בננות - בלוגים / / התורה על פי נוגה – ב'
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

התורה על פי נוגה – ב'

 

התורה על פי נוגה: מצא אישה מצא רע – ב'

 

כאשר נתחוור לשרה כי אינה מסוגלת ללדת, היא מביאה אל מיטתו של  אברהם את שפחתה הגר. אין הכתוב המקראי אומר דבר וחצי דבר על רצונו של אבי האומה לבגוד באשתו הנאווה. הוא בסך הכול ביצע את שהוטל עליו והואיל בטובו לשכב עם השפחה.

 לאחר שהגר הרתה, ולשרה נדמה היה כי בגלל זאת החלה שפחתה לזלזל בה, גובר זעמה. היא אמנם שופכת אותו תחילה על הבעל שעשה את שעשה על פי רצונה. אולם מיד לאחר שהנרצע מתנער מן הדרמה הנשית שחוללה אשת חיקו ואומר, "הנה שפחתך בידך, עשי לה הטוב בעינייך," ממהרת אֵם המשפחה לענות את שפחתה עד כדי כך שלא נמצא לה מנוס ממנוסה אל המדבר כשכרסה בין שיניה.

 רק האל נמצא אז להגר לנחמה. הוא מבטיח הגנה על חייה ועל חיי ילדהּ. אולם מדבר אחד אין הוא יכול להגן עליה – מפני יצריה החשוכים של גבירתה. "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידיה," אומר כבוד האל שכנראה אמר כבר נואש ממוסרות מוסריותה של האישה באשר היא ומקדמת דנא.

 ומהו שיא רשעותה של אמנו הראשונה?

לאחר שאלוהים ברך אותה באיחור רב בבן זכר – יצחק – הדבר הראשון שהיא ממהרת לעשותו, "ותאמר לאברהם, גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני יצחק." אז נכתב, "וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו." הוא אינו מדבר עם אשתו  בגילוי לב על הכאב שגורמות לו מילותיה, ואף לא על עמדתו המוסרית המנוגדת לזו שלה. אולם ברור כי ההוראה האכזרית גורמת לו צער רב, בהיותה מתעלמת מרגשותיו כאב לבנו ומתחושת אחריותו כלפיו.

 מה אומר אלוהים? "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק ייקרא לך זרע." האל מרגיע את אברהם, אך מורה לו שלא יתנגד לאשתו, שיבליג ויבלע – גם בלי לעכל  – את תוצרי טבעה המקולקל. כל זאת למען שלום בית ושלמות המשפחה.

 

 

 

9 תגובות

  1. ענת לויט

    ריקי, אשמח אם תקראי גם על אודות שרה ורבקה ורחל ולאה, על פי תורתה של נוגה. לאחר מכן אשמח לתגובתך כדי להחליט האם כדאי – הגם אם באיחור רב – לשכור גם למענן יחצ"נים (ות) חדשים (ות) וכשרים (ות) למהדרין. או שמא מדובר באיזשהו מסר אנושי-נשי. ולא, אני ממש לא נגד נשים. להפך. אני ונוגה פשוט תאבות אבחון ותיקון אם והיכן שיש טעם וצורך לתקן.

  2. מה שכתבת הופך אקטואלי עכשיו יותר מתמיד בעידן העבודה הזרה. לא חסרות היום בעלות בית קלפטות בהקשר לעובדים הזרים, ולא חסרים בעלי-בית קלפטים הנוהגים בפסיביות של אברהם. אז חבר'ה קצת אנושיות כשהמציאות מחייבת להעסיק עובד. עדיין הדבר תלוי בכל אחד מאיתנו איך מעסיקים.

    • ענת לויט

      לקחת את האישה המקראית למתחם אקטואלי אנושי מעניין גליה. אתמול יעל ישראל הגיבה על מגיבותיה בלשון דומה. אז אולי אם כל הכבוד – ויש כבוד – לבנות מיננו החסודות, יש בהחלט מקום לבדק נשמה פה ושם. גפ הגברים כמובן לא טלית, אבל – לפחות על פי יסודות המין על פי המקרא – הם קצת פחות בעלי יכולת אבחנה ואבחון בין טוב לרע. והאבחנה היא יסוד מוסד ומחויב לשינוי כלשהו.

      • ענת לויט

        טעות הקלדה. בושתי ונכלמתי – עם כל הכבוד, ולא כפי שנפלט מקולמוסי המקיש.

        • ענת לויט

          ודבר מהותי מהותי, גליה. מה שעושה – לתחושתי ולדעתי המושכלת – את הסיפור המקראי לספרות נצח הוא לא קדושתו כי אם סגולותיו הספרותיו, וגם…. תכניו שלא מעטים מהם בגרעינם יפים – או לאו דוווקא – לכל זמן. משל היו משל למצבים אנושיים נמשליים. מדובר בעצם בסיפורים בעלי סגולות מיתולוגיות.

  3. הי ענת
    ראשית אני קוראת : מצא אישה מצא רע (מלשון חבר)

    בספר הספרים הכל פועל לפי תוכנית אלהית וזו הסיבה ששרה פעלה כמו שפעלה.

    מצבה של האישה בחברה הפטריארכלית הוא נמוך מים המלח, נביט סביבנו בחברות מסוימות במאה ה-21 ונראה !
    בחברה כזו אישה ללא פרי בטן ממין זכר שווה כקליפת השום מכאן צאי והביני את התנהגותה של שרה למשל.

    סיפורי בראשית הם סיפורים מרתקים ואוניברסליים אך הם גם נטועים בתוך הוויה מסויימת.

    ועוד משהו ככה סתם : אני חושבת למשל שנורא יפה שמבנה שני השמות הגר ושרה זהה

    • כיוון שבלוג אינו דיון פנים מול םנים סביב שולחן ועליו כוסות יין, אני חייבת להצטצמצם ולהתמקד רק במילתך, ריקי, "אוניברסלי". דמייני בנפשך היום, במאה ה-21, אישה המצויה בסיטואציה דומה לזו של שרה. עקרה המבקשת מוצא אצל העוזרת שלה. מנדבת אותה לבעלה. האם אינך סבורה שדקה אחרי הלידה היא עשויה או עלולה להתנהג בדיוק אבל בדיוק כמו שרה? כלומר, להעיף את העוזרת הכי רחוק שאפשר? אם כן, אז לכך כיוונתי. טבע האדם בכלל, ובכלל זה האישה – לא השתנה כמדומני על פני אלפים שנים ושלל סוגי חברות. תשוקות ויצרים ותחמונים ופתיינות והולכת שולל, ורשעות וגם אהבה וחסד הם על זמניים, ולא אחת זהים לחלוטין בביטוייהם. ומחר תגיע רבקה… ישמרנו האל!

      • כמובן שאני מסכימה אתך ענת אבל בדרמות גדולות אין טובים ורעים כידוע , באיזה שהוא אופן הגר בהתנהגותה "הרויחה " יפה את "גורלה"
        "וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ".
        יש פה דרמה גדולה ואם אנחנו רוצים למצוא "צדיקים" בסיפור הזה יהיה לנו קשה 🙂

        • ענת לויט

          נטפלתי לחוה ולאמהות העבריות מהטעם של אם בארזות נפלה שלהבת… עניינה של נוגה גיבורת יצירתי בכללותה היה בתכנים האלמותיים של סיפורי המקרא – ולאו דווקא בשל נביעתם מסגולותיו האמנותיות שהן בהחלט מפסגות הספרות ומשום כך – גם – זכו לנצחיות. ובאשר לכל שאר ממצאי נוגה לגבי טבעה של האישה המודרנית בעיקר – בספר השלם. ואתמצת את תחושתה במשפטו של הגבר מקדמת דנא – ברוך שלא עשני אישה. אכן עליו להתברך, כי לא קל להיות אישה. מעולם לא ואולי לעולם לא יהיה לה קל…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט