שחרחורת סופרת ומשוררת
אבא של יניב נהרג על הרמה. ביום כיפור. כשהיינו בני ארבע. גם אבא של עינת נהרג. בסיני. גם אבא של ניר. אבל לא ביום כיפור. אלא בין המלחמות. לא זוכרת בדיוק מתי. גייסו אותו למילואים. למרות שלקה בהלם קרב ביום כיפור. נועם, החבר של מרתה, נהרג בשלום הגליל. ובן דוד של יניב. גם בשלום הגליל. או אחרי זה. כשקראו לזה רק לבנון. או רצועת הביטחון. אח של שי נהרג בשטחים. באיזה מבצע. יונתן נהרג כשהיינו בצבא. בתאונת אימונים. ואז אח של יניב.
לטובתו
יְהֹוָה
לְטוֹבָתוֹ
עָדִיף שֶׁאֵינוֹ
קשה לי מאד, אבל אני נוטה להסכים איתך. שבוע טוב, גיורא יקר.
תודה איריס ותודה גיורא
ובכל זאת….
אין לנו הרבה ברירות חוץ מבכל זאת. חנתי.
היי איריס
אני מסכימה אתך .גם כשנגיע למסקנה שאין אלוהים ,קשה לחיות עם מסקנה זו,ונשארת הכמיהה אליו.ילדתי בן אחרי 13 שנה .הייתי מאושרת באדם .אחרי 5 חדשים התברר שהוא אוטיסט והאדמה רעדה אבדה לי האמונה באל ,אבל נותרה הכמיהה אליו
עפרה
חיזקי ואמצי, עפרה יקרה.