שחרחורת סופרת ומשוררת
יַלְּדִי אוֹהֵב לְשַׂחֵק מַחֲבוֹאִים. עִם אֱלֹהִים. מִי שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו וּמִלְּפָנָיו וּמִצְּדָדָיו, הוּא הָעוֹמֵד. וְאֱלֹהִים תָּמִיד הָעוֹמֵד. אוֹ הַיּוֹשֵׁב. אוֹ הַשּׁוֹכֵב. זֶה לֹא מְשַׁנֶּה. זֶה לֹא מְשַׁנֶּה לוֹ, לֶאֱלֹהִים. אַף פַּעַם הוּא לֹא מִתְעַיֵּף. כְּמוֹ שאַף פַּעַם לֹא נִגְמַר לוֹ הַחֵשֶׁק. כְּמוֹ שאַף פַּעַם הוּא לֹא מְחַפֵּשׂ מֵאֲחוֹרֵי הַבְּרוֹשׁ אוֹ הַמַּגְלֵשָׁה אוֹ הַסֶּלַע המִתפּוֹרר שבִּקְצה גַּן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. לֹא נִמְאַס לו מִשַּׁעֲשׁוּעִים. לֶאֱלֹהִים. ומזל שהוּא לֹא רָץ מַהֵר. רַק עוֹמֵד ועוֹמֵד מִבְּלִי לְדַבֵּר, ועוד נשאר לעמוד.
באותו נושא, כן לא שחור לבן:
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14410&blogID=290
ובעקבות ההערה של אביטל: השיר המופלא של שולי רנד. בבקשה לא להאזין בשבת.
http://www.youtube.com/watch?v=XwLuJ7GTy9E
פיוטי ויפה, מעניין שאת לא רוצה בן מפסידן, אני דווקא מחנכת את ביתי שלפעמים צריך להפסיד, במשחקים איתה בד"כ נותנת לה לנצח, אבל לפעמים גם מנצחת אותה.
תודה רבה, גליה יקרה. אני לגמרי כמוך, אבל התכוונתי שאני לא רוצה שילדי יפסיד לאלוהים. עם כבוד. או בלי כבוד. ויש כבוד, תאמיני לי.
והנה פוסט באותו עניין בדיוק בדיוק
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=14410&blogID=290
זה מזכיר לי סיפור אמיתי שקרה לבמאי שלי שנפטר.
הוא חלם שהוא מחפש את ה' בשטח סלעי וצועק ומבקש, תענה לי אני רוצה לתקשר איתך.
וענתה לו בת קול: כן אבל לא בצורה הזאת.
גם אני כילדה הייתי מבקשת מה' שיזיז לי וילון ועוד. וכמובן שהוא לא נענה ומאחר והיו רגעי בדידות כי ילדות יכולה להיות מתסכלת לעיתים וגם השתיקה שלו. כבוגרת היו לי כמה רגעי קרבה. הוא אוהב אותי בכל מצב. גם כשהוא שם אותי עם הפרצוף למטה ואני נושמת עפר. אם כי אז קשה לי להודות בכך.
http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=161&itemID=6914
אביטלי, לא יכולה בלי זה, בעקבות התגובה שלך, תודה אהובה.
http://www.youtube.com/watch?v=XwLuJ7GTy9E
אנחנו לא שומעים בספירה. אבל במשך השנה שולי רנד עושה אצלינו שעות נוספות.
וכייף לי שהקדשת לי אותו.עוד אשמע בלי נדר. עתה אוכל לחשוב עליך יהייה עוד צירוף אסוציאטיבי כזה.
איריס היקרה, מנוית גני השעשועים, האם ידעת שאת דאיסטית?
יפה
שכה אחיה, נועם אחי לגני השעשועים, שאני בדרך לאחד כזה. ברגע זה. אבל לפני כן ספר לי בבקשה במה מובחנים דאיסטים מחבריהם האתאיסטים או המונותאיסטים או הליסטים… האם רק הראשונים חובבי גני שעשועים?
נשיקות ובשורות טובות, איש יקר. ולא כתבת לי מה אתה חושב על תוכנת הניקוד.
קטע מקסים לירי מאוד
תודה רבה, חני מקסימה בעצמך. לילה טוב יקרה.
נוכח-נפקד האלוהימוס.
ואת צודקת לגבי הגנתך על הילד –
בכל אמא/אבא יש משהו מאלוהים.
רוניתי, לגמרי. נוכח נפקד זאת בדיוק ההרגשה שלי. והארת לי עניין שלא חשבתי עליו. אני חושבת שווה רשימה נפרדת. תודה מתוקה.
כתוב באופן פואטי ויפה למרות שאני לא מסכימה עם הסיום.
להפסיד לפעמים זה להרוויח.
ובשביל כבוד צריך לעבוד.
השילוב להפסיד בכבוד יוצר עולם ומלואו של גישות לחיים.
תמי יקרה, אני מסכימה עם כל דברייך, כמו שכתבתי לגליה. אלא שלא הובנתי כהלכה, ואני לוקחת את הרשומה הזאת לשולחן העריכה, ולוקחת את האחריות על חוסר המובנות. אני כיוונתי להפסד במשחק מול אלוהים. זאת אומרת, אם אנחנו מעזים לשחק איתו, אז אנחנו צריכים לקחת בחשבון שאנחנו עלולים להפסיד לו. והכי מפחיד אותי שמי מילדי יפסיד לאלוהים באיזה משחק.
תודה רבה על התגובה, היא לימדה אותי שאני צריכה לדייק יותר. אני עדיין מחפשת את המשפט הנכון לסיים את הקטע.
הי מתוקה, הבטחתי לא להעלם ולמרות שנעלמתי קצת לעצמי לאחרונה אני כאן להציע סופים:):)!?!?!?!:):):)
אם השיר בענייני מחבואים והסתתרויות והאם דואגת בשורת הפואנטה, אז אולי תנסי לשחק עם: "העיקר שאלוהים לא יסתיר את פניו מילדי"? (אם אני מכירה נכון את הפרוש של הסתר פנים ויעזרו כאן יודעי דת גדולים ממני, בכל אופן נדמה לי שהסתר פנים זה כשהאל עוזב את עמו מכיוון שהוא חוטא ובשיר יש ילדות ותום, ואולי הדאגה של האם מההתבגרות, והרצון שלה שלאן שלא ילכו ילדינו ילוו אותם מלאכים).
מקווה שתאהבי, מליון נשיקות,
סיגל.
סיגלי מתוקתי, אם בהעלמויות עסקינן, אז הרי שהפוסט הזה ממש נכתב לך… כי הנה חזרת ממקום מחבואך!
ואני עדיין חושבת על השורה שלך, לא בטוחה שהיא מדוייקת. כי אני רציתי להשתמש בדימוי מעולם המשחקים, ז"א, לדבר על יחסי הכוחות, ביני לבין האל. בין ילדי לבין האל. את יחסי האין כחות למעשה. אבל אני מבינה שלא הצלחתי להעביר את זה. אני עדיין חושבת על זה.
נשיקות חמדתי.
משחק המשחקים של חיינו.
יפה, איריס.
משחק המשחקים, בהחלט. שחר מריו יקר. לשם בדיוק כיוונתי. תודה רבה.
ואיזה חזרה סידרת לנו. אמא שלך נתנה לך ספר תהילים? אם הייתי אמא שלך הייתי צובעת את הדלת בכחול. אתה מוכשר שחבל על הזמן.