יליד ירושלים, למדתי ערבית, פסיכולוגיה, בימוי תיאטרון וצרפתית.כתבתי תסכיתי רדיו למבוגרים ולילדים, מחזות לילדים, תסריטים עד שנחַתִּי בפרוזה. פירסמתי ספר נובלות 'תום הילדות' בהוצאת חרגול, רומן 'צפון פרוע' בהוצאת חרגול-עם-עובד וספר ילדים 'שירה של הים' בהוצאת עם עובד.כיום אני עורך בהוצאת ספרים גדולה.נשוי לתמר.
האמת היא שאנחנו באמת מאד קטנים לעומת כל העוצמות של הייקום. יתכן ואם היינו מבינים זאת בכל רגע ורגע היינו מעדיפים לקפוץ. המזל הוא שרובנו מוצאים תכלית לקיום העצמי.
היי שימעון
כן, לו היינו מקבלים את מקומנו, הצלחת להגדיר לי את הסרט אימים , לעומת לקבל את הפחד כחלק מעצמנו, בכלל להרגיש כמה אנחנו קטנים … זה יותר גרוע מליפול, הצלחת ללכוד פה תחושה מאוד חזקה.
להתראות טובה
לפול זה לברוח
להסתכל מלמעלה על עצמך זה נותן פרופורציות לפעמים מעמיד אותך על טעותך מבטא את אפסותך כאדם, מציאות שלא קל להרבה אנשים להכיל
למעט אלה נעדרי שגעון גדלות היודעים שהם פסיק קטן בבריאהאבל אם ייטיבו להתבונן יבינו שבלעדי הפסיק הזה יתקשו לקרוא משפט…
זוהי תובנה שצריך להגיע אליה, שמעון לפעמים ידרש לשם כך מסע חיים שלם.
לא קל להתגבר על האגו
הוא יצור ערמומי ותובעני מאין כמוהו
צריך להציב לו גבולות
וזו מלאכה קשה ביותר
כשאני לעצמי עורך וכותב פרוזה, דרמה ושירה (הצילום:פראנס לבה-נדב)
טוב, לעולם לא תדע אם לא תנסה -:)
למה אתה חושב שלא ניסיתי?
אם כתבת את השיר, סימן שטרם נפלת, ואם כך אין אתה יודע מה גרוע יותר – האם לזה כיוונת הנחבא?
אה, ואללה?
בדיוק לכך כיוונתי.
אבל אתה לא חייב למהר ולהוכיח לי -:)
זה נעשה יותר גרוע מפלפול.
היי שמעון
כן, זה נכון, המחשבות, התחושות סרט אימים
להתראות טובה
האמת היא שאנחנו באמת מאד קטנים לעומת כל העוצמות של הייקום. יתכן ואם היינו מבינים זאת בכל רגע ורגע היינו מעדיפים לקפוץ. המזל הוא שרובנו מוצאים תכלית לקיום העצמי.
לו היינו מקבלים את מקומנו, לא רק ביקום אלא גם במקום שבו אנחנו חיים – פנימי וחיצוני – לא היה צורך לקפוץ.
היי שימעון
כן, לו היינו מקבלים את מקומנו, הצלחת להגדיר לי את הסרט אימים , לעומת לקבל את הפחד כחלק מעצמנו, בכלל להרגיש כמה אנחנו קטנים … זה יותר גרוע מליפול, הצלחת ללכוד פה תחושה מאוד חזקה.
להתראות טובה
תודה יקירתי. כנראה שבהשפעתך אני בהלך רוח קיצוני משהו.
מזדהה.
הצורך האדיר בייחוד אישי, בלהישמע ולהיראות, על ידי מישהו, מישהי, הרבה כאלה.
גם כחגבים אנחנו זכאים לזה.
התיקון אומרים נמצא בלימוד לראות ולאהוב את עצמנו.
לפול זה לברוח
להסתכל מלמעלה על עצמך זה נותן פרופורציות לפעמים מעמיד אותך על טעותך מבטא את אפסותך כאדם, מציאות שלא קל להרבה אנשים להכיל
למעט אלה נעדרי שגעון גדלות היודעים שהם פסיק קטן בבריאהאבל אם ייטיבו להתבונן יבינו שבלעדי הפסיק הזה יתקשו לקרוא משפט…
מחשבה יפה ובשלה. אני רק תוהה כמה אנשים מסוגלים לראות את פסיקיותם. ואלה שכבר רואים – כמה מהם יכולים לקבל אותה.
זוהי תובנה שצריך להגיע אליה, שמעון לפעמים ידרש לשם כך מסע חיים שלם.
לא קל להתגבר על האגו
הוא יצור ערמומי ותובעני מאין כמוהו
צריך להציב לו גבולות
וזו מלאכה קשה ביותר