השנה, בחג החירות, יותר מתמיד, אני רוצה להודות לבן זוגי- יאיר אשל כהנסקי.
לכן את הפוסט הזה אני מקדישה לו, לאהובי,
כי השנה יותר מתמיד הוא מקבל על עצמו את גזר דין הזוגיות שלנו.
כלומר, את כובד משקל המחויבות לעמוד לצדי בשעותי הקשות והכואבות
(בעיקר באמצע הלילה שאני מתפתלת מעויותות)
ולאהוב אותי
ולהמשיך להמשך אלי כאשה למרות היצור המעונה שהפכתי להיות.
הגבר שלי, אבי בתי, בן זוגי לחיים שמוציא אותי מעבדות מכאובָי לחירות השירה-
טוב לי להיות אסירת תודה שלך!!
אני מצרפת שיר המוקדש לו ושפורסם גם בכתב העת המקצועי "ניורולוגיה"
ליאיר אשל כהנסקי
גבר מזהב יצוק
סבלי נוצק לתוכך, כלומר,
הגוף שלך משמש סופג זעזועים לעיוותי פי,
כלומר, אני עולה עליך
מכסה את הגוף שלך בגוף שלי
מכסה אותך ברוק בזיעה
ובסבל שהולם פעימות
מגופי לגופך השותק.
יפה מחוות השיר הזאת לאישך אהובך
אכן ראוי הוא לכזאת מחווה
מרגש השיר
שבת טובה וחג חירות שמח, ענבל היקרה
והוא אכן ראוי לכל זאת ועוד..
חג אביב שמח מאד, חנה יקירה!!
מרגש מאד.
שיר אהבה מרגש
כמו קודמיי, ענבל, התרגשתי לקרוא את המחווה היפה הזו.
חג שמח לך, ליאיר ולבתך.