האדם קדוש הוא, מוטי לקסמן, אייר, תשע"ו motele777@gmail.com לשיר לפי הלחן, "שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאָכֵי הַשָּׁרַת…" <><><><><>   שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם בְּנֵי אָדָם, בְּנֵי אֱנוֹשׁ חֶסֶד, רֹךְ וְחֶמְלָה לֵב אָדָם, אֱלֹהִים, מָלֵא רַק בַּטּוֹב, לְנַסּוֹת אֲנִי חַיָּב.   בְּנֵי אָדָם, בְּנוֹת חַוָּה בְּכָל מָקוֹם, הַתִּקְוָה, בְּיָדֵינוּ הִיא, אִם נִפְעַל, לֹא נַפְסִיק וְנַמְשִׁיךְ לַמְרוֹת הַכֹּל הָאָדָם בָּרוּךְ הוּא.   לֹא תָּמִיד זֶה נוֹחַ, ...

לידה, מוטי לקסמן <> קלגסים פלשו לפולין. ברחת מבית, השארת מעמד. סביב נורא אימה, פחד. לא היה ברור מה יהיה מחר. לא היה וודאי מי יהיה מחר. התעלמת מכל שטן. אף מכשפה לא הקפיאה את ליבך. חיית מחוץ לזמן. <> בתוך הגיהינום הזה, מאמע שלי, נשאת אותי ברחמך. בתוך הנורא הזה גידלת אותי בתוכך יום ולילה, לילה ויום. הגיעה השעה ...

"נָאר קוֹמְפּוֹט" / מוטי לקסמן לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה <> "נאר קומפוט" לא פירה, לא מרק "נאר קומפוט" כך אמרת, טוֹבֶּע. זה היה לפני שנתיים. "נאר קומפוט" לא הבנתי. כשניסיתי לתת לך קציצה מרוסקת, סירבת, "איך האב נישט קיין צאיין", אמרת. לא הבנתי. כעבור שבועיים, הבנתי. שכבת, עינייך פקוחות לרווחה. אינך רואה דבר. כל גופך סֵבֶל. ידעת. חשת, אינך ...

לא, כן / מוטי לקסמן, לקראת ט"ו באב תשע"ה. <>  לא. התחבקנו בחום. לא. הפניתי את ראשי כאשר קרבתך שפתיך לשפתי. לא. זאת אומרת, כן! רציתי מאוד להתנשק אתך. אבל, לא. יודעת שלא נתראה עוד. אתה עובר לתפקיד אחר. אני נשארת. מבטך בתוך עיני. תמיד. זה לא חלום. רציתי להתנשק. לא הכרחת אותי. תודה. אני רציתי. מאוד רציתי. אבל, לא. ...

אֵינְךָ נָסִיךְ / מוטי לקסמן, אדר א, תשע"ד. "אֵינְךָ נָסִיךְ חָסוֹן וְזָקוּף עַל סוּס דוֹהֵר" אָמְרָה. "אֵינֵךְ מַלְכַּת יוֹפִי" אָמַר. עֵינֶיהָ זָרְחוּ, "אַתָּה שֶׁלִּי" עֵינָיו זָהֳרוּ, "אַתְּ שֶׁלִּי". לִבָּהּ גַּם לִבּוֹ רָגְשׁוּ בְּחֹם.

נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ / מוטי לקסמן, כסלו, תשע"ד. שָׁעַטְתָּ יָשָׁר לְעֶבְרִי, כְּאִילוּ; אוֹת כָּתוּב מַרְתִּיעַ עַל מִצְחֲךָ. "מְשֻׁגָּע, מְשֻׁגָּע" צָרַחְתִּי, מְּלֵא אֵימָה. קַיִן, מֵאָז בְּרִיאַת הָעוֹלָם, בְּשֵׁם הַצִּוּוּי הַאֱלֹהִי, "נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ", אֵינְךָ חָדֵל לָרוּץ, אַלְפֵי שָׁנִים. אָז, לְמַעַן הַשֵּׁם, לָמָּה, מַדּוּעַ אֵינְךָ מַצְלִיחַ לִבְרֹחַ הַרְחֵק מְעַצְמְךָ? ו…

You told me / Moti Laxman, august 2013 You told me, "I think, I love you" It's nice; I have a question mark, Yet. Today you whispered Close my ear, "I feel, I love you" My heart, Jumped up, It's really, True love.

קצין גרמני בישראל / מוטי לקסמן, אייר, תשע"ג [א] ציפורים ובעלי כנף, בשמים נעים, הם יודעים את דרכם גם את מועדיהם, ואינם מתחשבים במוצא, בגבולות, נעים ברוח החופשית [ב]. והאדם? והמושל? [ג] <>  השנה היא 1930, המדינה היא גרמניה. יואכים ומגדה התאהבו. יואכים ומגדה נישאו. יואכים, גרמני נוצרי, מגדה יהודייה. יואכים היה קצין גרמני גאה, שלב אחר שלב הוא עלה ...

שני אטבי כביסה / מוטי לקסמן, שבט, תשע"ג.   ראיתי, שני אטבי כביסה מפלסטיק תלויים על חבל כביסה. אחד, מתוך ארבעה המתוחים בין שני עמודי צינור, עבה.   שני אטבי כביסה אחד ירוק שני אדום.   הרוח הסוערת לא הצליחה לעורר תנועה כלשהי בשני אטבי הכביסה מפלסטיק התלויים.   הגשם העז, והשופע הצמיח מרבד ירוק עז וצפוף של חמציצים, חוביזה, ...

מַדּוּעַ? / מוטי לקסמן, אוגוסט, 2012   יֶלֶד הָיִיתִי אֶת אִמָּא שָׁאַלְתִּי, "לָמָּה מַדּוּעַ?"   בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת מַבָּטָהּ לַשָּׁמַיִם הֻפְנָה שְׂפָתֶיהָ לָחֲשׁוּ,   "הַאִם אֵינְךָ רוֹאֶה? פַּרְפַּר נִפְלָא שָׁם רָחוֹק, לְמַעְלָה?"   שָׁנִים חָלְפוּ, עֲדַיִן אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֵשׂ מָקוֹם בּוֹ, אוֹתוֹ קֶסֶם צִבְעוֹנִי מְרַחֵף וְאוּלַי זוֹ הָיְתָה עוֹד בְּדָיַת-אֱמֶת מַרְגִּיעָה שֶׁל אֵם יְקָרָה?