אישה רעה

שׂוֹחָה בְּיַם הַמִּשְׁאָלוֹת שֶׁלִּי
בַּמִּטְבָּח הַסּוֹעֵר שֶׁל תַּעְתּוּעֵי הַנֶּפֶשׁ
בְּפָנַי צְרוּבִים קִמְטֵי שִׁגָעוֹן.

אַתָּה לֹא אַתָּה
בִּתִּי אֵינָהּ בִּתּי
אַתָּה מִישֶׁהוּ אַחֵר
זָר, תַּיָּר בְּתוֹךְ בֵּיתְךָ שֶׁלְּךָ.

אַתָּה לֹא אַתָּה
בִּתִּי אֵינָהּ בִּתִּי
אַתֶּם אִמָּא וּבֵן
כֵּן, הִיא אִמָּא שֶׁלְּךָ
הִיא הָאֵם.

הַבֵּן בֶּן גִּילִי הָאִמָּא אִמָּא
הוּא לָמַד אִתִּי בַּיְסוֹדִי, אוֹתוֹ לֹא אָהַבְתִּי
לֹא אָהַבְתִּי גַם אֶת אָחִיו, לֹא אָהַבְתִּי אֶת אָבִיו
אֶת אִמּוֹ לֹא אָהַבְתִּי.
מִשְׁפַּחַת לַמְדָּנִים, מִשְׁפָּחָה שֶׁחַיָּבִים לִהְיוֹת בָּהּ
צָרִיךְ הָיָה לָצֵאת מִמֶּנּוּ מַשֶּׁהוּ, צְרִיכוֹת הָיוּ לְהִצְטַבֵּר לוֹ תְעוּדוֹת,
וְהוּא הָיָה מֻמְלָץ מֻמְלָץ לְכָל הַבָּנוֹת, המֻמְלָץ שֶׁל אִמָּהוֹת.

אָז כָּכָה, יוֹם אֶחָד הוּא הִתְנַחֵל לי בבית
בָּא לוֹ הוּא בִּמְקוֹם בַּעֲלִי, לָבוּשׁ בַּטְּרֶנִינְג הַבּוֹרְדוֹ, נָעוּל בְּנַעֲלֵי הַבַּיִת הַמְשֻׁבָּצוֹת.
אֲנִי שֶׁנִּשֵׂאתִי מֵאַהֲבָה נְשׂוּאָה לְשִׂנְאָה.
הוּא שָׁפַךְ עָלַי אַרְגָּזִים שֶׁל תְּעוּדוֹת, וְאֶת אִמּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר בִּלְעַדֶיהָ.
לֹא הָיָה לוֹ הֵיכָן לָשִׂים אוֹתָהּ, הֵיכָן לְהַנִּיחָהּ, אָז הִיא הֶחְלִיטָה לְעַצְמָהּ לִהִיוֹת יַלְדָּה בַּת אַרְבָּע
לִהְיוֹת בִּתִּי בַּת הָאַרְבָּע. עִם אוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁמָּצָאתִי לָהּ טֶרֶם נוֹלְדָה, קָרָאתִי לָהּ בִּשְׁמָהּ. אֶמָה.

אֵין לִי, אֵין לִי בַּעַל. אֵין לִי, אֵין לִי יַלְדָּה, אֵין לִי מִשְׁפָּחָה.
אֵלּוּ שֶׁהֵם שֶׁלִּי, יָשׁוּבוּ אַחַר-כָּךְ, יַחְזְרוּ מִטִּיסָה אֲרֻכָּה.
רַק הַהוּא הַמַּבְטִיחַ מֵהַיְסוֹדִי, עִםַ מַבָּט קָדִימָה, מַבִּיט בִּי.
וְיַלְדַּתִי מִשׁתּוֹבֶבֶת כִּזְקֵנָה, עוֹשָׂה עַצְמָהּ כִּמְשַׂחֶקֶת בְּבֻבּוֹת,
עוֹשָׂה עַצְמָהּ בּוֹנָה מִגְדָּל שֶׁל קֻבְּיוֹת, הזְקֵנָה

מִתְדַּפֶּקֶת עַל חַדְרִי. רוֹצָה חִבּוּק שֶׁל אִמָּא, רוֹצָה לְשַׂחֵק אִתִּי.
אֲנִי לֹא מְחַבֶּקֶת אִמָּהוֹת, אֲנִי לֹא מְשַׂחֶקֶת עִם קְשִׁישׁוֹת.
סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת, מַרְאָה לָהּ אֶת כִּוּוּן הַיְצִיאָה.
צוֹעֶקֶת לָהּ לְכִי! תְנִי לִי מְנוּחָה.
מַה? מַה הִיא מְבִינָה?

הֵם שָׁם בְּטִיסָה, הַפְלָגָה, וְכָאן הַקִּירוֹת פְּרוּצִים.
נִכְנָסִים לָהֶם אֵם וּבֵן וּמוֹצְאִים לְעַצְמָם מָקוֹם לְהַחֲלִיף תַּפְקִידִים.

וְאַתָּה הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב
בָּחוּר טוֹב
שֶׁהָיָה גַם יֶלֶד טוֹב
וְהָפַךְ לְאִישׁ טוֹב.

לֹא יוֹדֵעַ לְאָן נְעֶלַמְתִּי וְהֵיכָן הֵיכָן אֲנִי עַכְשָׁיו.
פַּעַם הָיִיתִי אַחַת כָּזוֹ שֶׁכָּרְתָה אִתְּךָ בְּרִית, אֲפִלּוּ נוֹלְדָה לָנוּ יַלְדָּה.
לָלֶדֶת זֶה מַשֶׁהוּ מְיֻחָד, לֹא מוּבָן מֵאֵלָיו, כן..כֵּן, יַלְדָּה עִם תְּעוּדַת לֵדָה.
אִשְׁתְּךְ בְּתוֹךְ הַבַּיִת אֲבָל הִיא נֶעֶלְמָה, נֶעְדֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָה שֶׁלָּהּ.
וְאֶמָה כָּאן, וְאַתָּה אַתָּה.