הרצאה

הרצאה

דניאיל חארמס (1905-1942)

מרוסית: בוריס גֶרוּס

פּוּשקוֹב אמר:

–         אשה היא מכונת אהבה – ומיד חטף בפרצוף.

–         מדוע? – שאל פושקוב, ומשלא קיבל תשובה לשאלתו, המשיך:

–         דעתי היא כזו: אל האשה יש להגיע מלמטה, נשים אוהבות זאת, הן רק מעמידות פנים שאינן אוהבות זאת.

כאן שוב החטיפו בפרצופו של פושקוב.

–         מה סוף כל סוף פירושו של כל זה, חברים?! אז אני לא אדבר בכלל – אמר פושקוב, אולם חיכה כרבע דקה והמשיך:

–         אשה בנויה כך, שהיא כולה רכה ולחה.

כאן שוב החטיפו בפרצופו של פושקוב. פושקוב ניסה להעמיד פנים שהוא כלל לא שם לכך לב, והמשיך:

–         אם וכאשר תרחרח אשה…

אך כאן החטיפו בפרצופו של פושקוב חזק כל כך, עד שהוא תפס את לחיו ואמר:

–         חברים, בתנאים שכאלה זה בלתי אפשרי לחלוטין לקיים הרצאה. אם הדבר יחזור על עצמו, אשתתק.

פושקוב חיכה רבע דקה והמשיך:

–         במה עצרנו? אה, כן! ובכן, האשה אוהבת להתבונן בעצמה. היא מתיישבת לפני המראה ערומה לחלוטין…

באמרו את המילה פושקוב שוב חטף בפרצוף.

–         ערומה – חזר ואמר פושקוב.

–         טראח! – ענו לו בפרצוף

–         ערומה! – צעק פושקוב.

–         טראח! –  החטיפו בפרצופו.

–         ערומה! אשה ערומה! נקבה ערומה! – צעק פושקוב.

–         טראח! טראח! טראח! – החטיפו לפושקוב בפרצוף.

–         נקבה ערומה ושאוב בידיה! – צעק פושקוב.

–         טראח! טראח! – נפלו המכות על פושקוב.

–         זנב נקבה! – צעק פושקוב וניסה לחמוק מהמכות. – נזירה ערומה!

אולם כאן פושקוב חטף מכה חזקה כל כך, שהוא איבד את הכרתו והתמוטט על הרצפה כמי שגדעו אותו.

[שבת, ה-12 באוגוסט 1940]

התרגום פורסם בכתב העת "מטען", גליון 15, קיץ 2009