בננות - בלוגים / / מצפון ומצפן
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

מצפון ומצפן

 

לא המצפון פוֹרֵט, כי אם המצפֵּן

המכוונֵן בְּחוּגתוֹ אל לב כלי הנגינה,

אל הלב שלך, אמא, המאיר אלי

כמגדלור מִיַּם הימים העכורים

בהם טבענו להיוושע

אל ימינו אלה.

נעלה מהם ונהיה שוב

כלים שלוּבֵי לֵב

כְּגלגל הצלה.

 

 

10 תגובות

  1. שלום ענת
    שיר געגוע יפה הבאת הבוקר
    זה הזמן לגעגוע

    • בוקר טוב, שנה טובה שבת שלום וגם ברוך בואך בצל סוכת לבבי. אם בגעגועים עוסק שירי אזי אלו געגועים-לעתיד. העתיד בעיני תמיד צופן טוב שלא היה בעבר. אז בהחלט קצת לפני יום הכיפורים זה הזמן להתנקות, סדר פסח פנימי, ולהתגעגע לשנה שתבוא עלינו לטובה ותביא לי אישית במהרה את החלמתה המלאה של אמי שממציאה לי בעל כורחנו חומרי שיר. דיינו, אבל די.

  2. הלב הוא כלי נגינה
    והוא המגדלור
    והוא הים בו טבענו
    והוא גלגל הצלה
    ובסופו של דבר
    רק לב אנושי המכוון אל עצמו
    כמו מצפן.
    מהו הצפון הטמיר
    שנמצא בפנים
    או רחוק בעבר
    הצפון הנעלם הזה
    שטובי החכמים לא השכילו לאתר
    ואישה אחת
    מצויידת בלב בלבד
    יוצאת אליו דרך ימים עכורים
    טובעת ומושיעה את עצמה
    ומגיעה בניגוד לכל היגיון
    בניגוד לשכל הקר
    בניגוד למפת הדרכים
    שבה ים הוא רק ים
    תחום ומוגדר
    ולא ניתן
    לטבוע ולהיוושע בו
    בו זמנית.

    • בתחילה קראתי את תגובתך כמכתב מייל, שורות ארוכות, ומיד זיהיתי את דבר השיר שבהן. ואז נכנסתי לפוסט וראיתי – אכן שיר שרה. כך רוב תגובתייך לעמיתי במטע. זכינו.

      • ענתי
        שהצורה הפיוטית של תגובתי לא תטעה אותך
        האמירה בה אמיתית
        אני נדהמת מהאישה ההולכת דרך הימים
        וכותבת את עצמה
        בקיסם על הלב האדום
        השיר שלך נפלא בעיניי
        ואת זה בעצם רציתי להגיד
        ובמקום זה השתלטתי על המרחב השירי בבלוגך
        שרה רעה.

        • שרה הרעה יש רק אחת ורק בשעה אחת – שרה אמנו שהעיפה את הגר ההרה למדבר. כל עוד את לא עושה מעשה שכזה את שרה הטובה וגם המיטיבה ומוזמנת להשתלט תמיד על חלקתי במטע עם אשכולות מילות הפיוט שלך.

  3. היי ענת
    אני אוהבת את הכלים שלובי לב, יש פה הרבה זוגות,מצפן, המצפון
    והאמירה של השיר שלמה עם ההשלמה של החיים
    כי צריך גלגל הצלה, אי אפשר לבד
    שנה טובה
    ומרתקת
    להראות טובה

    • שנה טובה ומרתקת בהחלט מתאימה לי. מחזירה לך ברכה כנגד ברכה בדיוק במילותייך. ומה שיפה לשיר כמטאפורה לא טוב לחיים הפרוזאיים. לא טוב היות האדם לבדו גם בשנתו המרתקת ובלבד שלא יזדקק לאיש שיהיה לו גלגל הצלה.

  4. "כלים שלובי לב"- מטפורה יפה ומכמירה ליחסי אם בת

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט