסי על מילות התואר שבחרת לתיאור האתר והעתיד. שבת שלום
ברוכה השבה ענת, ומזל טוב כפול, על האתר החי ומרשים מאד, , והספר העומד להיוולד. אין כמו הודו להשכיח את הזמן, ולתת דרור לנפש. בהצלחה ענת יקירה.
ולכל עמיתי כאן. אנא עדכנו אותי, האם גם אצלכם יש מין שיבוש כזה שהתגובות הנכתבות על ידיכם חוזרות אליכם במייל, ואילו תגובות אחרים אינן מגיעות למייל כדי שאפשר יהיה לדעת שמישהו הגיב??? אורה, כיוון שעליתי כבר על התקלה נכנסתי עכשיו לפוסט כדי לבדוק שמא מישהו כתב מסר יקר ולא הגיע לי למייל ואכן שמחתי מאוד מאוד למצוא את שורות ברכתך. ובדיוק לפני כמה דקות קראתי את שירך והגבתי מעמקי הלב. האומנם צירוף מקרים? אני לא מאמינה בכך. ועכשיו אקשור בין מפת הארץ שלך להודו שלי. לא שילמתי כרטיס טיסה ואני לא חושבת, לצערי, שאי פעם בחיי יהיה לי אומץ לנסוע בממש עד הודו כדי להינתק. אז פשוט קניתי כרטיס חינם מחלקה ראשונה בתוך עצמי. הגפתי את חלונות המטוס כדי שלא אביט למטה ואתפתה לקפוץ… ולאט לאט המצאתי לי את הודו-ענת. האמת, יש בהחלט חלקים חדשים שגיליתי בי שאתעקש שימשיכו להישאר שם – בהודו הפרטית שלי כדי לדאוג להמשך השלווה הנכונה גם בעת פקיחת העיניים על הקרקע ברחוב טשרניחובסקי.
הי ענת,
מסתבר שלמערכת התגובות יש מצבי רוח משתנים, לעתים היא שולחת את התגובות במייל, גם כאלה שכתבתי לאחרים, ולעתים לא, נדה.
לפעמים אנחנו סוגרים תריסים כדי להיוולד מחדש. אז הנה נולדת שוב לחיים עם שמחה. כל טובו של העולם לרגליך, קחי.
הפרק מצוין. אי אפשר להפסיק לקרוא. מחכה מאד לשלם.
מרוב ששימחתן אותי על הבוקר, לבשתי את הבגד ים החדש שקניתי לפני חודשים וצעדתי קוממיות אל שפת הים הסמוך לביתי – לחוות את מה שכתבתי בסיום הרומן, ולא רק לפנטז מאחורי תריסים מוגפים. המים היו חמימים וצלולים וחווית הרחם-מים בהחלט מילאה שמחה בריאה שאפילו לא נבהלה מעקצוצי המדוזות הבלתי נראות (כמו עוד כמה מפגעי חיים שפג תוקפם).
אתר מדהים.
אחד הדברים הכי אהובים עלי זה ליחצן דברים שאני אוהבת – שלא למטרות רווח מלבד תרומתי לשמחה ולהנאה. אנא לכי בעקבותי…