מי (עדיין) מפחד/ת מוירג'יניה וולף?
יום שלישי, 8 במרץ, בשעה 20:00
לרגל יום האשה הבינלאומי אנחנו שמחות לארח ב"המגדלור" נשים כותבות שפרסמו לאחרונה מיצירותיהן לערב קריאה והחלפת רעיונות/מחשבות/השראה.
איריס אליה-כהן / מכתוב
אור ארנסט / אי/שקט
טלי לטוביצקי / נסי מילים כלליות יותר
אליענה אלמוג בסיפור "לוטרה" מתוך כתב העת "מסמרים" 16 – מסעות
איריס אליה-כהן / מכתוב
(הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת כבשה שחורה)
בת 42, נשואה ואם לארבעה ילדים. מתגוררת בטבעון. יוצרת רב תחומית. "מכתוב" הוא ספרה הראשון שזכה השבוע בפרס שרת התרבות לספר ביכורים.
"התאנה שזינקה לי מהגב הייתה סבוכה וקוצנית. וכבדה. כל תנועה גררה אחריה כאבים עזים. זרועות הענפים, כמו שהצלחתי לראות בקושי, היו ממש ארוכים. לא הצלחתי לזוז. אפילו לא להזדקף. שוב גיששתי בגב. הפעם חזרה אלי היד דביקה מחלב תאנים. שלחתי אותה שוב וקטפתי ארבע או חמש תאנים. שמנמנות ובשרניות…. לא יודעת מה עבר לי בראש באותו רגע, אבל לא התאפקתי ודחפתי אותן לפה. את כולן. כמו שהן. רכות ומתוקות. התאנים האלה שקטפתי מהגב שלי היו התאנים הכי טעימות שאכלתי בחיים… "
אור ארנסט / אי/שקט
(הוצאת כרמל, סדרת קיטובים נפגשים)
תואר ראשון בפילוסופיה ולימודי תואר שני, שלא השלימה, בפילוסופיה יהודית. בעלת "סימניה" בית תכנים. עורכת את מגזין העיצוב רידיזיין, מחברת ספר הרפתקאות לנוער "החבורה – סכנה במבוך המחילות".
"אנחנו סקסיים, יפים, מוכשרים, מקסימים, אהובים, אמרה בקול מאנפף שנשבר פעמיים, בסוף המילה "מוכשרים" ובסוף "אהובים" כאילו מילים אלו עמוסות יותר מחברותיהן, משום שהן אוצרות כל כך הרבה רגש ואמת עד שקשה לסגור את המילה באלגנטיות בלי לקרוס בסופה".
טלי לטוביצקי / נסי מילים כלליות יותר
(הוצאת קשב לשירה)
לומדת לתואר שלישי ומלמדת במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מלמדת בבית ספר מנשר לאמנות בתל אביב. עורכת בהוצאת דביר. שיריה פורסמו בכתבי עת רבים ותורגמו לאיטלקית, אנגלית ופולנית.
אַיך
אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָךְ בְּפִנּוֹת
לֹא מְמֹרָקוֹת עֲדַיִן שֶׁל הַזִּכָּרוֹן, בִּפְתָקִים שֶׁנִּשְׁמְטוּ,
בַּחֲלוֹמוֹת שֶׁלֹּא בָּאוּ עוֹד חֶשְׁבּוֹן,
בְּאִישׁוֹנֵי אֲנָשִׁים שֶׁצְּדוּדִיתֵךְ חָלְפָה בָּהֶם.
בִּדְבֵקוּת,
בּוֹרֵאת וּמְמִיתָה,
מְמוֹטֶטֶת אֶת זִכְרֵךְ עַד שֶׁהוּא נִבָּט מִתּוֹךְ בָּבוּאָתִי
שֶׁבַּמָּסָךְ, הוֹכָחָה מַעְגָּלִית מֻשְׁלֶמֶת:
הַחִפּוּשׂ שֶׁלָּךְ אֵינוֹ תּוֹאֵם אַף מִסְמָךְ –
נַסִּי מִלִּים אֲחֵרוֹת.
נַסִּי מִלִּים כְּלָלִיּוֹת יוֹתֵר.
אליענה אלמוג בסיפור "לוטרה"
מתוך כתב העת "מסמרים" 16 – מסעות
ילידת תל אביב, 1972, עובדת סוציאלית קלינית המטפלת בנשים נפגעות תקיפה מינית, מנחת קבוצות דיאלוג של ישראלים ופלסטינים, מתרגמת פרוזה, מגדלת שני חתולים, פמיניסטית, כותבת. פרסמה סיפורים קצרים במספר כתבי עת ואנתולוגיות.