מילה ארוכה כותבת
אי אחר
הפלגתן בספינת יבשת
שהעשב נאחזו באדמתה לשם חיים
הרצפה הייתה שקופת זכוכית
ואת ואת עומדות והתבוננתן
איך הים ברקיע
והרקיע בים
לא היו דגים ודבר לא הפריע
לא לך ולא לה
לא בציר ההתרחבות
לא בציר הבשר
עד שלא חשבתן כבר אפילו
על ללכת
אל או מ
עצמך בתמורה לנחשים
כשהופיע הקור
התנפצתן כבר היטב מפולחן המוח הטיפשי
מפוצלות, עומדות נכון
מכונסות בתוך ירוק ואודם ראשוני
נזכרתן שוב
שדורותי, איש הפח והאריה
הן גרו שם איתך תמיד
חסויות באי האחר.
קצב מעולה ומתעתע.