אַרְיָה – אשה שהיא אריה אשה, פמיניסטית, ישראלית, אנושית- מתלבטת מה יותר חשוב..בורידיה זורם "מופע הקולנוע של רוקי" ושוקולד
לאחרונה העלתי ליוטיוב שני סרטונים בהם אני קוראת שלושה שירים שלי.
הראשון (ובו שני שירים)- www.youtube.com/watch
זכה ל291 צפיות
השני-www.youtube.com/watch
זכה ל107 צפיות
אלו העובדות.
לדעתי, אפשר לתת כאן כמה אבחנות, רובן פרוזאיות להפליא:
שככל שהזמן עובר יותר צופים רואים את הסרטונים. מכאן גם הפער בינם- הסרטון הראשון זכה ליותר צפיות כי עבר יותר זמן מאז שעלה לרשת.
שאין כמו חשיפה ראשונית (כמו אהבה ממבט ראשון). בסרטון הראשון צפו יותר בגלל החידוש.
שאין כמו קישורים (לינקים) לאתרים אחרים מובילים. בשני הסרטונים צפו, בינתיים, יחסית מעט כיון שלא היו להם קישורים לאתרים מובילים. זאת לעומת הסרטונים של נעם פרתום שגולשים הגיעו אליהם מאתרי חדשות מובילים וכו'. ואתם מאד מוזמנים לגגל אותה..
אבחנה נוספת, פרוזאית פחות, היא שההבדל בין מספר הציפיות בין שני הסרטונים עצמם, נובע מהעובדה שלא מספיק להיות ערומה. צריך גם לדבר מילים ערומות.
בעוד שמהאבחנות הראשונות ניתן למצוא סיבות לייאוש מסוים ולמציאת חוסר טעם בהעלאת עוד סרטונים כאלו. האבחנה האחרונה מעודדת כי היא נותנת כוח למילים על פני המראה, ומחזקת גם, בעקיפין, את הכוח של השילוב בינם.
לכן, למרות הקשיים ואולי דווקא בגלל הרצון 'לנצח את הסיכויים', אני מתכוונת להמשיך ולהעלות עוד סרטונים ליוטיוב, סרטונים בהם אקרא שירה.
זהו.
הי ענבל, יש לך המון אומץ להצטלם בעירום ולקרוא משירייך, אם מניין הכניסות מעסיק אותך את פשוט צריכה לתייג את הסרטון באופן פיקנטי (למשל ברגע זה המילה עירום שכתבתי מצטרפת לגוגל ומנוע החיפוש מוליך להנה סקרנים. אבל…לדעתי זה לא המסלול הנכון לפרסם בו. לא נעליים ובטח שלא שירה. חושבת שהשירים שלך יפים וחושפניים בפני עצמם, ודרך פרסום נפלאה היא הלחנה ושירה כמו גם הקראה בין חברים בערבי שירה.
ו…גם סרטונים ביוטיוב זה נפלא כמובן. אז המון בהצלחה.
אני לא חושבת שיש רע בלעסוק במניין הכניסות. מניין כניסות הן מניין צופים/מאזינים/הנחשפים לשירים שלי.
אני יודעת שזו תגובה חלקית, אבל אין לי חשק להתנצח על השאר..
חמודה,
את טיפוס קצת אקסצהיביציוניסטי, אלק מוחצן. אבל אם זה עושה לך את זה
אז, קדימה.
רק הקפידי על איכות המילה, כי את הלוק כבר יש לך.
חוה
אני בהחלט טיפוס קצת אקסצהיביוניסטי. ואין ספק שאני נהנית מהחשיפה ולא רק הגופנית אלא ובעיקר האמנותית. אם אני רוצה לחשוף את גופי אני יכולה ללכת ל"מופע הקולנוע של רוקי".. או סתם לבר או לרקוד במסיבה. החשיפה באינטרנט היא בעלת רבדים הרבה יותר עמוקים..
"מה שכתבתי בתגובתי פשוט.
היגבתי על התגובות ה"ארוטיות".
טענתי שבסרטון ה"שכוב" הדבר הבולט ביותר הוא צבע שפתייך.
בסרטון השני הדבר הבולט ביותר הוא רטט אצבעותיך.
העווית,
ובה בעת היא מרמזת רמז סאדו-מאזוכיסטי.
פשוט יצאתי בתגובתי נגד הראייה החד-ממדית של האחרים.
את השירים שיבחתי."
אני מודה מאד לגיורא על התגובה!!
למען השקיפות אני מצרפת לינק לכתבה בYNET על ניפוח צפיות ביוטיוב
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4016477,00.html
זה דבר שאני לא עושה כמובן.
אבל רק לידע כללי..
ענבל טוב שאת כותבת, ובחצי קריצה שמח שאימצת לפחות חלקית את הרעיון שבשירי מילים הן
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=295&itemID=14079#post14079
–
ויוטיוב מבחינתי אתר מרתק , מניח שבמשך השנים יהיו הרבה שיכלולים ועולם האינטרנט של היום יראה תוך לא הרבה שנים מיושן . הרבה הצלחה בכתיבה והחשיפה הכפולה.
שמחתי לאמץ, בדיעבד.. ונהנתי מהשיר שלך מאד!! לא הגבתי כי כבר היה צפוף מאד.
אתה האדם השני שמדבר אתי על העניין שלו ביוטיוב ובפוטנציאל שלו. הראשון הוא מישהו שכנראה יצלם את הסרטונים הבאים שלי..