מילה ארוכה כותבת

קופים   הם קפצו החוצה מהטלווזיה, ודילגו על העצים –   קופים מאולפים עם שיערות על הפנים, ובלי אף מחשבה מיותרת –  חיככו מפרקים, הפכו אישונים, והתיישבו על הגגות בתנוחת לוטוס, חוסים בצל צלחות הלוויין.   רצחנו אותם עם סכיני הגילוח.   פיזרנו עליהם זרעי חרדל, עטפנו בעיתונים, והשארנו להשרות בשמש.   מהגידים- מתחנו בין מרפסת למרפסת חוטים לתליית הכביסה. ...

                                                          הנכם מוזמנים                                                           לתזזית מופע קריאת שירה על הגבול שבין התנועה והמילה                       בהשתתפות המשוררים הרקדנים והמוסיקאים:      אגי משעול, אורי גלעד, גיא שומרוני, דורון רז, דנה לובינסקי,       זהר איתן, יוחאי בלום,עדי לובינסקי, עידן פורגס, ענת זכריה,                         שולמית אפפל ושירה סתיו.                                     יום שבת ה- 26.3, 18:30                      רוטשילד 12                                                             20 ש"ח כניסה                                                  

        לאודי חבר יקר, חבר יקר, מה שלום עץ הלימונים שצמח בתוך ראשך?  והילדות?  עדיין מגישות את עוגיות הקוקוס היבשות? חבר, מצאתי כאן איש ששואל שאלה  ושומע תשובה. שוכבים על ספה ואין גבול להתפצלויות הדיבור. כאן אף אחד לא ירים לך את היד מעל לראש  לבדוק בבית השחי. ואפילו איש אחד שהלך יחף בדשא עם שיער  שואג ...

  הסופה לא הביאה את הסוף. גם לא החמסין. רק אחרי ששכב שם כמה שבועות החל להבחין שנגיסות התולעים מתרחשות באופן לא אחיד.   כך, יכול היה להיזכר לרגע בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית (זה שאהב תמיד לצטט בדבר הזכות לחתור אחר האושר) או בשלוש ספרות הביטחון שעל גב כרטיס האשראי. ומיד אחר כך – כלום. אפילו לא את שמו, או ...

אקלים   מה נעֲשָה, שסוסה ערופה דוהרת הלילה בתוך התקרה ועינייךִ זולגות את לׅבּהּ השלם. ומה, שקרישים של זכירה ממהרים לצוף בתוך ראשה, המחשבה ניתזת בתורהּ, צרורות של הפכים שאת בותרת הם מתרבים,       הם מתרבים  עכשיו כמו תולעים.   זה האקלים שלך: בתוך הארונות ראשים של נביאים וחתולים שכושפו מבני אדם. כלבת מחשבות שאת סובלת בכל מקום נגוע.   ...

נוצצת זיעה   "נוצצת זיעה את כבר לא שייכת לשמש. כל החום הזה שמתהלך לך בחזה את לא רואה, זה רק עוצר ת'  דם שלי מלנתר" – העצמות הלבנות הבהיקו לו בתוך הפה כשהוא דיבר (חניכיים בשרניים וורודים) ואת המשכת לגדל אצבע לגעת.   ככה זה תמיד: גבר ידבר איתך על מהירות הצ'יטה, ולא יבחין בריח הבצק על כף ידך. ...

כל מי שכתב שיר כזה, או מכיר שיר כזה,  או שיש לו רעיונות מעניינים בנושא, מוזמן לשלוח לי, ל- danalub@gmail.com עבור מחקר וניסיון לגיבוש אנתולוגיה בנושא. תודה, דנה.

אתם מוזמנים למופע פרפורמנס שירה בסינמטק תל-אביב במסגרת פסטיבל שער לשירה, הסשיון יהיה ביום ו' הקרוב ה-22.10.10 בשעה 14:00, ויכלול גם עבודות וידיאו ארט. אני בין המשתתפים, ואשמח מאוד אם תבואו !

כואב כמו פיסת גדר מרובעת. חוט מתכת ירוק, מכופף מצופה בפלסטיק חיוור. לחצה בחוזקה את הקצה הפרום. תמיד הלכה לגינה אחרת, שקטה יותר, עכשיו חשה צורך לשמוע קולות אחרים. הקצה הזה, החלוד, יכול לדקור את האצבע. לחצה את השפיץ בחוזקה אל האצבע. דם לא ירד. אמהות דאגניות מרכיבות משקפי שמש אופנתיים הרחיקו את ילדיהן. שלא יִדָקְרו שמעה שאומרות. ישבה על ...

  אי אחר הפלגתן בספינת יבשת שהעשב נאחזו באדמתה לשם חיים הרצפה הייתה שקופת זכוכית ואת ואת עומדות והתבוננתן איך הים ברקיע והרקיע בים לא היו דגים ודבר לא הפריע לא לך ולא לה לא בציר ההתרחבות לא בציר הבשר עד שלא חשבתן כבר אפילו על ללכת  אל או מ  עצמך  בתמורה לנחשים כשהופיע הקור התנפצתן כבר היטב מפולחן המוח ...