שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
מִמעמקַי קְראתיךָ וְלא שָעיתָּ.
לא השתהיתָּ. לא עָניתָּ.
עִינִיתָּ ממעמקיךָ שהכזיבוּ
אֵמוּנִי שתעזוב עִמִּי
מִדְבָּריוֹת שִיר
את שוּרוֹתיו תִּזְכּוֹר.
גַּלְעֵד לְחָלָל לֵב.
מִמעמקַי קְראתיךָ וְלא שָעיתָּ.
לא השתהיתָּ. לא עָניתָּ.
עִינִיתָּ ממעמקיךָ שהכזיבוּ
אֵמוּנִי שתעזוב עִמִּי
מִדְבָּריוֹת שִיר
את שוּרוֹתיו תִּזְכּוֹר.
גַּלְעֵד לְחָלָל לֵב.
אנחה עמוקה.
שוב אומר, את מדייקת.
השימוש במעמקים כאן הוא נכון כל כך.
ושכל מי שתועה במדבריות אהבה נכזבת או נגרעת יגיע במהרה אל ארץ מובטחת ומיושבת אמן! 🙂
מה שמרגש אותי כל פעם מחדש בדיאלוג איתך, לי, זה גילוי ההצטלבות בעולם המושגים הפנימי העמוק של שתינו. הארץ המובטחת היא אכן מחוז החפץ המדויק גם בטרמינולוגיה הנשמתית שלי, וכולי התכווננות להיכנס אליה לא בתוך ארון ועוד הרבה לפני בית האבות. מה שכן, זה מחייב עבודה קשה, אבל אין ספק שמובטחת תמורה אדירה בקודש הקודשים פנימה. לי ולך ולכל מי שמוכן לעבוד יום יום, שעל שעל. ואפילו בשבת. שבת שלום ושלווה. גם על זה צריך לפעמים לעבוד – על היכולת למנוחה נכונה.
הנה, כראיה לאיכותו של דיאלוג מפרה, ולאור המשוב ומשב הרוח ממך לי, קראתי מחדש את שירי ואני מוחקת בו מילה אחת כי גם הכותב לפעמים מבין את שכתב בכל פעם קצת אחרת, ורוצה לדייק עוד יותר. תודה.
וואו, איזה שינוי!
כאילו התאמת את השיר שלך לקריאה שלי. זה מפעים :).
ולגבי ההתאמה בעולם המושגים הפנימי, העמוק – היטבת לנסח וזו חוויה מפתיעה ויקרת ערך.
שבת שלום של מנוחה ועבודה פורייה 🙂
אני חייבת לנצל את שהתרחש לי בזכותך, לי, ובהקשר למה שאירע במטע בימים האחרונים. לו כתבת לי, לי, כתגובה לנסות להשמיט את המילה לא… הייתי בודקת זאת מיד ואם זה היה מדבר אלי הייתי מוחקת מיד ומודה לך באלף תודות. זו ביקורת בונה. היוצר מעצם היותו אדם בשר ודם ומוגבל אינו רואה הכול ובטח לא כשהדברים אמורים ב"מראהו", ביצירתו. לשם כך יש חברים! מראות טובות, ושתהיה שבת ממורקת וממרקת.
שיר שכולו תפילה קריאה ובקשה לאל שלא יכזיב במלאכת השיר ,שהוא גלעד ללב שבור
יש כאן גם חרדת המשורר שלא יהיו שיריו מדבריות
אהבתי את הלשון המרובדת:
שלא תעזוב-עזוב תעזוב עמו(מהתנ'ך- היחס לזולת)
ממעמקים קראתיך- תהילים
משחקי המילים עינית-ענית
ועוד
זעקה נוגעת
זעקת האדם
המשורר
אני כל כך שמחה, חנה ש"עלית עלי". אכן האלוזיה ש"שיחקתי" איתה היא הפסוק עזוב תעזוב עמי. פסוק נפלא. וחששתי שלא נחשף דיו המקור… ובושתי ונכלמתי שהפעם לא אל האל כיוונתי אלא אל אלוהים שבנפש האדם… וזהו למה התכוונה המשוררת, אבל "תועלת" השיר שהכול פתוח והרשות נתונה לגעת.
גילוי האלוקות ענת הוא תמיד בתוכנו הבורא נמצא בי
כל העולמות כולם בתוכנו
את האלוקות לא ניתן לכלוא במקדשים ובבתי כנסיות , היא בכל והכל בה והמקדש הוא קודם כל מקדש פנימי
הנבנה נדבך אחר נדבך בעבודה פנימית לא קלה
עבודה לא קלה, זה לשון המעטה, אבל בהחלט יש תמורה לאגרת הלב הפועל נכונה. ומילותייך מדייקות לעילא.
יפה השימוש המקראי, שיר שמדבר.
תודה, גליה, עמיתה נאמנה. ושבת ברכה ונועם
קריאה מהדהדת דרך תחבירך המורכב. ממעמקים נשמע קולך, נשמעים תחנונייך, לבך
היטבת מאוד לשמוע את קולי, נועם.