גזר דין האִמהוּת שלי..

טוב אני מגזימה.
זה לא שלהיות אמא זה כזה גזר דין נורא או משהו כזה..
רק שלפעמים זה מרגיש ככה-
לכודה בתוך תפקיד (לפי ההגדרה הסוציולוגית של "תפקיד") שאני לא רוצה להיות חלק ממנו כל רגע ורגע.
לרגע אני רוצה להיות אחרת, משוחררת ומשחרת..

הא לכן שיר על החוויה הזו-
(אגב, השיר חדש אבל החוויה לא)

800×600

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

MicrosoftInternetExplorer4

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman","serif";}

         *

יושבת לצד העריסה

בחדר של התינוקת שלי.

מחכה שתרדם.

הפטמות שלי מתחככות בסוודר התכלת פרום הכפתורים

ובראשי מתרוצצים גברים חשופי חזה נושאים בזרועות מבהיקות משמן

תינוקות, אזיקי זהב מצופים בחיתולי טטרה, הררי קונדומים בטעם סולת

ואני מזיעה מחשבות על שוטים של עור מלופף סביב כתפיי וחלב מתוק

ומרוכז בין שדיי הקשים הכואבים