שחרחורת סופרת ומשוררת
סקירה נהדרת של אילנה שזור:
חפשתי מתנה לילדים חובבי קריאה והגעתי ל"סבתא טורבו" של איריס אליה כהן שנמצא עכשיו חם טרי בחנויות. הסיפור הוא על סבתא מזולה ומסופר על ידי נכדתה קרן. הוא נועז בשפה ועשיר בדימיון, שובר קונבנציות חברתיות מקובלות ומעורר דיון בסוגיות של מה מקובל ומה יוצא דופן. העלילה כתובה בהומור ועוסקת באירוע מאוד דרמטי ולא יהיה ספוילר, חבל לקלקל, עם אורח בלתי שגרתי שהגיע לבקר ומביא איתו צרות צרורות ומאוד מצחיקות. עלילת המשנה נוגעת ללב ומגוללת את ההתמודדות של הנכדה עם מות אימה.
מספרת הסיפור, קרנינה, קיבלה את הכינוי מסבתה מזולה. מזולה מצידה קיבלה את הכינוי "סבתא טורבו" מנכדתה וזו רק דוגמא אחת ללהטוטים המתגלגלים בספר.
סבתא טורבו כשמה כן היא, מלאת אנרגיות ותושייה, ווכחנית ודעתנית, כל מה שבדרך כלל לא מייצג דמות מקובלת של סבתא סטנדרטית. היא עושה רק מה שנראה לה ולא מה שמקובל בעיני אחרים והיא בהחלט יכלה להיות אחת מחברותיי. לא רק בגלל הגיל אלא בגלל ה"ראש". היא נראית לי טיפוס שגדל בדור הפרחים המכונה "היפים" של שנות הששים אבל לא בלוס אנג'לס אלא בטבריה.
סבתא טורבו יודעת לשים את הדברים בפרופורציות כי יודעת מה חשוב באמת. הכי חשוב אצלה הוא הלב החם והאוהב שכל כולו בשביל קרנינה, המסתגלת ליתמות.
הסבתא מובילה את האירועים המשעשעים מאוד אבל דווקא עלילת המשנה שלו, הלוקחת נושא לא פשוט, תפס את עיני כי הוא מוגש לקורא באופן עדין, התייתמות מאם והתגברות על הפרידה ממנה. תהליך הצמיחה של קרנינה ביכולת להתגבר על הכאב והתגברות על הפחד באמצעות תושייה הוא סיפור התפתחות.
הספר מומלץ כי הוא מעורר את הדימיון המילולי, שוברת את החשיבה ה"מרובעת" ומעורר דיון.
נהניתי לקרוא את הספר עם ילדים שלא תמיד האמינו שיכולה להיות סבתא "לא אחראית" ועורר שיחה על החידודים, השנינויות הלשוניות ומשחקי הדמיון, ויותר מכל שפע הבדיחות בו.
הציורים מקסימים ומעשירים את העלילה וכמובן שאני שמחה שיש דמויות מזרחיות ומשפחה שכזו שמייצגת מזרחיות מהשורה, ללא פריפריה וללא קיפוח, חיים את שמחת החיים ותומכים זה בזה, למרות העצב.