שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
אתמול בלילה הלך לעולמו בגיל שמונים ושלוש הסופר יורם קניוק.
הכרתי את יורם מאז היותי בת תשע-עשרה בערך, ראשית פסיעותי במסלול הספרות כתחום יצירה "מוכר" בחיי. הכרתי אותו אז במרתף כתב העת "פרוזה" של יוסי קריים (זכרונו לברכה) ברחוב דיזנגוף מול קולנוע ארמון דוד שהיה לימים ארמונו של איל התצלומים פארג' – מה שוכן שם כיום? לא שמתי לב…
יורם קניוק היה מדריכי באותה סדנה לכתיבה יוצרת – המדריך הראשון והאחרון כל חיי עד כה. אני זוכרת מאותם ימים שני דברים במיוחד: גבר מאוד מאוד שרמנטי ויפה מראה … ואת משפטו (שאולי לא הוא המציאו) שהלך איתי בכל דרכי היוצרת מאז – יותר חשוב מלכתוב זה למחוק! מאז ועד היום אני פועלת נאמנה ברוחו של יורם קניוק. מכל עשר מילים שאני כותבת נשארות לאחר עריכתי מחצית, במקרה הטוב. אולי גם הודות למוטו חשוב זה נהייתי עורכת גלדיאטורית/קצבית?!
לימים נעשינו ידידים, יורם ואני. ערב נישואי למשל הזמנתי אותו לבית חמותי (לשעבר ועליה השלום), הסופרת והעיתונאית אורה שם אור, ברחוב שדרות רוטשילד. ושם, בסלון המרווח של ביתה ערכתי עם יורם ראיון גדול לכבודו, למוסף הספרותי "משא" של עיתון "דבר" (עליו השלום).
עשור לאחר מכן, כשכבר הייתי גרושה טרייה, פרסמתי את ספרי "ניקול ופייר". ויורם הנפלא כתב על ספרי זה רשימה מופלאה למוסף הספרותי של "ידיעות אחרונות" (גם המוסף ז"ל).
אין שמחה ממני על שבשנים האחרונות באמת באמת היתה ליורם עדנה ספרותית במובן של הכרה מלאה וגורפת בחשיבות יצירתו. כולנו נעלה ברבות הימים לשמים. ואם כך, מוטב שנעשה זאת עם סיפוק מחויך באשר ליקר לנו מכול – יציר רוחנו.
וזהו השיר לזכרו – אחד האהובים עלי ביותר – שליווה בקולו של אריק איינשטיין את הסרט "סוסעץ", שנעשה על פי ספרו של יורם קניוק בשם הזה וראה אור לראשונה לפני ארבעים שנה.
יהי זכרו ברוך.
http://www.youtube.com/watch?v=CcmGR_qA0ZQ
ענתי, על הבוקר אני שרה אתך. שיר- מוסיקה לעילוי נשמתו. הלב שנפתח שר ובוכה, אומר ליורם שלום. חברים במטע, חפשו את "ניקול ופייר". אהבה חיה אסתר
טוב שכתבת, ענת. אשריך שזכית.
רות
אשריך שזכית ללמוד מאדם מיוחד שכזה.
נדמה כאחרון העיבריים.
יהי זכרו ברוך..
קניוק היה סופר גדול. ונדמה לי שלא העריכו אותו כגודלו.
שמחה לדעת שהיה מורה שלך. ומה שכתבת לזכרו מעיד גם עלייך. קראתי את דברייך בטוב.