שחרחורת סופרת ומשוררת
יש לו צרור מפתחות גדול שהולך איתו לכל מקום. "אתה כמו סוהר." אני אומרת לו תמיד, והוא שונא את זה. אבל הוא לא יכול לוותר עליו. הוא קשור לצרור הזה כמו אל כלב. בפעמים שהוא בא אליי ומוציא אותו מהכיס, ועונד אותו, ככה, על האצבע, ומנדנד אותו, שישמיע רעש… אני מבינה שיש לנו זמן ושהוא לא לחוץ ולא ממהר או משהו. אז אני אומרת לו, "יש לך הרבה מפתחות, מה?" זה חלק מהטקס. והוא צוחק ודוחף אותי למיטה, ונשאר לעמוד, בכוונה. ומדפדף במפתחות, "כן, די הרבה" הוא עונה ומבודד אחד, "זה של הבית," ומוריד את המכנסיים או שאני עושה את זה, "זה של המשרד," ואני מקווה שהוא לא יבזבז לנו את הזמן בסיפורים שתמיד יש לו על העבריינים שהוא מייצג, "זה של המחסן… " הוא ממשיך, "זה של המכונית שלה, זה של המכונית שלי, ו… " בשלב הזה גם אני כבר בלי בגדים בדרך כלל, ואין לי סבלנות, גם ככה אני מחכה לו שבוע. אז אני דוחקת בו שידלג על כל השאר ויגיע לשלי, "וזה של הדירה שאני משכיר," הוא נאנח כאילו הוא סובל, "ומידי פעם לפעם מצלצלת אליי הדיירת …" ואני באמת כבר לא יכולה להתאפק ואומרת, "טוב. נו. יאללה. אז בוא תפתח אותה כבר."
אני אוהב את הקטע הזה פעם לפני שנה ? היתה לך וריאציה משוכללת או מוטיב עם המפתחות שמאוד אהבתי ! מאוד !!! 🙂
"השוני שבין הבריות ניכר-ברור בהכרעות קטנות, שמבלי-משים, לא פחות מבגדולות ,
למשל: האם אתה בין אלה שמוציאים את המפתח מכיסם לפני דלתם, או בין אלה שהמפתח בידם למן הרחוב ? "
אריה לודוויג שטראוס ( מאמרות )
אני לעיתים כך לעיתים כך …
ואת ? 🙂
הי אבנר יקר, תודה רבה. תודה שאתה זוכר. לגמרי צודק. זה סוג של עיבוד שאני עושה. מחברת כל מיני קרעי כתיבה. ואני זוכרת שכתבתי לי גם אתה משהו דומה בקשר למפתח. ראוי לשיר משלך, אם אתה שואל אותי. שוב תודה, איש יקר. שבוע טוב.
הי איריס,
נהנית לקרוא את ספר הדברות שלך…פתאום מתחשק שיהיו יותר מעשר:)
היי סיגלי מתוקה. ההערה שלך נתנה לי רעיון. בחיי. תודה רבה רבה. כנראה שיהיו יותר מעשר:)
שבוע טוב וחיבוק.
זה שופע וטעון, איריס. גם הפיכת הביקורת למשחק, גם משחק המשמעויות הלשוני של צרור המפתחות והמפתח המיוחל, ולבסוף הניאוף שנוצר רק בדמיון והותר רק במלים נטולות כוונה… 🙂 מבריק!
אמיר אמיר יקר.
רציתי להיכנס אליך עוד שקראתי את ה"לונג טיים" שכתבת לי אצלך. אני כל הזמן תופסת את עצמי משתאה נוכח ה"לונג טיים" הזה… בחיי, נראה לי כאילו מאז ומתמיד אני על הבננות… ולא שנה וקצת… אבל רק שתדע שגם אם אני לא מגיבה, אני לגמרי "שורט טיים" אצלך.
ותודה ענקית על התגובה. שימחתני עד מאד מאד.
חיבוקים לחג שמח.
אף אני אהבתי את הספורון טכניקת הקטלוגיזציה- מנית חפצים היא טכניקת סיפר טובה ליצירת אפקטים קומיים וסאטיריים ואחרים בלי הרבה מילים
מאוד אהבתי
חג שמח יקרה
כן, חנתי… אז מה היה לנו כאן? פלגים, פלטינות, שטנגה, פילטר שמן, שמן ברקס…
זה יוסי בנאי? לא?
טוב. הניתוח שלך מרתק. ובלי שום קשר אני עובדת על שיר של יוסי בנאי שאשיר בקרוב, "כשהזבוב אוהב ת'זבובית… תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה… מכולם יפיפית… כשהפיל, אוהב ת'פילה. תמיד הוא אומר לה, חוזר ואומר לה. בואי בואי כלה.."
השיר הזה לוקח מקום טוב במצעד שירי האהבה המופלאים של כל הזמנים, נכון?
איזה עיבוד מדהים, חייבים לשמוע:
http://www.youtube.com/watch?v=f1LB-9FckzA
התכוונתי לקטלוגיזציה הזאת:
זה של המשרד, זה של הבית, זה של המכונית ועוד…
מה הקשר לבנאים לא הבנתי
או שפיספסתי משהו
כן, הבנתי לגמרי 🙂 אני פשוט אסוציאטיבית. כמו שכתבת, קטלוג המפתחות (טקס שחוזר על עצמו) בסיפורצ'יק הזה נמצא בהרבה קטעים סאטיריים, כמו בזה של הגשש, המצוטט, שכתב לדעתי יוסי בנאי. אני צריכה לבדוק. ואם כבר יוסי בנאי הגעתי למשהו אחר שכתב, (ובעצם גם את זה אני צריכה לבדוק) ואני עסוקה בו מאד לאחרונה.. מבצע באופן מופתי עוד אחד משבט הבנאים המוכשרים…
זה שיר של בועז בנאי עיבוד מחודש של השיר של יוסי בנאי
אדוה בתי חולה עליו והדביקה אותי מזמן באהבתו ,אני אישית מכורה לשבט הזה אוהבת במיוחד את אהוד