אז זהו שרונן בפוסטו – http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=291774 התבלבל רוב בני האדם בהחלט "מצויםי" זה רונן שחי בעולם של בניאדם "רצויים".. (הסנוב האליטיסט, גם לו בגרמניה לעמן אשתו זמרת האפרה וכותב לו שירה וסיפורים קצרים בשעות הפנאי, כשהוא לא מדווש עם אשתו השופעת כישרון ולא רק.. באתרים קסומים על גבול גרמניה-צרפת..) לא שחס וחלילה אני מקנאה בו או משהו.. רק שכן. מאד!! גרר..
אכן..
זה מעצבן בן בן
בן בן זה מעצבן (מתוך רחוב סומסום)
סליחה על ההשתלחות.
האמת היא שיש לי החמרה בתנועות בפה.
אני מצרפת שיר שלי רק כדי להעביר את התחושה-
Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
אָסֵנְשַל מַיוֹקְלוֹנוּס*
– יֵשׁ לִי תְנוּעוֹת – אָנִי מוּתֵשֶׁת כֹּל פָּעָם מְחָדַש – מִתְעוֹרֵרֵת
בְּאֵמְצַע לִפְנוֹת בּוֹקֶר אֵל תוֹךְ עַוִיתוֹת – יֵשׁ לִי תְנוּעוֹת –
נֵאֶבֶקֵת בְּךָ בְּעַצְמִי בַּתְנוּעות – מִלְמוּלִי מְעוּוַת וּמֵבַקֶש – יֵשׁ לִי
תְנוּעוֹת – חִיבּוּקְךָ כַּפוּי עַל גוּפִי מִתוֹךְ שֵינַה – הַרֹאשׁ תַמִיד
מַפְסִיק לַזוּז אַחַרוֹן – וְנִרְדֵמֶת שוּב אָחַרֵיך – יֵשׁ לִי תְנוּעוֹת –
קָמַה בַּבּוֹקֶר אֵל חִיבּוּק וְעַוִיתוֹת – יֵשׁ לִי תְנוּעוֹת – –
*אָסֵנְשַל מַיוֹקְלוֹנוּס (Essential Mioclonus)–תנועות בלתי-רצוניות שפירות בכל הגוף, מתגברות לעיתים במצבים של לחץ (סטרס).
וכואב וסובלת ולא מצליחה לדבר בקולי שלי עם אף אחד, רק בהקלדה. ואפילו לצוף אני רק נוהמת ומנסה לחייך למרות שאין לי ניצוץ בעיניים אפילו בשבילה.. ועד שכבר מצאתי אותו..
וממש רע לי. ממש.
השיר עצמו זכה במקום שני בתחרות "סיפור פשוט". ויתפרסם בספר שלי "פראי היום" בהוצאת כרמל ..
בלה בלה פרסום עצמי, יחצו"ן ושיווק עצמי.. בלה בלה..
מעניין אם כי מסובך מסובך. צריך לקרוא הרבה פעמים.
כאמור, בתקציר עלי, מסובכת מסובכת..
אנד יו אינט סין נסינג ייט בייב"
היי ענבל
חבל שאת קושרת את השיר לרונן, זה מקטין את הסוד שיש בשיר.
את הסמוי שיש בו, את הרטט.
להתראות טובה
רק שזה לא קשור לרונן בכלל. "אולי זה בראש שלך וזה רק נדמה לך.." (כרגיל, לא זוכרת מי כתב ו/או שר)
כן… אני מבינה למה את מתכוונת, הגבתי כי אני חושבת שהשיר יש לו את התנועה הפנימית שלו שדוקא באה מבחוץ. באה חזק מבחוץ ומתערבבת עם הנפש כמו עיסה…הפתיחה הסיטה לי את המחשבות.
מודה לך על התשובה.
להתראות טובה
שיר מעניין ויוצר חד וומוקד את התחושה.
שלום ענבל. נודע לי שספר שירים ראשון שלך עומד לראות אור בקרוב ושמחתי על כך. את כותבת מוכשרת ביותר לטעמי ואני מצפה לספרך בסקרנות.
אשמח לקבל את הספר עם הקדשה ישירות אל הכתובת הבאה: רחוב צל הגבעה 3, רמת גן, מיקוד: 52374.
בברכה רבה, אילן ברקוביץ', משורר ובעל מדור ה"משורר בשטח" במוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ". זו כתובת המייל שלי למקרה שתזדקקי לה: ilan_b@haaretz.co.il
כבר נפגשנו, אתה ג'ינג'י עם זקנקן צרפתי נכון??
בכל אופן, לכשכשיצא הספר.. אכניס אותך לרשימה של ההפצה- בעונג רב!!
אם כי יש לי בקשת תמורה- אוכל להכניס אותך לרשימת בהתפוצה שלי ל"דברים שקשורים לשירה"??!! כדאי לך כן.. כן..
נכון, נפגשנו ענבל, אבל פגישה עם שירתך עשיתי עד כה רק אי פה אי שם. אני מחכה לספר אפוא.
בשמחה רבה אצטרף לרשימת התפוצה שלך על "דברים שקשורים לשירה". את כותבת אמיצה.
בתודה, אילן.
טוב.. כעת תאלץ לעמוד מאחורי דבריך או מול כיתת יורים.. מה שבא לך.. (-;
"כותבת אמיצה" אני??!!
על מה ולמה??
ובחיי שאני לא דגה מחמאות/ עלבונות..רק מנסה לרדת לעומקו של עניין. וכיון שתמיד טוב לרדת.. וכו'..
את כותבת אמיצה כי את כותבת בשירים את חייך. לא לכל אחד יש את האומץ הנדרש כדי לעשות את זה.
אילן.
נו.. שויין!!
יודעת על מה את מדברת. טוב שיש יצירתיות והקלדה ואוהב שמחבק.
אבל אם מוציאים אותו מהפס הקונקרטי, אז יש לי תנועות בפנים, בלב בנשמה.
כמה קשה להיות בפוקוס ככה.