שחרחורת סופרת ומשוררת

אם 'שחרחורת' היא סוג של מסע. מסע רגשי, נפשי, גופני, מפרך. מרהיב. מתעלה. תועפות נופים ואנשים. מסע שהותיר אותי מותשת ונרגשת וחסרת מילים. הרי שבמובנים רבים, הרשימה הזאת של גיא פרל – מורה דרך והשראה ונחמה ואהבה גדולה – היא פסגה. כל כך יפה פה, ומדויק. אני מרגישה שאני יכולה לעצור. לנשום. קרוב פה לאבא. כמעט אפשר לראות אותו. "אֶל ...

http://www.iba.org.il/bet/player.aspx#!/style/popAudio/ar/1706546/audio/yes בדקה ה 34 בשעה השניה

שלוש נשים נפלאות, חכמות, נדיבות ומוכשרות, הקימו במו כוחן ובלא כל תמורה כספית, בית יפהפה, שכולו אהבה למילים. תיכנסו אליו. באחד החדרים יושבת ומחייכת בבוקר הזה גם ה'שחרחורת' שלי. ! תודה יקרות!! חזקנה ואמצנה ! Gal Elgar Einat Magal Smoly ענבל אשל כהנסקי ככתוב, עשה בי

נִרְאֶה שגַם הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא עֵץ כְּפִיסִי מִלִּים דָּקְרוּ בִּבְשָׂר אֶצְבְּעוֹתַי כְּשֶׁנָּגַעְתִּי בּוֹ צֵּל בָּתָּיו מֻטָּל וּמְכַסֶּה אֵת כָּל הַדַּף וְהַשָּׂרָף שׂוֹרֵף אֵין מָה לוֹמַר  אוּלָם אֵינִי יוֹדַעַת אִם הַשִּׁיר הַזֶּה חָזָק דַּיוֹ כְּדֵי לְהִתָּלוֹת עָלָיו

טַבְּעוֹת גְּזָעִים סִפְרוּ לִי זְמַן וַעֲנָפִים הִרְבִּיצוּ בִּי תְּנוּעָה: אֵיךְ לְהַמְשִׁיךְ וְעַד מָתַי בְּדֹחַק הֶעָלִים יָדַעְתִּי כִּי לֹא טוֹב הֱיוֹת אִשָּׁה לְבַד פְּרָחִים הוֹכִיחוּ אֱלֹהִים פֵּרוֹת לִימְדוּנִי מֶתֶק חֵשֶׁק בֵּין שְׂפָתַי, בִּקְצוֹת הַצַּמָרוֹת הֵבַנְתִּי סוֹף. בַּשֹּׁרָשִׁים הֵבַנְתִּי גַּעְגּוּעַ וְרוּחַ דַּק נָשַׁב תָּמִיד וּלְעִתִּים גַּם צִפֳּרִים מִיּוֹם בּוֹאִי לְכָאן (אֶפְשָׁר הַרְבֵּה לִפְנֵי) אֲנִי הוֹלֶכֶת בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ מַהֲדְּרִיאָדַה נִתְלֵית בְּאִילָנוֹת גְּבוֹהִים

שָׁעָה נָקְפָה, וְעוֹד שָׁעָה, הוּא מֵת, אוֹמְרִים, וְצָהֳרַיִם, בֵּין עַרְבַּיִם, מֵת, וְלַיְלָה, שַׁחַר בָּא, ויִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ‏ וּשְׁמֵהּ רַבָּא, וּרְבִיעִי וַחֲמִישִׁי, שִׁשִּׁי, שַׁבָּת, וּכְבָר שִׁבְעָה, אֲנִי רוֹאָה, הוּא מֵת, גַּם בַּשְּׁלֹשִׁים, וְעוֹד שָׁבוּעַ וְעוֹד שָׁבוּעוֹת הַרְבֵּה, וּכְבָר תִּשְׁרֵי, חֶשְׁוָן, שָׁנָה עָבְרָה, עוֹד אַזְכָּרָה, שָׁעָה שָׁלֹשׁ בְּשַׁעַר בְּרוֹשׁ, וְעוֹד שָׁנָה, וְעוֹד אַחַת, מִנְיָן אֶצְבְּעוֹתַי בְּכַף הַיָּד, וְקַיִץ, חֹרֶף,סְתָו, אָבִיב, הִנֵּה אֲנִי עוֹד ...

  עִם בּוֹא הַסְּתָו הוֹלֵךְ מוֹתְךָ גּוֹבֵר עָלַי וּמִתְפָּרֵעַ בִּי בְּתוֹךְ הַגּוּף כְּמוֹ שִׂיחַ בּוֹגוֹנְוִילְיָה שדהו צְבָעָיו ושָׁכְכוּ עָלָיו וּמִשְׁתּוֹלֵל וּמִשְׁתּוֹלֵל נִדְקָר הַלַּיְלָה, זָב הַיּוֹם ואֵין מָנוֹס בְּהִתְנַפֵּל הַצער יֵשׁ לַחֲתֹך    

פרסום משמח ב'הארץ' ספרים! תודה לאורה לפר מינץ שגילתה לי:

גֶּבֶר וְאִשָּׁה בְּחֶדֶר בַּיִת הוּא רַק בַּיִת הוּא אוֹמֵר לָהּ לִפְעָמִים חָסֵר בּוֹ בַּיִת וּבַחֲשֵׁיכָה הִיא יְכוֹלָה לִרְאוֹת שִׁדָּה, רְאִי, כַּמָּה מִלִּים קְטַנּוֹת קָשׁוֹת בַּעֲרֵמָה עַל הַשֻּׁלְחָן, מַאֲוַיֵּי הַגּוּף לַחִים כְּמוֹ הָאֲוִיר וְאֵין בְּגָדָיו בְּתוֹךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ: בַּשָּׁמַיִם אֵין מָקוֹם לְכָל הָאֲנָשִׁים אֲך כָּל הָאֲנָשִׁים צְרִיכִים שָׁמַיִם וְהַלֵּב שֶׁלָּהּ, אוּלַי נִשְׁכַּח בַּעֲבוֹדָה, בַּמְּכוֹנִית, אוּלַי הוּא פֹּה, בַּתִּיק, הִיא מַנִּיחָה אוֹתוֹ הֵם ...