שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
את הדסה וולמן הכרתי לפני שלושה עשורים. היה לי אז חבר טכנאי בקול ישראל. הדסה הייתה עורכת תוכנית הספרות השבועית ברשת א'. זכור לי שאי אז באותן שנים התארחתי אצלה עם צאת אחד מספרי הראשונים. ומאז חלפו להן השנים. יצאו לאור מאות אם לא אלפי אולי עשרות אלפי ספרים. והדסה וולמן ממתי המעט ששרדו את חילופי המשמרות ברדיו, את עזיבת רבים משדריו ועורכיו לטובת המרקע. הדסה באותה רשת, באותה תוכנית, באותה שעה (שש בערב!) שלושה עשורים, שבוע בשבוע (אלוהים, תהיתי השבוע בהערכה, איך עדיין לא נמאס לה מאיתנו). אז הערב נסגור הדסה ואנוכי מעגל היכרות ספרותי, כשאתראיין על ידה ושוב – הפעם למען עשיית נפשות ל"יומנה של אישה מודרנית". ואגב, בין שאר שמחות המפגש עם הדסה בראשית השבוע שחלף (תודה לאל, הראיון הוקלט ונערך לפני שידורו הערב), עת נפרדתי ממנה פגשתי לראשונה ובחטף את הבא בתור לאולפן (האמת, הייתה לי תחושה של תור בבנק או להבדיל בקופת חולים) – המשורר אלי אליהו, עמיתנו הבנן שחגג עם הדסה בקריאת שירים מתוך ספרו החדש "עיר ובהלות" שיצא זה עתה בעם עובד. לא יודעת למה, תמיד אוחזת בי התרגשות כשאני נוכחת לגלות פנים אמיתיים (ובדרך כלל מחייכים) מאחורי תמונת הבול שמייחדת כל אחד ואחד מאיתנו כאן.
אכן חויה מפתעיה. בדרך כלל אין קשר בין התמונה לאדם ולפעמים אפילו בינו לבין מה שהוא כותב.
אם כי אני לא מהמתערים. אשרי יושבי ביתך.
ובכל זאת..המשך הצלחה עם הספר. נתקלתי בו בספריה ואשה אחת חטפה אותו מידי.
שבת שלום.
צ"ל מפתיעה.
וגם על כך אולי נאמר: הגונבת מגנבת פטורה. תודה אביטל על הדיווחים מהשטח ושבת שלום. כמה טוב לנוח מהכול מכל וכל.
שיהיה בתאבון – בננה זה המון מגנזיום
מקווה להקשיב
שבת על הכיפק
בעידן האינטרנט גם הרדיו "גמיש". מחר יהיה בטח לינק למיחזור ושחזור ולו למשך חודש.
האזנתי ונהניתי, ענתי. בהצלחה רבה.
הקשבתי ענת בעניין
היה מעניין ושונה מהראיון בגלי צה"ל
גם הראיון עם אלי אליהו היה יפה וגלוי לב
קודם כול תודה ריקי שהאזנת. גם אני התרשמתי, לשמחתי, שהדסה חילצה ממני דברים שונים מציפי ושלא חזרתי על עצמי. מה שאומר שראיון הוא אף הוא כיצירה בעלת פנים רבות. ובכלל, ראיון בשבילי הוא תמיד כמו בוחן פתע… והכי הופתעתי שהדסה הראשונה מבין קוראי יומנה שעליהם אני יודעת שהתרשמה כי היחסים בין דוב לנוגה היו בסדר גמור. המחשה במיקרוםון פתוח שיצירת ספרות אף היא תלוית עיני המתבונן. ועל כך הכי שמחתי. והראיון עם אלי אליהו היה מרתק גם בעיני, במיוחד בשל עומק הדברים שאמר על דרך כתיבתו ועל שירה בכלל – אמר בפשטות שהיא הכי קשה להתנסחות והשירים שקרא – אם החנויות היו פתוחות הייתי רצה לרכוש עותק. אולי אעשה זאת היום.
כשנודע ליאתמול בבוקר שאת אי שם, תהיתי אם האאזנת לאלי ולי, ואכן איריס אשת גבורות רבת פעלים ופעילויות – עשית זאת.
הי ענת, הקשבתי לני הראיונות, הראיון עם הדסה וולמן ארוך, מיניין, וההצלחה פתוחה לך ורומן המסקרן.
תודה על האזנה הכפולה על ההתרשמות המשמחת ועל איחולי ההצלחה. נראה לי שמיציתי את החוויה הרדיופונית. בשבוע הבאה אני עוברת ללאישה. האמת חלום חיי