בננות - בלוגים / / המיית אלוהים
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

המיית אלוהים

הֶמְיַת אֱלוהִים בַּגַּלִּים,

פִּכְפּוּכוֹ, פִּקְפּוּקוֹ,

נַהֲמָתוֹ, נְעִימָתוֹ,

גַּאֲוָתוֹ בְּגֵאוּתוֹ עִדָּנִים

בִּשְׁלוֹשָׁה דְּגָלִים

מְאוֹתְתִים

לָרָצִים שֶלְּאָרְכּוֹ

וְלָרוֹחֲצִים

שֶׁלא יָשׁוּבוּ

כְּמוֹתוֹ.

 

10 תגובות

  1. רות בלומרט

    משהו דו משמעי בשיר: "ולרוחצים שלא ישובו כמותו"…
    המית הגלים כשיקוף של האל וגם כתהיה עליו.
    בוקר טוב
    רות

    • המשהו הזה "טוב" או "רע" בעינייך? אגב, יש טרי-משמעות… עכשיו תוכלי להוגיע את מחוך לאיזה שלוש התכוונה המשוררת. ובינתיים אמשוך בציציות ראשי/רגלי ואלך עד לים. מקווה לשוב לפחות כלעומת שאצא. יום מואר ועם גלי עשייה עדינים

  2. נורית פרי

    ענת, משחק יפה בין הפיזי למופשט ובין הקיים – לנעלם…

    • אגב, אפילו אני גיליתי היום כשפרסמתי משהו בשיר שנעלם מעיני עד הבוקר. זה מאותם שירים בודדים שחשתי מהרגע הראשון שניטע בתוכי נוכח הים שאצבע אלוהים היתה במעל

  3. ואני רואה פה תאור של אלוהים, על גווניו השונים שבאים לביטוי בהמיתו.

    • אתמול ישבתי נוכח הים ולא באה אלי ההשראה. אבל כבר למדתי שגם איתה (כמו עם בני האדם) אין אונס. ולמה כל מילותי אלה? כי באמת השיר הזה כך חשתי מיד כשעלו בי שורותיו הראשונות נוכח הגלים הוא בהחלט ולו בשבילי מתת אל ועל כך אכן הודיתי לו – כששבתי הביתה כמותו וגם לא

  4. כמה מוזיקה בתיבת טקסט כה צפופה ואם זאת פותחת אוקיינוסים של חיים שלמים.
    אהבתי. תודה.

    • כאורח שנטה ללון אתה בבלוגי ושימחת אותי מאוד בחגנו על גב מילותי:)

  5. ארז פודולי

    1. כשהיינו ילדים שיחקנו 'שני דגלים'. אף פעם לא שמתי לב שהים משחק בשלושה.
    2. קו ישר מחבר בין 'שלא ישובו' לבין 'שלא על מנת להיפרד' ועוד כמה שלֹא-יִם. ומה עם 'כדי שיחזרו', 'על מנת להיות בקשר' וחבריהם? האם אלה משקפי השמש (פריט חובה בחוף הים, כמובן) או ליקוי מאורות?
    3. המית האלוהים בפרטים הקטנים: האם הרצים הם לאורכו והרוחצים הם לרוחבו? והאם, על-כן, מכפלת הרצים ברוחצים הם שטח הים? או שמא מכיוון שהרוחצים לא ישובו, יש להניח שהם לעומקו, ואזי החישוב הוא מן המעלה השלישית, כפי שנרמז משלושת הדגלים?

    • תגובתך הדהימה אותי. זוהי אינטרפרטציה שלך כנגד אינטרפרטציה שלי לשיר של עצמי. אז למה שאפריע? תמשיך לנוע חופשי חופשי על זרם גלי תבונתך המדהימה ובלבד שתחזור אל חוף מבטחים – אני שמעבר למילים

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט