אַרְיָה – אשה שהיא אריה אשה, פמיניסטית, ישראלית, אנושית- מתלבטת מה יותר חשוב..בורידיה זורם "מופע הקולנוע של רוקי" ושוקולד
Normal
0
MicrosoftInternetExplorer4
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";}
יושבה אני על שולי הכיור
בא לך לעשות איתי חורים בשיש של הכיור??
הוא הרי הולך ונסדק בקצב רצחני
בשבוע שעבר נשברו שתי פיסות לאחר התרסקות
כוס וויסקי כבדה ומצערת
וכבר ביום שישי בלילה נפער חור עגול ומדויק לגודל הזין שלך, להפליא.
נוכל לסוך את החור באלכוהול שמנוני
כדי שתוכל להכנס ולצאת בלאט. כדי לא להעיר את הילדה.
זה מה שיש, פנטזיות בורגניות..
את רוב הזמן אני מעבירה בסחרחרה של אי שקט ושעמום
מתבלת בתשוקות חסרות תוחלת.
מדי פעם מסדרת את הבית.
כלומר, מחייכת לבן הזוג לילדה לכלבה.
איי אם גואינג בננז..
איי אם גואינג בננז..!!
עזיז מה יהיה? אתה ואנחנו יודעים יפה שאפילו המינגוויי של פרדס כץ לא נהיית – אפס מאופס עם מוח מעוך מתרופות שכמוך.
גודל האהבה
טוֹב מאוד ורצוי שֶׁתִּהְיֶה הָאַהֲבָה
גְּדוֹלָה מֵהַחַיִּים
עֲדִיפָה אַהֲבָה שגדולה מן המתים
שֶׁכְּשֶׁיִּתְנַשְּׁקוּ הָאַהֲבָה וְהַחַיִּים
יִצְטָרכוְ לְהִתְכּוֹפֵף מְאֹד ולקוד קידה זו אל זו, כאומרות טובות השתיים מן האחת!
לא עֲדִיפָה אַהֲבָה גְּמִישָׁה, שיפחה נירצעת,
שֶׂמִּתְנַשֶּׁמֶת, מִתְרַחֶבֶת, מִתְכַּוֶּצֶת
עִם הַחַיִּים, כאילו הם יקבעו את גודלה של האהבה.
צריך אהֲבָה שֶׁיּוֹדַעַת לְהִכָּנֵס דֶּרֶךְ סֶדֶק
כְּשֶׁהַדֶּלֶת סְגוּרָה,
אוֹ לִרְבֹּץ עַל הַמִּפְתָּן בְּשֶׁקֶט
בִּידִיעָה שֶׁהַדֶּלֶת אָכֵן תִּפָּתַח,
ואם לא תפרוץ אהבה דרך החלון, ואם לא דרך ארובת הגג, ואם לא כפשוע אכזרי תשבור הדלת, תפרוץ פנימה, כאומרת זה שלי! זו אהבתי!
רצויה אַהֲבָה שֶׁמַּיִם רַבִּים לֹא יְכַבּוּ
כִּי הִיא עַצְמָהּ מַיִם
מַיִם חַיִּים. אבל אני מעדיפה למות מצמא, למות למען האהבה!
עזוזל'ה, מתי מביאים לאחותך?
מכיוון שדמרקר קפה לא מחקו ונתנו עוד יום חסד לרכילות השערורייתית, המדור הנודע לשמצה בעל החיים הקצרים מספק לכם את הרכילות המרושעת הבאה. הנאה וגועל מובטחים..
בני מר, הוא סגן עורך ספרים ותרבות בהארץ. שמו האמיתי מאירוביץ, אך הוא העדיף ניחוח צרפתי "מר" וגם זה עוזר לו לחמוק ממשפחתו הדתית חרדית שנצאת בבני ברק ולא יודעים כי בנם התפקר לשירה ובעיקר למין עם זכרים ממוצא מזרחי.
בני מר כבר שנים נודע ברייסים שלו על אופניו בגן העצמאות, כאשר הוא נבלע בין השיחים ונותן לפשוטי העם ולא חובבי השירה האיכותית לטעום מאיברו המשובח. כן, כן איברו של בני מר הוא אגדה אורבנית. הבחור חונן ב24 סמ עבה מצליף קשה וטעים לליקוק….בני מר גם שותף בכיר במגזין השירה הנהדרת "הו!" הוא נקרא הו-כי כל החברים בו הומוסקסואלים. ו=הו זו המילה שהם אומרים כשהן חוטפים זיין פואטי מאחור. דורי מנור עוד הומו מצרפתי וסקאל בן זוגו המפוחד חוברים לבני מר פעם בחצי שנה למקבצי שירה ארוטית צרפתית משובחת בעידוד שגרירות צרפת. אך האמת בני מאירוביץ עובד קשה. בני ציפר עורך ראשי בתרבות וספרות הארץ כבר לא עושה כלום, חוץ מלגרוף משכורת שמנה ולבלות כל חודש איזה וויקנד בלונדון, שם הוא מבקר בסאונות ההומסקסואליות החביבות עליו. ציפר נתן לבני מר לעשות במדור ככל העולה על רוחו, הואמת ציפר סוגד לאיברו של בני מר לא פחות מאשר הוא סוגד לפעילי שמאל על משט שלום לעזה…
אז זהו, מחר הבלוג עף מפה לעולם טוב יותר וזכרו תמיד. אצבע בתחת עדיפה על סיפור טוב…ביי ביי
אחות, עזיזון זרגיגון, עדיפה לנו על אצבע בתחת. יא בן שרמוטה פסיכי.
פארודיות הורסות על בכירי סופרי ישראל. ראשון ניר ברעם המוכשר והנאה, כך הוא משווק ספרו לעיתונות: הנה לכם ספרי החדש היפה אנשים טובים יצא בהוצאת עם עובד האיכותית מאוד. הספר הוא רומן רחב יריעה המתרחש בגרמניה הנאצית, הספר מקסים מהמם, מרתק, מרשים, אפי, מעמיק, יצרי, יצירת מופת חד פעמית בספרות הישראלית . כמובן שכל ספרי הם יצירות מופת חד פעמיות, ותשאלו את חברה שלי איך היא נהנית לעביר את ספרי על הכוס שלה ולהרטיב מזה. אני עובד בתור עורך בעם עובד, עבודה שסידרו לי בפרוטקציה. אני מרוויח 15 אלף נקי ומוציא בערך ספר אחד בארבע חודשים, ככה שיש לי המון זמן לכתיבה וליחסים קרובים עם עיתונאים ואנשי רוח. חבר שלי איתמר בן כנען כתב על ספרי המדהים הקודם בעכבר העיר, חברי הטוב גלסנר ממעיר בכתב על ספרי המדהים במעריב, חברי כתבו עלי בהארץ, וכמובן של הביקורות היו אוביקטיביות אמינות, מעמיקות, כנות, ונטולות פניות. אני פשוט מדהים. פרוסט ואני אוכלים מאותה עוגייה של הדודה שלנו. אני דומה לאבי עוזי ברעם, שהיה אפס פוליטיקאי משמים, אך עשה קריירה מפטפוט נצחי עם העיתונות. אבא דיבר על פוליטיקה, כדורגל, אוכל, גרוזינים בהריון ומהלא…עכשיו הוא נשוי לאביבה הגרוזינית שהיתה מזכירה שלו, ועכשיו עובדת אצל אדלר חומסקי במשרד פרסום. אבא בא אליה כל צהריים לאכול חינם ולפטפט עם כולם על הימים היפים. אני כמו אבא, גדול ונהדר וחכם ומכושר. ובכלל בלי קשרים בתקשורת. אני סולד מיחצנות! אני סולד מזיוף! אני מתראיין כל היום והלילה רק כי מכריחים אותי!! כאמור, שמי ניר ברעם, גם סופר רב מכר וגם סופר איכות. אני הדור הבא של סופרי ישראל. ס.יזהר ילד לעומתי…אז קנו את ספרי ורוצו לספר לחברה, ותנו לחברות שלכם להעביר את הספר על הכוס שלהם, הם ירטיבו את הכריכה אבל לא נורא, גם ככה לספר שלי יש ריח של דגים רקובים מן הים… ועכשיו רן יגיל הסופר, העורך, המתרגם, הפובליציסט, המשורר, הפילוסוף, בביקרות בNRG על מצב הספרות בישראל: אין ספק שזו שעתה היפה של הספרות בישראל, עם קולות נועזים וחדשים כמו יעל ישראל, אילן שיינפלד, סמי ברדוגו, וקולי שלי עצמי, ישראל עומדת מול תור הזהב השירי והסיפורי שלה. יעל ישראל זה עגנון אני בשביס זינגר. אמרתי כבר במעריב שיחזקאל נפשי הוא אריק אינשטין ויהודה ויזן שלום חנוך. אולי אני מטורלל ולא מבין מה אני מדבר בכלל, אבל בכל זאת הקשיבו לי, אני חייב שמישהו יקשיב לי ויאהב אותי, כי אבא היה כל הזמן בהצגות ולא חיבק אותי לפני השינה. אני ממליץ על יצירות מופת ישראליות נוספות: ספרי על רצח רבין בקיבוץ המאוחד- מילה שלי אוביקטיבית, נשבע לכם, זה הספר הכי טוב של העשור!! מזל שיגאל עמיר רצח את רבין – ככה כתבתי ספר על זה ויצא לי בקיבוץ המאוחד המכובד. עד אז פרסמתי רק בהוצאות נידחות תמורת בוכטה כסף, ועכשיו אני מוערך ואפילו הבת של רבין באה לערב הספרותי שלי. תודה לך יגאל עמיר. תודיע לי מתי אתה רוצח עוד ראש ממשלה כדי שאכתוב מראש על זה ספר. ספר אחר שלי יצא בכרמל- שוב, בלב שלם אני אומר-יצירת מופת! כמו כן, אמנון נבות החדש בכרמל (אני עובד בכרמל, ובלי משוא פנים אני אומר בכנות, זו הוצאה מדהימה, מספר אחד בישראל, ספרות מופת עולמית ומוניטין של מאתיים שנים!!) עוד המלצות: יהונדב פרלמן, אילן שיינפלד, יעל ישראל כבר אמרתי?, יעל ישראל כל ספריה בקיבוץ המאוחד (אני קורא בהם שוב ושוב כל ערב. וכל פעם מגלה משהו חדש!!) זהו, סופשבוע תרבותי לכם, אני יוצא עם הילדים לקטוף פרחים בשדה ולחלום שאני עליזה בארץ הפלאות שרוקדת על האבנים הצהובות של השירה בישראל בדרך לפגוש את הקוסם הגדול, עופר נימרודי כמובן והנה סמי ברדוגו, הסופר שפרופ' פרי מכנה סופר מכונן, אהרון שבתאי של המאה הזו. מתוך ילדה שחורה: "תמיד בבית הספר קראו לי ילדה שחורה, ומאוד נעלבתי. אמנם אני כושית ונאווה כמו פלסתינית וסודנית, אבל אני גבר ולא אישה! אז מה אם בבית ספר שיחקתי מחניים עם הבנות, והייתי מתאפר איתן בשירותים, זה אומר שאני לא גברי? בצבא שרתי בחיל נשים הייתי פקידה פלוגתית בקרייה. אחר כך למדתי ספרות באונ' תא אצל פרופ' פרי הגדול. אני לא אוהבת לדבר על נטיותי המיניות רק ארמוז שאני אוהב שיערות על הרגליים, חזה שטוח, ואיבר מין מתוח כמו קפיץ. אבל אני סטרייט!! ושאף אחד לא יוציא אותי מהמגירה בה אני שם את כתבי היד הנפלאים שלי! והנה עינת יקיר, סופרת מוכשרת עד כאב בראיון שנתנה לווינט לרגל צאת ספר הילדים שלה לילדים אוטיסטיים. "אני מוכשרת כמו שדה, אומרים שאני חקיינית של אהרון שבתאי, אבל זה שקר! אני אהרון שבתאי! כשהייתי בת חמש נכנס בי דיבוק וצרחתי כל הזמן אני שבתאי אני שבתאי, אמא לקחה אותי לרופא אליל, שאמר לה, הבת שלך תהיה סופרת גדולה, היא אהרון שבתאי! ספרי הראשון עסקי תיווך היה הצלחה פנומנלית-זכיתי בפרס מערוץ 2 שסידרו לי בהוצאת כתר. ספרי השני בעלי מלאכה הוא יצירת מופת פוצעת ומכאיבה. אני לא רוצה להתייחס לשמועות כי אני לסבית ונשואה לציייר הומוסקסואל, זה באמת לא עניינכם אם אני מגלה קנדומים של זרים אצלי בחדר שינה כל שבת בבוקר!" ולסיום ]פרופ' נסים קלדרון המהולל בראיון חושפני שנתן לגיל ריבה אגב ישיבה בערום בסאונה: אני מאוד מאוד מכובד, ומבין בספרות. הנה כתבתי ביקורת מהללת על שמעון אדף ועל אתגר קרת. הם נפלאים! נכון, הסתרתי את העובדה כי הוצאתי ספר אצל אותו עורך של שמעון אדף וקרת ובאותה הוצאת ספרים. נכון קיבחלתי צ'ק שמן על ספרי ועל הביקורות מההוצאה הזו. אבל זו עבודה!! אני ישר איכותית נחשב ומוסרי! אני צריך להביא אוכל לילדים(אין לי ילדים) ולקנות בגדים לאישה (אין לי אישה). ולשלם חשבונות (אין לי חשבונות). זהו, ואם דמרקר לא ימחקו מחר יסופר על מסעותיו של בני ציפר עורך ספרות בהארץ בסאונות הומוסקסואליות בלונדון, ועל בני מר ס עורך ספרות בהארץ על חוויותיו בגן העצמאות. לא להחמיץ!!
אולי שלוש פעמים פגשת את המוות, אבל זאת הפעם הראשונה שאתה פוגש אותנו, ואנחנו ב"בננות" נדחף לך את הבננה לחור של הרקטום המסריח שלך, עד שאתה תבקש די, הצילו! אבל כאמור, יש עם זה בעיה. אנחנו נהנים מכל רגע, ג'ורג'י בוי! רוצה סטייק? איזה סרט קטן על אדולף?
שני שירים חדשים של אילן שיינפלד
מתוך ספרו החדש חוזר לארון בספריה החדשה בעריכתו של פרופ' מנחם פרי
איברו של חברי – שיר חדש של אילן שיינפלד
איברו של חברי נע ונד
על גופי הערום מהלך כנוד
גובהו מרקיע שחקים
חוזקו כברזל הטנקים
מתיקותו כתפוח בדבש
כשר למהדרין ללא כל חשש
ריחו מור ומי בשמים
הוא השושנה בין החוחים
בזין של מחמדי אראה אב ואם
בזין של גוזלי מרעות אתנחם
מאיברו של חברי אתמוגג
על ישבני הוא יעבור ובל יהרג!
זקיפותו כישראל הגאה בין העמים
הוא הקדוש בין חול הימים
הוא ינחני בדרך
בפניו אכרע ברך
בו אגנוז תשוקתי
לו אשא תפילתי
הוא תקותי
ואחרי שיפרוק בי זרעו המפעים, המרעיש,
כיתום אומר אחריו קדיש!
כי יתום אני בלי איברו של חברי,נע ונד ערירי.
אך איברו של חברי ישאר לנצח עימי.
כי איברו של חברי הוא האני העצמי!
לילדי הקטן – שיר חדש של אילן שיינפלד
תחזקנה ידיי המחזיקים בישבנים
עת האיבר חודר אל עומק הרחם הגברי, מחפש חום ילדות שאבד.
מאחור הילד שלי הקט נולד.
מגללי הצואה הצמיח פנים.
מפרץ הזרע יגדל בשנים.
לוואי ויהיה בני לוחם בצבא הגיבורים.
הטובח בילדים, בנשים, בגברים.
הללויה לזיין! הללויה לישבן! הללויה לילדי הקטן!
בַּל תִּפֹּל רוּחֲכֶם האוחזים באיברי אחיכם, וּבַל יִשָּׁמֵט ישבנכם עטור התהילה!
בני ורעי, אתם נועדתם לגדולה!
מאחור תבוא הגאולה!
הַמְשִׁיכוּ לְהַרְעִישׁ שָׁם, זקורים ופרוצים, בארץ הלבנון,
דם, דימעה, וזרע – אני למות למען זרעי יהיה ראשון!
וְלֹא יִהְיֶה בָּכֶם מוּג לֵב. וְלֹא יֵעוֹר בָּכֶם אָשָׁם.
תַּחְזֵקְנָה יְדֵי כָּל בָּנֵינוּ הַמְּחרבים אֶת חַיֵּינוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם.
תחזיקנה ידיד ליאור עזיז המסריחות מזיעה ורועדות מכדורים. השוטרים בדרך בן שרמוטה קטן והעיקר שאחותך עוד נותנת. מוקי רון לא זוכר אותך, ניצה בן ארי – שכחה. רק אנחנו כאן נכניס כדורים סיניים לרקטום של אחותך ושלך ונשלוף אותם לאט-לאט בהנאה מרובה.
בית משפט השלום: ת"א 10-05-25061 עזיז נ' שיינפלד.
התובע: עזיז ליאור. ת
נגד
הנתבעים:
1. שיינפלד אילן. כתובת: כפר סבא 21 ת"א.
2. עיתון מעריב. בעלים: נימרודי עופר. כתובת: קרליבך 2 ת"א.
3. אתר .haaretz בעלים: שוקן עמוס. כתובת: שוקן 21 ת"א.
מהות התביעה: עבירות על חוק איסור לשון הרע.
סכום התביעה: 200,000 ש"ח.
כתב התביעה
חלק מקדמי:
1. אני סופר מוכר וידוע לציבור. פירסמתי שני ספרים בהוצאת זמורה ביתן
ובהוצאת הקיבוץ המאוחד, שזכו לביקורות מהללות וטובות בעיתון הארץ
ובעיתון ידיעות אחרונות. נערכו עימי ראיונות ענק בעיתונות הכתובה
והמשודרת.
סיפורים שלי נכללו באנתולוגיות יוקרתיות בישראל ובארגנטינה.
2. יש לי תואר בהצטיינות מהחוג לקולנוע וטלביזיה באונ' ת"א.
בעת האירוע, הייתי סטודנט שנה ד' למשפטים, בתוכנית למצטיינים, במרכז
הבינתחומי בהרצליה.
3. שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית. דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון
בקרב הגדול על ת"א בשנת 1947. זה היה הקרב הפותח של מלחמת העצמאות,
ודודי הוא ההרוג הראשון של מלחמה זו. על שמו של נסים עזיז ושניים
מחבריו שנפלו בקרב זה, השלושה, יש בתל אביב כיכר ואנדרטה, ברחוב ויצמן,
סמוך לגדות הירקון.
הפרסומים שהם לשון הרע (כל הנספחים מצורפים):
הפרסום הראשון (נספח 1):
4. ב-13.12.2005 פורסם עלי בכתבת ענק במעריב כך:
"טל איתן מאתר האינטרנט "gogay” , העוסק בענייני הקהילה ההומו-לסבית,
עדכן את שיינפלד בטון מודאג שאתר האינטרנט הוצף בהודעות שטנה עם
איומים על חייו של המשורר. בין היתר, נכתב בהודעות כי אם עד השעה ארבע
אחר הצהריים לא ישרוף שיינפלד את כל הספרים של דנה פלג, יוצא עליו חוזה
חיסול. לשיינפלד לא היה ספק לרגע מי עומד מאחורי ההודעה המאיימת.
במקום לשרוף ספרים, מיהר שיינפלד למשטרת מרחב ירקון וסיפר לחוקרים
"ליאור עזיז מאיים לרצוח אותי."
ציטוט נוסף: "לפתע הבחנתי בבחור עם וספה שחנה ברחוב השני, עבר לידי
והסתכל עלי במבט מזרה אימים … עד הבוקר לא ידעתי איך עזיז נראה
וחשדתי שזה הוא … לא היתה לו שום סיבה להיות שם, והאופנוען הגיע בדיוק
בשעה שהוא אמור היה להגיע. הוא כנראה ראה את המאבטח וברח, אם זה לא
הוא, זה צירוף מקרים מאוד משונה."
ציטוט נוסף: "בינתיים בית משפט השלום בתל אביב קבע אתמול שקיים חשד
סביר שעזיז העביר הודעות מאיימות דרך האינטרנט לשיינפלד כי מותו
קרב."
5. מדובר בלשון הרע, דברי שקר ונאצה כנגדי, המייחסים לי ביצוע עבירות
פליליות חמורות. בשל הדברים הייתי עצור יומיים. התיק הפלילי נגדי
נסגר (נספח 2), לאחר שבבדיקת המחשב שלי במשטרה נמצא, כי לא אני
שלחתי לשיינפלד איומים דרך האינטרנט. וכמובן, שלא אני הגעתי לביתו של
שיינפלד על וספה. אין לי רשיון נהיגה.
שיינפלד אילן אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה", אז איך הוא קובע, כי אני
הייתי זה שהגיע לביתו?
מדובר בפרסום לשון הרע נגדי מתוך כוונת זדון לפגוע בי.
הקורא הסביר, על פי דבריו של שיינפלד, בטוח, כי אני איימתי עליו ברצח, ואף
הגעתי לביתו במטרה לפגוע בו.
הפרסום השני (נספח 3):
6. ב-11.12.2005 נכתב עלי באתר haaretz:
"איומים על חיי המשורר ובעל ההוצאה אילן שיינפלד. חלק מהאיומים
שפורסמו באינטרנט יוחסו לסופר ליאור עזיז…"
ציטוט נוסף: "בימים האחרונים התקבלו מאתרי האינטרנט של הקהילה ההומו
לסבית תגובות גולשים ובהם איומים לפגוע בחייו של שיינפלד. בין היתר נכתב
באחת התגובות כי לשיינפלד נותרו "שעתיים לחיות" … חלק מהאיומים נחתמו
בשמו של עזיז. שיינפלד ציין בתלונתו כי הוא חושד, שהוא האיש העומד
מאחורי האיומים עליו."
7. מדובר בלשון הרע חמורה כנגדי. מעולם לא איימתי על שיינפלד אילן דרך
האינטרנט. שיינפלד אילן מוסר לכתב העיתון, כי הוא חושד שאני האיש
העומד מאחורי האיומים עליו. הקורא הנורמטיבי, בטוח לאחר קריאת הכתבה,
כי אני איימתי על שיינפלד אילן, בייחוד לאחר שנכתב בידיעה, כי עוכבתי
לחקירה, וכי החקירה ממשיכה.
כשאדם מתלונן במשטרה נגד אדם אחר, אין הוא רץ אח"כ מיד לספר
לתקשורת על תלונתו במשטרה. מקור הידיעה לא היה במשטרת ישראל, אלא
שיינפלד אילן הוא היה זה שיזם את הפניה לאמצעי התקשורת, וסיפר להם
את שקריו, וזאת למען פרסום שמו, תמונתו, והוצאת הספרים שלו.
יצויין, כי שיינפלד אילן הוא יחצן במקצועו, ויש לו קשרים ענפים וחברים רבים
באמצעי התקשורת, והוא ניצל את קשריו, כדי לפרסם את שקריו כנגדי
בעיתונות. יודגש, כי הטוקבקים פורסמו באתר האינטרנט "gogay".
שיינפלד אילן הסתיר מהשוטרים את העובדה, שבאותו הזמן, הוא היה כתב
ועורך בכיר ביותר באתר זה. שיינפלד אילן יכל לקבל מהאתר, בו הוא עובד, כל
פלט מחשב שירצה, ולהציג אותם לשוטרים, כאילו הם נשלחו ע"י אדם אחר.
התנהגות הנתבעים:
8 . שיינפלד אילן פרסם את הדברים בזדון, מתוך כוונה לפגוע, לבזות,
ולהכפיש את שמי הטוב, ולפגוע במשלח ידי כסופר, תוך ידיעה, שהוא מוסר
לעיתונות דברי שקר, שאין בהם תום לב.
9. שיינפלד אילן טוען בעיתון, כי מעולם לא ראה אותי. שקר גס. הוא פגש בי,
יותר מפעם אחת, ואף דיבר איתי מספר פעמים.
במעריב הוא אומר, כי התקשר אלי ואמר לי, כי יש לי שיר מצויין.
אדם שלא ראה אדם אחר, יתקשר אליו כך סתם, בלא הכרות מוקדמת?
שיינפלד אילן אכן התקשר אלי, כמה פעמים, אך לא כדי לדבר על שיר, אלא
הוא הציע לי הצעות מיניות בוטות. כשסרבתי להצעותיו ואמרתי לו שאני
סטרייט, ושיניח לי לנפשי, שיינפלד אילן התעצבן והבטיח לי, כי ינקום בי
בעתיד. ואכן, הוא מצא את ההזדמנות לחסל איתי חשבונות, ולהכפיש את שמי
הטוב.
10. אפשר ללמוד על כוונת הזדון של שיינפלד אילן מדבריו על האירוע בכתבה
באתר ynet ב-11.12.2005. (נספח 4) שם שיינפלד אילן אומר כך:
"ואחר הצהריים הוא הבחין באדם הדומה לתיאור של החשוד, המסתובב ליד
ביתו."
ציטוט נוסף: "ואכן אחר הצהריים נתקלתי באדם הדומה לתיאור שלו מסתובב
בסמוך לביתי עם קטנוע."
שיינפלד אילן בעצמו מודה, כי הכיר את תיאורו של החשוד, וראה אדם
הדומה לתיאור שלו. כלומר, שיינפלד אילן ידע איך אני נראה, ולמרות שידע,
כי אני לא האופנוען ליד ביתו, בכל זאת אמר במעריב, כי אני הוא זה שהגיע
לביתו רכוב על אופנוע. כל זאת בסתירה מוחלטת לדבריו בכתבה במעריב, בה
הוא אומר, כי "לא ידע איך עזיז נראה."
דבר זה מעיד באופן ברור על חוסר תום ליבו, ועל כוונת הזדון של שיינפלד אילן
בהוצאת הלשון הרע כנגדי, במטרה לפגוע בשמי הטוב, בכבודי, ובמשלח ידי.
11. עדות מכריעה נוספת לכוונת הזדון של שיינפלד אילן הם העובדות הבאות:
בכתבה במעריב נכתב, כי המאיים דרש משיינפלד אילן לשרוף את הספרים
של דנה פלג, ואם לא יעשה כך, יוצא עליו חוזה חיסול. מכאן הסיק שיינפלד
אילן, כי אני מאיים לרצוח אותו.
דנה פלג היא סופרת מוכשרת שכתבה שיר בשם "קדושה". את ההשראה
לשיר, היא קיבלה משיר שאני כתבתי בעבר. השיר של פלג פורסם בספר
שיצא לאור בהוצאת הספרים של שיינפלד אילן ובעריכתו שלו.
בספר נכתב מתחת לשם השיר, בכותרת גדולה, "בהוקרה לליאור עזיז."
כלומר, דנה פלג התלהבה כל כך משירי שלי, עד שהיא מודה לי על כך
ומוקירה שיר לכבודי.
בבלוג שלה באינטרנט (נספח 5) דנה פלג מתארת כך את הליך כתיבת השיר
שלה:
לאורכו של שער גליון יולי 1998 של "הזמן הוורוד", באותיות קידוש לבנה
שחורות, צעקו אליי המלים "הכל קדוש", קראתי בפה פעור את השיר, עד
לתחתית העמוד, שבו נכתב "קדוש מאת ליאור עזיז, על פי שיר מאת אלן
גינזברג – הערה לנהמה".
השיר הזה, עוצמתי ופראי, כבש אותי לחלוטין, ואחר צהריים אחד התיישבתי
וכתבתי את הנוסח הלסבי שלו, "קדושה", והקדשתי אותו בהוקרה ל"קדוש"
של ליאור עזיז."
שיינפלד אילן כעורך הספר בו נמצא השיר של דנה פלג, יודע שהיא כתבה
אותו בהוקרה לי, אז כיצד יתכן, כי שיינפלד אילן חשב, כי אני הוא זה,
שביקש לשרוף את הספרים של דנה פלג? מדוע שאני ארצה בשריפת ספרים
של סופרת שהקדישה לי שיר?
הדבר בלתי מתקבל על הדעת ומופרך מן היסוד!
דומה, כי השנאה העיוורת של שיינפלד אילן כנגדי, העבירה אותו על דעתו,
ודבר לא עצר בעדו כדי לבזות את שמי ולהשפיל עד עפר את כבודי.
עובדות אלו מעידות בברור, וללא כל ספק, על כוונת הזדון של שיינפלד אילן
בהוצאת הדיבה כנגדי.
12. לגבי עיתון מעריב: שלחתי ליועץ המשפטי של מעריב, בלייך מאיר, אימייל
(נספח 6), וביקשתי ממנו תיקון והכחשה לפרסום הלשון הרע כנגדי
בעיתון, כמנוי בס' 17 לחוק איסור לשון הרע או כמנוי בס' 25א(א) לחוק.
מאיר בלייך הבטיח לי תיקון. אחרי שבוע שוחחנו, והוא טען שבמעריב אוספים
חומרים לפירסום כתבה בנושא. שבוע אח"כ הוא הבטיח לי, כי בקרוב מאוד
יהיה פרסום ועדכון ללשון הרע שפורסמה במעריב. בלייך מאיר שיקר לי,
ומעריב לא פרסמו את האמת כמתחייב בחוק איסור לשון הרע.
הפיצוי המבוקש:
13. בפסק דין ע"א 492/89 סלונים נגד דבר קבע ביהמ"ש כך: "בחומרה יתרה
יראה בית המשפט פרסום המייחס לנפגע ביצוע עבירה פלילית."
פה מייחסים לי עבירה של איומים, שהיא עבירה פלילית חמורה ביותר.
בפסק דין בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא אומר השופט ברק כך: " כבודו ושמו
הטוב של אדם יקרים לו מכל יקר, לעיתים גם מחייו. כבוד האדם ושמו הטוב
חשובים לאדם כחיים עצמם, הם יקרים לו לרוב יותר מכל נכס אחר."
בפסק דין רע"א 4740/00 נאמר: בהגיע השעה לפסוק פיצויים בגין לשון הרע,
יעריך בית המשפט את הנזק בהתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו,
בחומרת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים … במקרה שהפרסום נעשה על ידי כלי
תקשורת, כמו עיתון, רדיו או טלוויזיה, ככל שהתפוצה היא רבה יותר, הנזק
עשוי להיות גדול יותר, והפיצוי רב יותר."
עיתון מעריב ואתר הארץ הם גופי תקשורת רבי תפוצה, ומאות אלפים קראו
על שקריו של שיינפלד אילן כנגדי, ולכן, הנזק לשמי הטוב, לאמינותי, ולשמי
הטוב כסופר מקצועי, ישר, ונקי מכל רבב, הוא רב וחמור ביותר. שהרי מי
ירצה לקרוא ספר או להוציא לאור ספר של סופר שאיים ברצח על אחרים?
