שנה טובה במיוחד ורוב תודות

כל מי שהציץ מעת לעת בפוסטים שלי ודאי התרשם מאהבתי העזה כלפי המטע על שלל פירותיו – לאו דווקא בננות זהות בצורתן ובצבען, וזהו עיקר יופיין.

כל מי שהציץ מעת לעת בפוסטים שלי ודאי התרשם ממידת הכרתי ותודתי לתרומת לא מעט בננות ובננים שכאן לשדרוג איכות חיי הנפש שלי ויצירתם מחדש בחזקת תיקון.

ולא רק בווירטואליה עסקינן. על גשר המילים הכתובות, שהן עיקר הגשר שלי אל עולמנו ה"מציאותי" הסואן והלא קל לפרקים, רכשתי לי מכאן את מיטב חברי וחברותי.

לא שבודדה הייתי עד הנה, אך כאן נרקמו לי יחסים שלא ידעתים.

פשוט תיקון בכיף.

אז תודה לכולם!

וכאות ומופת שאין בלתם לכל שכתבתי מעלה על אודותי באשר למטע המופלא הזה, בזה הרגע קיבלתי אישור מכנרת זב"מ שמאייר העטיפה של הספר הכה יקר לי "יומנה של אישה מודרנית" יהיה…. זאב אנגלמאייר שלנו, הוא ולא אחר. אני לא יודעת מה הגיתי קודם את יומני או את זאב, אך חודשים לבי קורא לו זאב זאב –  והנה זכיתי! או בעצם "יומנה" שלי זכה בעטיפה הכי מקורית שאני יכולה לחלום עליה (וזאת עוד לפני שראיתי סקיצה אחת. יש דברים שהלב יודע בעליל).

 זאת ועוד, ללא שניים מחברי שכאן לא היה "יומנה של אישה מודרנית" מגיע לניקיון כפיו ולדיוק מילותיו ותכניו כפי שהגיע לשלב הסְדר. מדובר בהלנה מגר-טלמור ובארז פודולי שעשה את מלאכתו כארז שבארזים מסאן פרנסיסקו.

אלוהים הוא ולא אחר משגיח מלמעלה ומחייך.

ועכשיו… שרה כוי, את חברתי זה מקרוב אמונה לסייע ל"יומנה" למצוא נתיבות ללב מוסקבה הבירה. קל ופשוט, לא?! וכשיבנה הגשר האיתן נביא ליהודי הגולה הרוסית את שירי ארץ הורתם בעברית… אולי בעקבות מפעלנו ישתכנעו לעשות עלייה.

ותודה מיוחדת ליעל ישראל ולחנה טואג ולגיורא פישר ולאיריס אליה-כהן ולסיגל וי. על הרוח הגבית העזה שמאחורי הקלעים.

שנים היו לי חברים יוצרים לא מעטים, אבל אף פעם עד למטע הבננות והבננים הנפלא הזה לא חוויתי חברות יצירתית אוהבת ומפרגנת (באמת!) כפי שחוויתי כאן ובוודאי עוד אחווה.

וכל שכתבתי עד לכאן, מי ייתן והוא משקף את לבבות כולנו – וישקף ולו לעוד שנה אחת שלמה. אמן.

נ.ב. ד"ש והוקרה מיוחדת גם לצלמנו האמן מוטי קיקיון. אתה עדיין על הכוונת.

שתהיה לכולנו שנת יצירה וחברותא יצירתית נפלאה. זה החמצן.