לא רק שהדברים שפורסמו אינם אמת, מעריב, הנתבע, גם לא נקט לפני
הפרסום באמצעים סבירים להיווכח אם מדובר באמת או בשקר.
בכתבה נכתב, כי אני סופר וסטודנט שנה ד' למשפטים. אז כיצד מעריב העז
לפרסם כתבה על איומים אנונימים באינטרנט, ולייחס אותם לסטודנט שנה ד'
למשפטים?
הכתבה פורסמה ללא שיקול דעת, בחיפזון, וללא בדיקה סבירה של הדברים.
האם במעריב לא יכלו לחכות יומיים, ולבדוק אם יש ממש בטענותיו של
שיינפלד אילן?
לא רק שהפרסום הוא שקר מוחלט, אף לא היה שום אינטרס ציבורי לפרסם
את הדברים. את מי מעניין איום אנונימי בטוקבק דרך האינטרנט על משורר?
דומה, כי כוחו היחצני, וקשריו של שיינפלד אילן במעריב, הם היו האינטרס
האמיתי בפרסום המבזה והמשפיל כנגדי.
פה ברור, כי הפרסום אינו אמין לחלוטין, שהרי כיצד יתכן, כי תלונה על
איומים דרך טוקבקים באינטרנט, תפורסם בתקשורת בהרחבה?
בידיעה בynet נכתב, כי אחת ההודעות המאיימות נחתמה בשמו של יגאל
עמיר. האם זה מוכיח, כי יגאל עמיר, איים על שיינפלד אילן?
הרי מן המפורסמות הוא, כי טוקבקים ותגובות באינטרנט נחתמים בשמות
בדויים. שמי מוכר וידוע לציבור, אז מי שמפרסם תגובה תחת השם
ליאור עזיז, קובע בוודאות, כי ליאור עזיז הוא זה שפרסם את התגובה?
התנהגות מעריב היא מבישה וראוייה לכל גנאי, ועל ביהמ"ש, בבואו לפסוק
את הסעד המבוקש, להתריע ולהעניש את הפוגעים לשוא בשמו ובכבודו
הטוב של האדם."
סיכום:
14. סכום הפיצוי המבוקש מבוסס על שני פרסומים בכוונת זדון של לשון הרע
כנגדי, בה יוחסו לי ביצועם של עבירות פליליות חמורות.
בהתאם לזאת, אבקש מכב' בית המשפט לתת לי את הסעד המבוקש, כפיצוי
על הפגיעה בשמי הטוב, בשמה הטוב של משפחתי, בשמי הספרותי, ובמשלח
ידי.
15. אבקש מכב' בית המשפט לצוות על מעריב לפרסם את האמת בעניני, כאשר
הפרסום יהיה בהבלטה, ובדיוק בדרך שבה פורסמה לשון הרע כנגדי.
כלומר, במדור המגזין בעיתון, על פני עמוד שלם, כולל תמונות של שיינפלד
אילן ותמונה לא מבזה שלי, וזאת בניגור לתמונה המשפילה שפורסמה בעיתון,
בה אני מצוי מאחורי סורג ובריח, כשמאחורי עומד שוטר.
16. אבקש החזר הוצאות משפט.
בכבוד רב, ליאור עזיז.
את כופרת ולא מבינה כלל במהות האלוהים והשם -ההולך לבדו ילך?- מזה זו השטות האיומה הזו. הרי אנחנו ערבים וקשורים בעותות בהורינו בנינו אוהבינו-ואי לישראל עם כל חייל לפני הקרב היה אומר ההולך לבד ילך, אכן כל אחד היה רוצה להשאר בחיים ושימותו כל ישראל. בושה וחרפה ענת לויט.
אות מהיום מרכז העולם של עצמך? עוד דברי כפירה. מותק, אלוהים הוא מרכז העולם של עצמך ולא את, תרדי כבר מהגאווה ותחושת החשיבות שלך, שאת בטוחה שאלוהים בכבודו ובעצמו הנחית עליך פטיש כעי יש ככוס שלך משהו חשוד…נו באמת..תמחקי את ההדעה הזו..כי היא כואבת ואת סתומה.
אבל יש תקוה, אם את באמת מאמינה באלוהים יש לך תקומה, ויש לך הצלה, בסוף כולם מתים גברת לויט-אז מה בהעיה בדיוק, לחיות עוד שלושים שנה פחות שלושים שנה..נו באמת כזאת חמדנית את של החיים…יאללה תמחקי ותתפללי…
אנחנו מפללים לזיין את אחותך, עזוזל'ה הגרפומן.